בתשובה לג. שמעון, 06/01/03 0:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זהו טיעון החוזר ומושמע בנוגע לאקדמיה המודרנית. מעניין אותי מה אתה חושב בנושא. לדעתי הכותב אינו מדייק - הרי לא ניתן לסיים תואר ראשון במדעי החברה או הרוח מבלי לקחת קורסים בתחומים שאינם תחום ההתמקצעות הראשי של הסטודנט (וראה גם את הדיון שמתחיל בערך בתגובה 113960). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכרתי לא מעט סטודנטים שהתעניינו מאוד בתחום התמחותם, וזלזלו בקורסים "הצדדיים". בין אם אלו היו קשים או קלים, אותם סטודנטים לא הפיקו מהם הרבה, ולא זוכרים מהם דבר. יש גם סטודנטים אחרים, כמובן1; זה כנראה תלוי בנטיות של האדם. אני לא בטוח מה הנטייה הדומיננטית יותר. 1אצלי הגישה היתה כמעט הפוכה: בתואר הראשון, במדעי המחשב, הרבה יותר התעניינתי והשקעתי בקורסים שאינם במדעי המחשב (פיזיקה, שפות זרות, ועוד קצת). פשוט היה לי קו מחשבה כזה, שאני הולך לעסוק עכשיו שנים במדעי המחשב, אז הבה ננצל את הזמן הזה להרחיב אופקים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהכרותי האישית את הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, רבים מהסטודנטים אינם קוראים אפילו את חומר החובה הנוגע למקצועם הראשי - קל וחומר בתחומים אחרים. אבל זו ממש הערה אגבית. הדגש אצל אי גאסט אינו על רוחב ידיעותיו של הבור המלומד כי אם על כך, שהבטחון שהוא רוכש לו כמקצוען בתחומו, גורם לו להיות משוכנע שלדעתו תוקף שאין לערער עליו גם בתחומים שאינם נוגעים לתחום התמחותו (מובן מאליו שזו הכללה - יש כאלה ויש אחרים - אך בימי חלדי נוכחתי לדעת שיש בה יותר משמץ של אמת). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |