 |
אה, אולי הכותבת התכוונה "תאור פרטני" ויצא לה "תואר"? אני לא אנסה לנחש כשאפשר לשאול. אני גם לא חושב שאנשים בד"כ מחפשים לכתוב ביצירתיות שירית באופן מודע. השפה מתפתחת בפני עצמה ומשקפת את החברה, כמו שדקלה אומרת, והטור הזה הוא דוגמה מושלמת לנושא שלו. כל מה שנשאר לי לעשות זה לעמוד בצד ולהתפעל בקול רם. אם אני לא ברור אני מתנצל ומבקש דוגמאות יותר פרטניות. אגב, נראה לי שהרבה ממה שמפריע לך בשפה זה שזו בעצם שפת דיבור מעוטרת. יכול להיות שהמשפט מקרטע הרבה פחות כשנלווית אליו אינטונציה ושפת גוף תואמת: "האובייקט <זוקפת אצבע מורה באוויר, עוברת לטון תקיף יותר> _הושג_ <מבט ישיר בעיניים> ... ועכשיו <משפילה מבט במבוכה, לוקחת כפית מההאגן-דאז> קצת מקרטע". יכול להיות שהרבה מהתיאורים ה-"איטו אבירמיים" מסביב באים לפצות בדיוק על זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש