בתשובה להאייל היפאני, 07/01/03 12:18
נהדר ,הבטחון הזה, הנחרצות הזו, הידע המוחלט 119104
הכל טוב ויפה, אבל למה להוסיף את "על מנת לא להצטייר כנשיא "רך" "? אתה חבר שלו? אתה יודע מה עבר לו בראש? אולי היתה לו מטרה מעשית בעצם הגברת המעורבות בויאטנם?
נהדר ,הבטחון הזה, הנחרצות הזו, הידע המוחלט 119132
פעם נוספת אני יכול להמליץ על הספר של
דויד הלברשטאם the best and the brightest (אמנם מעט מיושן) שמספר על התהליכים שהכניסו את אמריקה עמוק לויאטנאם.
נהדר ,הבטחון הזה, הנחרצות הזו, הידע המוחלט 119135
ואני יכול להמליץ על החלק השלישי של הספר של עודד בלבן Politics & Ideology לניתוח אלטרנטיבי של תקופת נשיאות קנדי.
נהדר ,הבטחון הזה, הנחרצות הזו, הידע המוחלט 119208
הספר הזה יוצא דופן בנוגע לכמות האינפורמציה שהיתה להלברשטאם בזמן הכתיבה.
קשה להאמין שהספר שיצא בתחילת שנות השבעים מכיל כל כך הרבה inside inormation.
נהדר ,הבטחון הזה, הנחרצות הזו, הידע המוחלט 119202
איזו מין תגובה זו?
אם הייתי אומר לך שפואד פרש ממשלת האחדות במטרה לבצע תרגיל מנהיגות במחנה העבודה על מנת לחזק את מעמדו לפני הבחירות המקדימות היית שואל אותי אם אני חבר שלו?
במקרה של פואד מדובר בהערכה מבוססת, במקרה של לינדון (הסחבק שלי) מדובר בחתיכת היסטוריה אשר נתמכת ע"י אין ספור מסמכים ורשומות.
לא תקבל לינק אבל המלצה לספר בסיסי שניתן להשיגו בדיונון תקבל מפאת התקווה שאתה באמת מתעניין ולא סתם תוקף מתוך שיעמום.
"המאה ה-‏20" (ברח לי שם ההסטוריון) נכתב ע"י בחור בריטי ונותן מבט מעניין על הפוליטיקה מבפנים תוך שהוא מבסס את התוכן על תמלילים ורשומות שהותרו לפרסום לאחר 20, 25 וחמישים שנה.
אם הספר לא ישביע את סקרנותך נסה את רשומת הזכרונות של מקנמרה אשר מכילה ציטוטים והתרחשויות מתוך הדיונים בבית הלבן.
תקרא ותרגיש כאילו לינדון טחן איתך שמירות בטירונות.
נהדר ,הבטחון הזה, הנחרצות הזו, הידע המוחלט 119223
בתשובה לשאלתך - כן. בקשר למקנמרה, קנדי ולב"ג, אני יכול להפנות אותך לספר שציינתי כאן:תגובה 119135
הסטוריון צריך להיות חבר של סטאלין? 119230
בתגובה לתשובתך לשאלתי - אתה מתמם.
לגבי הספר המומלץ - אין בו שום התייחסות לגבי החלטה כביכול של קנדי לטובת התערבות צבאית בויאטנם.
הפעולות שננקטו בזמן שלטונו של ק. היו מעוגנות בהסכמים שנחתמו לאחר מלחה"ע השנייה ולא היה בהן דבר הקרוב למעורבות בלחימה.
כפי שאמרתי, הנשיא הראשון שהורה על פעולה צבאית אלימה קרי יצירת מגע עם האויב ולא הסתפקות בייעוץ גרידא היה ג'ונסון.
למה ג'ונסון הורה על כך?
מעבר לגנרל ווסטמורלנד שגם הוא היה דו משמעי הרי שהערכת המצב של הגורמים הבכירים ביותר בממשל היתה שהתערבות צבאית בוויאטנם תוביל למערכה ממושכת, יקרה שהצלחתה המדינית מוטלת בספק לאור ההגבלות הקיימות באזור (סין).
אז לא יצא לי להכיר את ג'ונסון ואני גם לא נפגש עם פואד באופן אישי אך אם לדעתך הסיבה שאין לי בכלל חברים צריכה להביא אותי להאמין לפואד שתקציב המדינה ממש זיעזע אותו ולכן הוא פרש מן הממשלה הרי שאנני יכול לקבל את דעתך.
שתיים בלילה, הניסוח לקוי והמשפטים ארוכים, עמך הסליחה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים