בתשובה לSnickers, 07/01/03 18:21
Adopt the American system 119273
א-הא. כלומר, העובדה שארה"ב היא המדינה היחידה בעולם שהצליחה להחזיק מעמד עם השיטה הזאת, והעובדה שאין שום דימיון בין החברה הישראלית לחברה האמריקאית - כל אלו לא מפריעים לך בכלל לטעון שהפתרון היחיד לדמוקרטיה הישראלית הוא להפוך לאמריקאית? האמריקוצנטריות של האמריקאים מדהימה אותי כל פעם מחדש. תסתכל בהזדמנות צפונה, על קנדה. מדינה יציבה להפליא, עם שיטת ממשל פרלמנטרית, לא נשיאותית. הידד.
על ההבדל שבין החברה האמריקאית לישראלית 119292
נאמר פעם:
ההבדל הוא שבישראל 90% מהעם פיקחים, 10% טפשים, ואילו באמריקה 10% פיקחים וכל השאר טיפשים.
המשותף בין שתי המדינות הוא שבשתיהן ה10% נמצאים בשלטון.
אפשר ? 119313
אני יכול להשתמש במילה הזאת "אמריקוצנטריות", או שחתמת עליה באקו"ם ?
אפשר ? 119333
אם יש יורוצנטריות, למה שלא תהיה אמריקוצנטריות? אם כי יש לי הרגשה עמומה שזה צריך להיות אמריגוצנטריות, אבל אני לא יכול לבסס אותה על שום דבר.
בכל מקרה, אני מרשה לכולם חוץ מגל"צ וגלגל"צ להשתמש במילה הזאת.
אפשר ? 119335
יש לא רק יודוצנטריות ואמריקוצנטריות, אלא גם אירופוצנטריות, אנגלוצנטריות, רומנוצנטריות וכו'.
אפשר ? 119550
יש גם אגוצנטריות, אבל אני לא מרשה לכם להשתמש במילה הזו. היא כולה שלי... *שלי* אני אומר לכם...
יש לך עוד דוגמאות? 119882
דוגמאות למדינות שניסו את השיטה של ארצות הברית ונכשלו? כי יכול להיות שהסיבה שאף אחד אחר לא הצליח לשרוד היא דבילית.

אני לא חושב שבחירות אזוריות יועילו. האמת אני לא חושב שיש משהו דראסטי שיועיל, פרט אולי להעלאת אחוז החסימה דראסטית, והקטנת מספר המפלגות הקטנות.

במקומות עם שיטה פרלמנטרית בדומה לאצלנו, גם נהוג ריבוי כזה של מפלגות זעירות?
יש לך עוד דוגמאות? 119884
מרבית מדינות דרום אמריקה ניסו להעתיק בצורה כזו או אחרת את השיטה האמריקאית. כמובן שאנחנו עומדים בפני השאלה האם במדינות הללו יש איזושהי שיטה שכן תפעל, אבל מאידך, לטעון לעליונותה של השיטה האמריקאית זה מפוקפק פי כמה.

בבריטניה, כפי שציינתי כבר בעבר, יש כ-‏10 סיעות בפרלמנט, ושם יש שיטה רובנית, שמאוד מקשה על מפלגות קטנות. בכל אופן, התשובה לשאלתך היא כן.

אבל אני אציג את זה בצורה אחרת: ישנו מדד הידוע כ"מספר המפלגות האפקטיבי". המדד הזה לא רק סופר את מספר המפלגות, אלא גם מחשב את גודלן היחסי בפרלמנט. כך, בארה"ב המספר הוא לרוב בערך 2, בעוד שבאנגליה הוא יכול אף לרדת מתחת לשתיים, כשהרוב של המפלגה הכי גדולה הוא מאוד משמעותי. ברוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות המספר נע בין 3-5. לפני תחילת הבחירה הישירה, המספר בישראל היה סביר. לא היינו במקום העליון - היו מדינות יותר מפוצלות מאיתנו. עמדנו בערך על 4. בבחירות 96' כבר זינקנו למקום הראשון עם בערך 6, וב-‏99' פתחנו פער אדיר על כל השאר עם למעלה מ-‏8 מפלגות אפקטיבית.
אני לא רואה שיפור משמעותי אחרי הבחירות הקרובות (אחרי הקריסה של הליכוד בסקרים) עם 3 מפלגות שנעות סביב ה-‏20 מנדטים, עוד אחד עם כ-‏15 (ש"ס), עוד שתיים עם 10 (מרצ והאיחוד הלאומי) ועוד כמה קטנות (מפדל, ישראל בעליה, עם אחד, חדש, בל"ד, רע"ם ואולי גם חרות ועלה ירוק). אני לא זוכר את הנוסחא, אבל דומני שנשאר בסביבות ה-‏7.
בקיצור, מצבנו היה יותר טוב בעבר, ובשאיפה, כפי שכתבתי במאמר שלי, תוך מערכת בחירות אחת או שתיים, נשוב למצב נורמלי (אולי עם איזו מהפכה קטנה בדרך, כששינוי תחליף את העבודה, אבל זה כבר משאלת לב יותר מאשר תצפית).
אני לא מכיר את המדד הזה 119890
אבל אין ספק שאם בארצות הברית הוא לא היה מראה "2", משהו בסיסי היה דפוק בו :-)

מה שמוזר במה שאתה אומר רק (אני לא אומר שאתה טועה, חלילה, אלא שמוזר לי משהו), זה שלפני בחירות 96 מצבנו היה טוב. הרי כל שינוי שיטת הבחירות נועד כדי למנוע ממפלגות קטנות להיות לשון מאזניים. אם מצבנו היה סביר קודם, למה היה הצורך הזה לשנות (והצורך היה. הוא רק העצים אחרי השינוי, אבל זה סיפור אחר...).

יש עוד 3 שבועות עד הבחירות. די והותר זמן לליכוד למזער נזקים ולחזור ולעבור את ה-‏30 מנדטים. ואם זה גם יבוא על חשבון ש"ס - עוד יותר טוב. הרי זה נורא מצחיק שבגלל שחיתויות בליכוד אנשים עוברים להצביע לש"ס...
אני לא מכיר את המדד הזה 119898
הוא מראה 2, בגלל שבד"כ אין פער גדול בין שתי המפלגות. אם יקרה מצב שבו מפלגה אחת תפער פער משמעותי לעומת המתחרה שלה, מספר המפלגות האפקטיבי יכול לרדת.
המשמעות של המדד היא ש"הפרלמנט מתנהג פחות או יותר כאילו היו בו X מפלגות בגודל שווה". יש מדדים נוספים, אבל זה אחד הפשוטים להסבר הרציונל שלו.

מצבנו אכן היה (יותר) טוב. הבעיה לא הייתה במספר המפלגות אלא בקוטביות שלהן. או, יותר מדוייק - וכאן אני כבר מדבר על תיאוריות שלי ולא על משהו שאחרים אמרו - הבעיה הייתה שהפוליטיקה נעה על יותר מדי צירים. כלומר - בעוד שהליכוד והמערך עסקו בסוגיות מדיניות, החרדים פעלו על ציר שונה לגמרי. זה אפשר להן לשחק בשתי המפלגות הגדולות ולעבור מצד לצד בחופשיות. הבחירה הישירה הייתה פתרון אומלל, ובכל מקרה זה היה פתרון לבעיה הלא נכונה.
המדהים בכל העסק הוא שיזמי הבחירה הישירה הצליחו לשכנע גם מפלגות גדולות וגם קטנות שהשינוי יעבוד לטובתן, למרות שלפחות בדיעבד זה נראה ברור מאליו ששינוי השיטה מביא בהכרח גידול בכוחן של המפלגות הקטנות.

אשרי המאמין.
אני לא מכיר את המדד הזה 119916
אני לא יודע באיזה טיעונים השתמשו יוזמי הבחירה הישירה כדי לשכנע את המפלגות הגדולות שהשינוי יעבוד לטובתן (טוב, יש לי כמה רעיונות, אבל לא זה העניין כרגע), אבל אין ספק שמבחינת מפלגת העבודה השינוי הזה היה בהחלט טוב. הוא אמנם הקטין את כוחה, אבל הוא הגדיל באופן משמעותי את הסיכוי שאיש שמאל (=איש מפלגת העבודה), יוכל לזכות בראשות הממשלה. בזכות השיטה הזאת מפלגת העבודה לא נזקקה יותר להתאמץ כדי לשכנע מצביעי ליכוד לשים בקלפי פתק של "אמת", אלא לשים פתק של ברק (לדוגמא) במקום נתניהו - עניין (שהתברר כ)קל בהרבה.
כידוע, בשיטה הישנה/חדשה, בין 77 ל92 הצליח "גוש השמאל" לזכות רק פעם אחת ביותר מ60 מנדטים, וגם אז סך כל הקולות שניתנו למפלגות ימין היה גדול מסך כל הקולות שניתנו למפלגות השמאל, ורק המקריות ואחוז החסימה, יצרו את הסיטואציה.
מספר המפלגות האפקטיבי 206195
סתם, אם אתם מתעניינים, הנוסחא למספר המפלגות האפקטיבי היא זו:

(english)

1
------
SUM(Si^2)

כלומר, אחד חלקי סכום של אחוז המושבים של כל מפלגה בפרלמנט בריבוע. אפשר לעשות אותו דבר עם אחוז הקולות, ולגלות את "מספר המפלגות האפקטיבי בציבור".
דוגמא:
אם יש פרלמנט של 100 מקומות, ובתוכו ארבע מפלגות שלכל אחת מהן 25 מושבים, אז זה אחד חלקי ארבע פעמים רבע בריבוע, מה שנותן לנו בדיוק 4. אם לעומת זאת יש שתי מפלגות כשלאחת 75 מושבים ולשניה 25, אז זה אחד חלקי רבע בריבוע ועוד 0.75 בריבוע. בסך הכל זה יוצא 1.6.

חישוב על המפלגות בישראל כיום:

ליכוד+ישראל בעליה: 40
עבודה: 19
שינוי: 15
ש"ס: 11
האיחוד הלאומי: 7
מפד"ל: 6
מרצ: 6
יהדות התורה: 5
חד"ש: 3
בל"ד: 3
עם אחד: 3
רע"מ: 2
מספר אבסולוטי: 12
מספר אפקטיבי: ~5.8

כלומר, ביטלנו את כל ההתדרדרות של בחירות 99', וחזרנו לרמה של 96'. אנחנו עדיין גבוהים ברשימה, אם לא ראשונים (אין לי את הרשימה פה, ואין לי כוח לחפש ברשת), אבל המגמה התהפכה.
מספר המפלגות האפקטיבי 206371
אפשר לתהות מה הופך את המספר הזה ל"מספר המפלגות האפטיבי". משהו בכנסת עם a מפלגות "באופן אפקטיבי" (בגדלים שונים) צריך להתנהג כמו בכנסת עם a מפלגות שוות בגודלן.
הצעה: מדובר בסיכוי של שני חברי כנסת (שנבחרים באקראי) להשתייך לאותה מפלגה.
מספר המפלגות האפקטיבי 206568
מה עם "מספר המפלגות המינימלי להרכבת קואליציה", ששווה לחצי ממספר המפלגות האפקטיבי? ככה יש למדד גם משמעות פוליטית כלשהי. עם כל הכבוד לבחירה אקראית בחברי כנסת...
מספר המפלגות האפקטיבי 206582
אם זה הקריטריון, "מספר המפלגות האפקטיבי" צריך להיות מוגדר בתור פעמיים המספר המינימלי של מפלגות שמסתכמות לחצי הפרלמנט (וזה לא מתאים לנוסחה שהבאת). הלכתי בכיוון ההפוך: ניסיתי להציע הסבר (דחוק, אני מודה...) לפונקציה שלך.

אם כבר פונקציות, הרבה יותר סביר לחשב את
1/prod((pi)^(pi))
כלומר ההופכי של מכפלת המספרים p^p, כאשר pi היא הפרופורציה של המפלגה (למשל 0.2 או 0.02) ו- p^p הוא המספר הזה בחזקת עצמו. לפי זה המספר האפקטיבי אצלנו הוא 7.47.

למה? ככה. זה באמת המדד הכי מוצלח שיש (ואפילו יש לו שם יפה: "אנטרופיה"). אבל אם אתה לא מאמין לי, אפשר לפתוח מלחמת מילונים על השאלה מהו מספר המפלגות האפקטיבי האמיתי.
שאלה מטומטמת, 206603
מה הקשר בין האנטרופיה הזו, לאנטרופיה המוכרת http://scienceworld.wolfram.com/physics/Entropy.html
שאלה מטומטמת 206610
האנטרופיה המוכרת (הפיסיקלית) נוסחה לראשונה ע"י ז'יל אנטרופי (Jill Entropy) ואילו האנטרופיה הזו (מתחום תורת התקשורת) נוסחה ע"י אחיינו, המהנדס ג'ים אנטרופי (Jim Entropy). עוד מקרה מעניין של שני כוכבים עולים במשפחה צרפתית אחת.
שאלה מטומטמת 206648
...נכנס לסטטיסטיקה.
שאלה עוד יותר מטומטמת 207049
אתה צוחק, נכון?
תשובה מטומטמת לשאלה מטומטמת 207133
כן, זו היתה בדיחה מטומטמת שלי. תודה לעוזי שנמנע מלתקן אותה עד כה.

לא שהשאלה המקורית היתה מטומטמת, פשוט ככה קראו לה.
שאלה מטומטמת, 207565
קח לוג
מספר המפלגות האפקטיבי 206647
עשיתי כל מיני בדיקות, והנוסחה שאני הבאתי דווקא מסתדרת עם הטענה שלי. למשל, בישראל דרושות שלוש מפלגות לפחות כדי להרכיב קואליציה. בפרלמנט של 100 מושבים שבו מפלגה אחת עם 49 מושבים ו-‏51 מפלגות של מושב אחד, מספר המפלגות האפקטיבי הוא קצת יותר מ-‏4. חלק בחצי - 2 נקודה משהו. נעגל למעלה - צריך לפחות 3 מפלגות בשביל להרכיב קואליציה.
אולי אני לא מחפש את הדוגמאות הנכונות. האם יש מצב שבו מספר המפלגות האפקטיבי חלקי שתיים (ומעוגל כלפי מעלה) הוא *לא* מספר המפלגות המינימלי להקמת קואליציה מנצחת? זה יהיה חבל, כי כבר הספקתי לפתח לי רעיון לעבודת סמינר על סמך הגילוי הזה.

ולגבי המדד שלך - לא הבנתי מה בדיוק הוא מודד, או אפילו איך. בוא ניקח שלוש דוגמאות פשוטות, כדי לעזור לי להבין:
שתי מפלגות שכל אחת מהן היא בדיוק חצי.
שלוש מפלגות שכל אחת מהן היא בדיוק שליש.
שלוש מפלגות, אחת שני שליש, ושתי האחרות שישית כל אחת.
איך המדד שלך יסווג אותן?
מספר המפלגות האפקטיבי 206664
אוקיי, מצאתי דוגמא הפוכה (מפלגה עם 51 אחוז ו-‏49 מפלגות עם אחוז אחד. יוצא כמעט ארבע). נו, טוב...

עדיין לא הבנתי את המדד שלך. מאיפה הבאת אותו, אגב? כלומר, למה הוא משמש בד"כ?
מספר המפלגות האפקטיבי 206700
בדוגמאות הקיצוניות האלה אתה כאילו מחפש מדד שיתעלם מההרכב האמיתי של הפרלמנט ויתרכז בתת-קבוצה מאד מיוחדת. למשל, אם יש מפלגה אחת של 49 ועוד שלוש של 17, זה "אותו דבר" (מבחינת הרכב הקואליציה) כמו אחת של 49 ושבע-עשרה של 3. נראה לי לא סביר. אכן, המדד שלך (סכום הריבועים) סופר 3.9 מפלגות במקרה הראשון ו- 3.05 בשני, בעוד שהמדד שלי סופר 8.5 מפלגות במקרה הראשון, ו- 3.5 בשני.

שתי מפלגות 50:50 - מדד האנטרופיה הוא 2.
שלוש מפלגות 40:40:40 - מדד האנטרופיה הוא 3.
שלוש מפלגות 80:20:20 - מדד האנטרופיה הוא 2.38.
שתי מפלגות 80:40 - המדד הוא 1.88.
שלוש מפלגות 80:38:2 - מדד 2.01.
ארבע מפלגות 80:38:1:1 - מדד 2.04.
חמש מפלגות 40:40:38:1:1 - מדד 3.24.

דוגמא נגדית ל"משפט קננגיסר": 44, 24, ועוד 13 מפלגות של 4 (יחד 120). המדד שלך הוא 5.3, אבל מספיקות שתיים ליצירת קואליציה.
מספר המפלגות האפקטיבי 206727
אוקי, עכשיו, בבקשה, אם אפשר, הסבר פרטני עבור המוח האיטי שלי - איך חישבת, לדוגמא, את האפשרות השלישית?

כי אני ניסיתי לעקוב אחרי הנוסחא שלך, אבל לא הצלחתי. זה כנראה קשור לעובדה שאין לי מושג מה זה prod. אלא אם אתה רוצה שאני אתקע אצבע במספרים.
product 206732
מכפלה?
product 206733
אז למה יוצא לי 2.28 באופציה של 8:2:2?
product 206735
ו-‏8.00 בכנסת הנוכחית?
product 206737
בחלוקה של 8:2:2 היחסים הם 4/6, 1/6 ו- 1/6. לפי הנוסחה, צריך לחשב את
x
1/((4/6)^(4/6) * (1/6)^(1/6) * (1/6)^(1/6))
= 1/((4/6)^(4/6) * (1/6)^(2/6))
= 1/((4/6)^(2/3) * (1/6)^(1/3))
= 1/((4/6)^2 * (1/6))^(1/3)
= 1/(4/9 * 1/6)^(1/3)
= 1/(2/27)^(1/3)
= (27/2)^(1/3)
= 3/(2^(1/3))
כלומר 3 לחלק לשורש השלישי של 2, וזה 2.381.
product 206751
אוקיי. מצאתי את הטעות שלי.

עכשיו, מאיפה בא המדד הזה, מה הוא אמור לבדוק, בעצם, ולמה אתה חושב שהוא מתאים למה שאנחנו מנסים לבדוק? או יותר נכון - למה הוא יותר טוב מהמדד המקובל שכתבתי עליו למעלה?
Entropy 206799
מדד ה"אנטרופיה" של מרחב הוצע לראשונה על-ידי Claude Shannon עבור קצבי תקשורת; זוהי ההגדרה הבסיסית במה שמכונה "תורת האינפורמציה". משתמשים בזה למשל כדי להוכיח שאי-אפשר להעביר מידע מסויים בתווך מסויים (כפי שאני עומד להדגים).

אני יכול להציע שתי סיבות להשתמש במדד הזה.

1. הגישה האקסיומטית.
נניח שאנחנו מחפשים פונקציה שתקבל הרכב של פרלמנט (בכל גודל), ותחזיר את "לוג מספר המפלגות האפקטיבי" (למה-מה. מסיבות טכניות, עדיף לעבוד עם הלוגריתם במקום עם המספר עצמו).

דורשים מן הפונקציה ארבע תכונות:

א. נגדיר "מכפלה של פרלמנטים" באופן הבא: אם בפרלמנט אחד יש הרכב 60:40 ובשני 10:10:5, אז לפרלמנט-המכפלה יש הרכב 600:600:300:400:400:200 (כלומר, כל המכפלות של כל הזוגות האפשריים).
אנחנו דורשים שה"למה-מה" של פרלמנט-המכפלה יהיה שווה לסכום ה"למה-מה" של הפרלמנטים הקטנים.

(ניסיתי לחבר לזה סיפור על מהפכה חוקתית ומעבר מדמוקרטיה ייצוגית לישירה, אבל ההסבר הזה ישיר יותר).

ב. נניח שהמפלגות מאורגנות בגושים (למשל 40:20:10 נגד 30:20). דורשים שה"למה-מה" של הפרלמנט (40:30:20:20:10) יהיה שווה ל"למה-מה" של החלוקה לגושים (70:50), ועוד ה"למה-מה" הממוצע של הגושים (ממוצע משוקלל, עם משקל 70 ל"למה-מה" של 40:20:10, ומשקל 50 לזה של 30:20).

ג. (טכני): בפרלמנט של שתי מפלגות, ה"למה-מה" אינו משתנה בהרבה עם עריקה של חבר אחד ממפלגה למפלגה (במלים אחרות, ה"למה-מה" של p:1-p הוא פונקציה רציפה של p).

ד. (נרמול): מספר המפלגות האפקטיבי של פרלמנט עם שתי מפלגות שוות-גודל, הוא 2 (ולכן ה"למה-מה" הוא 1. כל הלוגים הם לפי בסיס 2).

מתברר (!) שיש רק מדד אחד שמקיים את ארבע האקסיומות האלה, וזה המדד שהצגתי קודם לכן (הוא נקרא "אנטרופיה", כאמור).

הסבר נוסף:
2. קירוב של מדד "גודל הקואליציה". בפרלמנטים סופיים (ורובם כאלה), הגודל של קואליציה מינימלית רגיש מדי לתנודות קלות (הוא לא מקיים את תנאי ג לעיל). מכיוון שאנחנו רוצים לאמוד את האנטרופיה של פרלמנט נתון, נעשיר אותו באופן מלאכותי: נתבונן בפרלמנט-המכפלה, עם מכפלות הולכות ומתארכות (מכפילים עשרה פרלמנטים (זהים) זה בזה, ואז 11, וכן הלאה).
מתברר שאם האנטרופיה של הפרלמנט המקורי היא H, אז גודל הקואליציה המינימלית של מכפלת n פרלמנטים, כאשר הוא מחולק ב- n, הולך ומתקרב ל- H.
(גם זה מתקיים עבור המדד הזה, ולא עבור אף מדד אחר).
Entropy 206936
לא הבנתי כלום. רוצה לפרסם מאמר ב-APSR?
Entropy 206993
וזה אחרי כל המאמץ שהשקעתי בתרגום מרחבי הסתברות לפרלמנטים? הצעתי שני נימוקים בעד מדד האנטרופיה; אני מודה שהשני קצת מסובך (ואין לו שום קשר אמיתי לגודלן של קואליציות (למרות שאין טעות במה שכתבתי שם)) - ננסה להתמקד בנימוק הראשון.

אנחנו מחפשים מספר שאפשר יהיה לקרוא לו "גודל" הפרלמנט. הצרה היא שאפשר להעלות על הדעת המון פונקציות שנראות "מתאימות", וקשה לקבוע איזו מהן מוצלחת יותר.
לכן משתמשים בפטנט: שוכחים את כל הפונקציות האפשריות שאנחנו אולי מכירים, ומתמקדים בתכונות שלהן. למשל, היינו יכולים לדרוש:
ה. ה"גודל" של פרלמנט עם מפלגה אחת הוא 1,
ו. שאם שופכים שני פרלמנטים (עם מפלגות שונות) לאותו בניין, גודלו של הפרלמנט שהתקבל יהיה סכום הגדלים.

קל לראות שה"פתרון" היחיד (המקיים את אקסיומות ה',ו') הוא לספור מפלגות (וזהו אכן מדד נאיבי מוצלח מבחינות מסויימות).
כדי לקבל מדד משוכלל יותר, שמתחשב בגודלן היחסי של המפלגות, אפשר לחשוב על ארבע האקסיומות (א,ב,ג,ד) של התגובה הקודמת. התוצאה של האקסיומות האלה היא המדד הידוע בשם "אנטרופיה".

לגבי APSR, אולי יש לזה טעם אם תוכל להמציא סיפור משכנע לאקסיומה הראשונה...
Entropy 207040
אוקיי, הגזמתי. את אקסיומות ג' ו-ד' אני מבין. את א' ו-ב' לא הבנתי. בשביל מה צריך להכפיל פרלמנטים? ולמה הלמהמ"ה המשותף צריך להיות הלמהמ"ה של החלוקה לגושים פלוס הלמהמ"ה הממוצע של הגושים?
כלומר, למה אלו דרישות מהמדד שלנו? במה הן מועילות לנו במשהו? ועד כמה התוצאה שונה באופן מהותי מהמדד המקובל שהצגתי מקודם? האם זה ייצור סידור אחר של מספר המפלגות בפרלמנטים? כלומר - האם אפשר לדמיין שני פרלמנטים שלפי השיטה המקובלת בפרלמנט א' יהיה יותר מפלגות (אפקטיבית) מאשר בפרלמנט ב', ואילו לפי השיטה שלך פרלמנט ב' יהיה בעל יותר מפלגות (אפקטיבית)? כי אם לא, אז ההבדל הוא לא כל כך משמעותי.
Entropy 207058
את האקסיומות אני לא יכול להסביר. (כשהן מנוסחות בשפה של מרחבי הסתברות הן נשמעות טבעיות מאד; זו לא אשמתי שאתם לא רגילים להכפיל פרלמנטים).

התוצאה אולי אינה שונה *מהותית* מהמדד המקובל‏1. אבל הנה דוגמא שמראה שהם שונים:
א. 80:20:20
ב. 79:27:14
בראשון יש יותר מפלגות (ב- 0.014 יותר) לפי המדד "שלי", אבל פחות (ב- 0.009) לפי המדד שלך.

1 תפסיק כבר לקרוא לו "המדד המקובל". הוא מודד, כזכור, את ההסתברות ששני חברי כנסת אקראיים ישתייכו לאותה מפלגה; "המדד המקובל" הוא אנטרופיה (כפי שכל מהנדס ישמח לאשר).
Entropy 207168
מה מדד האנתרופיה מודד עבור מהנדסים, אגב?

והוא מקובל בתחום מדע המדינה כמדד למספר המפלגות האפקטיבי. האם האנתרופיה מקובלת כמדד המקובל אצל מהנדסים למספר המפלגות האפקטיבי?

רגע, לא הבנתי, האם המדד שלי מודד את ההסתברות ששני חברי כנסת אקראיים ישתייכו לאותה מפלגה, או שהמודד שלך עושה את זה טוב יותר? כי אף אחד לא אמר שהמודד הזה אמור לעשות את זה. מה הוא כן אמור לעשות זו שאלה טובה.

מוזר לי שאף פעם לא עלה בדעתי לשאול "מה זאת אומרת 'כמו'?" המפף. מתמטיקאים תמיד חייבים לסבך הכל.
Entropy 207206
אני באמת לא יודע באיזה מדד משתמשים מהנדסים עברו מספר המפלגות האפקטיבי (אולי תעשו על זה סקר). בכל אופן משתמשים בזה כדי למדוד גודל אפקטיבי של מרחבים (כמו: מספר האותיות ב-ABC; הרי האותיות אינן מפוזרות באופן אקראי, ולכן "למעשה" יש הרבה פחות מ- 26 (נדמה לי שבערך 14)). זה חשוב כשרוצים לדחוס קבצים כדי לשלוח אותם באינטרנט.
למשל: אם בוחרים חברי כנסת באקראי (באופן בלתי תלוי זה בזה), מתקבלת סדרה של שמות מפלגות; נאמר שבחרו 1000000 פעם (יוזמי הצעות חוק מיותרות, או משהו). נניח שרוצים לקודד את הסדרה הזו ולשלוח אותה למישהו אחר (משהו שמהנדסים עושים כל הזמן). באופן נאיבי, אם יש בפרלמנט (למשל) 8 מפלגות, זה דורש 3000000 סיביות (אחרי שמכינים טבלה מראש, כל מפלגה מתאימה לאחת מבין האפשרויות 000,001,...,111). מתברר שהדרך האופטימלית לעשות זאת דורשת 1000000*H, כאשר H הוא הלוג של המספר האפקטיבי *לפי המדד שלי*.

המדד שלך שווה לאחד חלקי הסיכוי ששני חברי כנסת אקראיים שייכים לאותה מפלגה. מן הסתם זה לא מה שהוא רוצה למדוד, אבל אין מה לעשות - זה מה שהוא. אפשר לבחור לקרוא לזה "מספר מפלגות אפקטיבי", אבל לא ברור למה המדד שלי (שהוא כל כך מוצלח וגיבור) צריך יותר הצדקה מאשר המדד הזה.
Entropy 390596
דרך אחרת לתאר את מספר המפלגות האפקטיבי היא אחד חלקי הגודל הממוצע של מפלגה של חבר כנסת אקראי.
Entropy 207238
זה דוקא די קל, לא? בחרנו פרלמנט א' לנושאי בטחון, ובבחירה נפרדת פרלמנט ב' לנושאי כלכלה. לאחר בדיקה מסתבר שבכל מפלגה בפרלמנט א', הדעות לגבי נושאי כלכלה מתחלקות באופן פחות או יותר זהה לחלוקה של המפלגות בפרלמנט ב'. מטעמי חיסכון, אנחנו רוצים לאחד את שני הפרלמנטים בצורה הוגנת לפרלמנט אחד גדול.
מספר המפלגות האמיתי גדל בצורה כפלית, ולכן אנחנו רוצים התנהגות דומה ממספר המפלגות האפקטיבי (דהיינו, ה-Log הוא סכום ה-Logים של החלקים).
Entropy 390605
זה לא מה שתקבל. תחשוב ביקמרליזם. אם אתה מאחד את הבית התחתון והבית העליון, אתה לא תקבל את כפל מספר המפלגות האמיתי, או האפקטיבי, לא-לא. יש נציגות של המפלגות בשני הבתים, ומספר המפלגות האמיתי יהיה כנראה די קרוב למקסימום מבין מספרי המפלגות האמיתיים בשני הבתים.

אתה מתאר חלוקה של פרלמנטים אורתוגונליים – פרלמנט לנושא כלכלה ופרלמנט לנושא בטחון (רעיון מענין, אגב). אבל אם תאחד אותם, מספר המפלגות האמיתי _לא_ גדל בצורה כפלית, כי בחירה במפלגה מסויימת בנושאי בטחון היא לא בלתי-תלויה בבחירה במפלגה מסוימת (אותה מפלגה, לעתים קרובות) בנושאי כלכלה. יש מצב שמדד המפלגות האפקטיבי של המושב המשותף של הפרלמנטים באמת צריך להיות הכפל של המדדים של כל אחד מהם, אבל זו ממש לא דרישה של המערכת. אולי כדאי למצוא דרישה אחרת.
Entropy 390626
(לרעיון המעניין הזה, ביישומים מסויימים שלו, קוראים ''פדרליזם'')
Entropy 390668
האם יכולה להתקיים פדרציה בעלת תת-ישות אחת בלבד?

ואם כבר, מה ההבדל האיכותי בין פדרציה לקונפדרציה, אם בכלל?
Entropy 390669
ההבדל הוא בין ישות ריבונית אחת המחולקת למספר תת-ישויות (פדרציה), לבין מספר ישויות עצמאיות שיצרו גוף-על כלשהו מתוך הסכמים בין-לאומיים, אך הם שומרים על ריבונות עצמאית (האיחוד האירופי, לדוגמא). הקווים המפרידים לא ברורים לחלוטין, וכמובן שהרבה פדרציות התחילו כקונפדרציות (ארה"ב, כדוגמא בולטת, ויש שאומרים שגם האיחוד האירופי הולך בכיוון הזה - אבל גם שוויץ וגרמניה הן מקרים כאלו - פדרציות בתוך קונפדרציה! שאחר כך יהפכו לפדרציות בתוך פדרציה! שלוש רמות ממשל עצמאיות! איזה כיף!). כדי לבלבל עוד יותר, אקט ברור של הפיכה לפדרציה, כמו האיחוד של מספר פרובינציות בריטיות בצפון אמריקה לישות מדינית אחת (קנדה), נקרא "the act of confederation". אבל זה מה יש.

לגבי השאלה הראשונה - אני לא חושב שבעבר עלה צורך שכזה. בגלל זה, אגב, דיברתי על "יישומים מסויימים" של הרעיון. אבל בעקרון, הרעיון של הפרדת סמכויות בין שתי "רמות ממשל" יכול לעבוד באותה מידה גם עם תת-ישות אחת. הוא פשוט נראה אדיוטי במיוחד במקרה כזה.
ראוי לציין, אגב, שבקנדה אין הפרדת רשויות במובן האמריקאי (בלמים ואיזונים, למרות שרבים טועים לחשוב שגם בארץ ההגדרה הזו תופסת), וההפרדה בין רמות הממשל היא שמאפשרת "איזונים" ו"הפרדת רשויות" במידה כזו או אחרת.
Entropy 390671
אז מה ההבדל? אם יוזמת היצירה (מדינות יוצרות את הפדרציה לעומת פדרציה יוצרת תת-ישויות) אז ארה"ב היא עדיין קונפדרציה, כי העבר עדיין לא השתנה. אם ריבונות, אז מה זו בעצם ריבונות? אם סמכות שיורית, אז לפי ויקיפדיה ארה"ב שונה במובן הזה מקנדה. אם סמכות ליחסי חוץ וצבא, אז מיקרונזיה היא בעצם חלק מהפדרציה האמריקאית. האם ההבדל הוא פשוט הכרה בינלאומית בריבונות? ואז אתה ריבון אם"ם כולם אומרים שאתה ריבון, ואין לכך בהכרח השלכות אחרות? איזה נושא משעשע...

אז מה, בקנדה ובארה"ב יש בלמים ואיזונים, ורק בארץ אין? מה יש לנו במקום, דרג מקצועי מתוגבר? מרכזי מפלגות? דוד אפל?
Entropy 390676
מדד טוב הוא מי יכול להחליט על פרישה מהאיחוד. מקובל בארה"ב ובקנדה כי לא מספיקה החלטה של יחידה אחת כדי לפרוש מהאיחוד, אלא צריכה להיות הסכמה של האיחוד כולו (ברמה הפדרלית). לכן, למשל, בקנדה גם הבדלנים הקוויבקיסטים לא מדברים על פרישה מוחלטת אלא על "ריבונות-מקושרת" (Sovereignty-association). לעומת זאת, כל מדינה באיחוד האירופי יכולה לפרוש פשוט על-ידי החלטה שהיא מבטלת את הסכמתה להיות חלק מהאיחוד. סימן נוסף לריבונות היא ההחלטה מי רשאי לחתום על הסכמים בינלאומיים. (במקרים מסויימים, גם יחידות המשנה יכולות לחתום על הסכמים ואף לפתוח שגרירויות עצמאיות, אבל זה יקרה רק אם יש הרשאה מפורשת מהרמה הפדרלית).

אגב, מיקרונזיה היא בעצמה פדרציה.

לגבי בלמים ואיזונים, לישראל, כמו לאנגליה, אין. המשטר שלנו בנוי דווקא על אחדות הרשויות, ולא על הפרדתן.
תודה 390699
יש לך עוד דוגמאות? 504471
וכמה יש לנו עכשיו, אחרי הבחירות?
יש לך עוד דוגמאות? 504508
אם לא טעיתי בחישוב, אז זה יוצא ~6.8 (לפני קולות החיילים). המספר האבסולוטי הוא 12.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים