בתשובה לערן בילינסקי, 12/11/00 16:37
וה(חזרה ב)תשובה... 11967
ערן כל הכבוד.
במשפט אחד שאלת את השאלה הכי חשובה.
למה אני לא דתי...?
או קיי
א. אני משתדל ללכת כל שישי לבית הכנסת ואני אוכל כשר.
מה עוד?
חגים קידוש כל ערב שבת.
עכשו אנחנו משפחה פתוחה ופלורליסטית שלא מחייבת אף אחד לכלום
אני לא מרגיש שאני צריך להצטדק בפניך אבל שאלת שאלה וראוי שאני אענה עליה לעומק.
לדעתי להיות יהודי מאמין זה מעבר ללהיות פנאט דתי סטייל ש"ס והיתר
כי אני לא רואה בזה את מרכיב האמונה.
אני לא חושב שסוג הכיפה או אדיקות המצוות שאתה עושה היא החשובה
בעיניי שמירה על ערכי מוסר ושמירה על מצפון נקי .
שמירה על ארצנו שניתנה לנו כנראה על ידי אלוהים.
תאמין או לא.
לדעתי עזרה ליהודי בצרה חשובה מאוד.
אתה בטח תעשה מטעמים מהתשובה שלי אבל זה לא משנה לי כרגע ערן...
עוכר ישראל שכמותך 11984
מה זאת אומרת "ארצנו שניתנה לנו כנראה על ידי אלוהים", מה "הכנראה" הזה עושה שם אצלך? זה בטוח שאלוהים נתן לנו את הארץ! יש לך ספק בזה? תתבייש לך.
וה(חזרה ב)תשובה... 12000
אז באיזה מובן אתה "לא דתי"?

אתה דתי. אולי חשוב לך לא להיות מקוטלג כך, אך היות ונושא הקיטלוג כבר נדון באייל בהרחבה, מה באמת מפריע לך בכך?
כיפה לי, כיפה לי... 12004
ואז אתה מגיע לשאלה הבאה, האם עזרה ליהודי אחד עדיפה על עזרה לכמה נוכרים? משהו בסגנון "עניי עירך קודמים"? אם כן, המוסר היהודי אינו הומניסטי (כפי שכבר ישעיהו ליבוביץ' עמד על כך) בניגוד ל"מוסר האתאיסטי". ראה "מחה תמחה את זכר עמלק" וכו'.

ואגב, גם אני לא חושב לרגע שגודל הכיפה עושה את ההבדל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים