בתשובה להאייל האלמוני, 06/01/03 9:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"שלום בית" מוזכר כטעם להדלקת נרות שבת, ומדובר פשוט בהקלה על בני הבית (נעים יותר להסתובב באור מאשר בחושך), ולא דווקא במניעת מריבות1. בהתלבטות בין נר שבת (שלום בית) לפרסומי ניסא (נר חנוכה), "אמר רבא, פשיטא לי, [אם אדם אינו יכול לקנות את שני הדברים,] נר ביתו ונר חנוכה - נר ביתו עדיף משום שלום ביתו"2, וכנ"ל נר שבת עדיף מקידוש על יין. 1 מסכת שבת כג: ברש"י ד"ה "שלום ביתו", ושם כה: ברש"י ד"ה "הדלקת נר בשבת". 2 שבת כג: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה אתה לא מכיר את אישתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו דוקא מקובל שלאחר הדלקת נירות נשות הבית אומרות לכל השאר "שבת שלום" בליווי נשיקה. אולי זה בכלל מנהג קדום ולזה הכוונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שלוש "שבת"ות. אחת, ה"טבעית", משקיעת החמה עד צאת הכוכבים. שניה, ציבורית, תלויה בשעה שבה הציבור מקבל על עצמו את השבת (נהגו לקבל את השבת משעת בין השמשות (כ-18 דקות לפני השקיעה), ובמספר מקומות (ירושלים, פתח-תקוה) אף מוקדם יותר). שלישית, פרטית - אדם יכול לקבל על עצמו את השבת מוקדם מהציבור, ולהוציא אותה מאוחר יותר. הנשים אומרות "שבת שלום" משום שבהדלקת הנרות הן מקבלות על עצמן את השבת (ולכן מברכים אחרי ההדלקה ולא "עובר לעשייתו"). אני לא מכיר מקור כתוב למנהג הכולל נשיקות (וקשה לי להאמין שיש כזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש הנוהגים גם כאן "עובר לעשייתו", ומברכים לפני ההדלקה. 2. מנהג ידוע לנשק ידי האב והאם לאחר שחוזרים מבית הכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התארחתי פעם בביתה של רבה קונסרבטיבית בלוס-אנג'לס, במוצ"ש, והשתתפתי בטקס ההבדלה1. אודה ולא יודע אם אבוש, זו הפעם היחידה שיצא לי. כחלק מהטקס, היא עברה בין הנוכחים ונישקה אותם. 1 במבטא אמריקאי (מלעיל, ל' קשה) זה נשמע דומה לשמו של מלך ירדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי זה מנהג קונסרבטיבי, כי אלו שורשי המחותנים שלי. בכל מקרה, זו היתה הצעת-בדיחה לפתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק מנהג קונסרבטיבי, גם אצלנו זה ככה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |