בתשובה לירדן ניר, 08/01/03 16:49
זו לא אנקדוטה 119428
אני לא בטוח שהבנתי אותך, והאמת היא שאני גם לא בטוח שאתה הבנת אותי.

אם ההיפותזה שלי נכונה, זה הופך את יחסי הסיבה והמסובב בין מצבו הכלכלי-חברתי של האדם‏1 לבין הערכתו את השפעת אלמנט המזל על חייו. שוב יצא לי ניסוח מסורבל, אנסה להבהיר: עפ"י הרעיון שאני זורק, הסיבה היא החיים בזבל והתוצאה אמונה בחוסר מזל אצל השכבות הנמוכות, ובהתאם עבור השכבות הגבוהות: מאחר והצליחו, הם מייחסים יותר משמעות לכישורים. אפילו מי שזכה בלוטו מברך את עצמו על הבחירה הנבונה שעשה ("וואו, איך ידעתי להכניס את יום ההולדת של הכלב שלי"), בעוד כשלונות ברורים מקללים את המזל הרע שמביא עליהם בוסים בלתי אפשריים, עבודות משעממות והורים שלא הכריחו אותם ללמוד לבגרות.

אוףףף, מאז הדיון על הרצון החופשי אני נתקל בקשיי ניסוח, אולי נשרף לי במוח איזה מעגל. בע"ה אדווח לגילית על שינויים באישיות, אם יאובחנו כאלה ר"ל. כרגע אני רץ לתפילת ערבית.
__________________
1- כמובן לא *כל* האנשים וכל שאר ההסתיגויות
זו לא אנקדוטה 119432
אה. סליחה ותודה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים