בתשובה לLG, 10/11/00 16:30
מה דעתי 11874
מאיפה להתחיל?
אולי בקביעה כי ביבי הגיע למצב בו רוב השמאלנים לא היו מתאבלים לו הוא היה נרצח????
זה לא נראה לך מוגזם, שלא לדבר על הכללה גסה? אולי זו דעתך, אבל בתור "שמאלנית", אני יכולה להגיד שזו לא דעתי, ובוודאי שהייתי מתאבלת לו ביבי, חס וחלילה, נרצח, ורק המחשבה על רצח ראש ממשלה (ואדם) נוסף קשה לי להעלותה בדעתי.
והאם אתה לא סבור שאתה קצת חוטא ל"שמאלנים"? אחרי רצח רבין צעק מחנה הימין שאותם "שמאלנים" מנכסים להם את רצח רבין בדיוק באופן הזה - בטענה שימנים רבים כלל אינם כואבים את הרצח, ושהוא דווקא משרת את מטרותיהם.
ואולי אני אמשיך ב"למזלנו זה לא הגיע לכדי כך". האם אתה באמת חושב שהעובדה שביבי או ברק "עדיין לא נרצחו" כדבריך, היא עניין של מזל? דברים כאלה מעבירים בי צמרמורת. האם רצח רבין פתח פתח להשתלחות בכל ראש ממשלה עתידי ובאיום תמידי לחייו? זו הטענה שלך? וכל זאת בגלל שינוי שיטת הבחירות? זה לא נראה לך תיאור קצת פשטני של הדברים?
האם רצח אופי על ידי האופוזיציה (שלשיטתך, שאינה ברורה לי, נובע ישירות מן החוק החדש) מוביל בהכרח לרצח ראש הממשלה? האם אתה סבור שבוחרי מדינת ישראל הם עדר של בהמות מטומטמות השותות בצמא את דברי הפוליטיקאים וממתינות עם אקדח לשעת כושר? אולי תמשיך את הטענה ותטען שבעצם אותם פרופסורים שהגישו את הצעת החוק הם שיזמו את רצח רבין? הכל הוא בעצם קונספירציה של השמאל?
מה דעתי 11875
אני חוזר בי מהטענה לגבי ביבי, שהיתה התלהמות מיותרת. כמובן גם שברור לגמרי שאף אחד מיוזמי חוק הבחירה הישירה לא שיער בנפשו
לאיזה מצב מסוכן יגרום החוק הזה - זה הרי היה נסיון אמיץ לתקן שיטת ממשל קלוקלת. אבל הוא יצר מצב הרסני לא פחות מזה שביקש לתקן.

הטיעון שאליו כיוונתי הוא שהחוק יוצר, לאסוננו, מצב שבו כדאי מאד לאופוזיציה, כטקטיקה מחושבת, לתקוף אישית את ראש הממשלה ולהציגו כחדל אישים, נבל, בוגד וכו' - כמובן ללא כל קשר לרמת תפקודו האמיתית - ומנגד מעודד גם את מתנגדיו של ראש הממשלה מתוך מחנהו הוא לתקוף אותו בעצמה רבה מן הכיוון השני. ראש הממשלה מוצא את עצמו משותק ומוקף שנאה וטענות מכל הכיוונים לא מפני ששגה, אלא מפני שזאבים מימין ומשמאל חומדים את כסאו. על רקע זה ,ייתכן שהיו פוליטיקאים מן השמאל שלא נלחמו ברצינות נגד ההסתה לרצח רבין, ושנתיים לאחר מכן היו פוליטיקאים רבים ממחנה הימין שבמקום להגן על ביבי - תקפו אותו בתקווה לרשת יום אחד את כסאו.

שלא במפתיע, גם ברק מוצא את עצמו היום מותקף הן מימין והן משמאל. מדוע מאז שנחקק החוק אין לראשי הממשלה רגע של שקט?

אולי מפני שחוק הבחירה הישירה מותיר את ראש הממשלה עם מלוא החופן אויבים אישיים וכמעט ללא בעלי ברית להגנתו.

מה שמשותף לכל האויבים הוא חלום מתוק של פיזור הכנסת, עריכת בחירות וקבלת הזדמנות להבחר במקום ראש הממשלה המכהן, אשר מאבד את הלגטימיות הציבורית שלו עקב התקפות בלתי פוסקות עליו ועל אישיותו. אפשר לראות שזה קרה בעבר וקורה גם כיום. אם מישהו יכול להסביר באופן יותר מעמיק את הסיבות לכך ואת הקשר לחוק הבחירה הישירה - יבורך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים