בתשובה לדובי קננגיסר, 09/11/00 21:44
הנזק האמיתי 12031
שמות המשחק הם קידמה, תרבות וציוויליזציה.

ודאי הוא שהמעשים האסורים נקבעים בקודקס הפלילי של כל מדינה ומדינה (דמוקרטית) בהתאם לבחירת אזרחיה.
אינני מבקש לכפות על החברה את דעותיי ולכן אינני נוקט באמצעי טרור, כפיה או הפחדה. אני פשוט מביע את דעותיי ועושה (כמעט) כל שביכולתי כדי לשכנע את בני האדם להסכים להן ולנהוג בהתאם. כך עושים כולם (או לפחות, כל הדעתנים שבינינו) ואינני רואה מדוע אתה סבור שאני מבקש לכפות את דעותיי על אחרים.

כיום, אמנם, אין חוק נאור במדינת ישראל הקובע כי תאגיד שמנצל ילדים לא יוכל לעסוק בישראל, אולם זהו מצב זמני ביותר - אם אני ושכמותי נעבוד קשה מספיק, בסופו של דבר יהיה חוק כזה.
עד לפני כ-‏13 שנים היה חוק פלילי בישראל שקבע איסור על יחסים הומוסקסואליים. עד לפני כ-‏150 שנה העבדות היתה חוקית ורצויה בארה"ב. אז מה?

רק בגלל אנשים כמוני, שלחמו בהתלהבות כדי לקדם את החברה - דברים השתנו. אנשים אינם רעים או לא-אכפתיים, הם פשוט עייפים. הם סבורים, לא בלי מידה של צדק, שאחרי יום עבודה קשה מגיע להם רק לנוח ולהירגע ולא להתעסק בבעיות חובקות עולם. אבל אם אני אזיין להם מספיק במוח - אולם הם יתרצו ויקשיבו לרגע, ואולי גם יצביעו בעד חוק כנ"ל, או בעד מפלגה שתריץ אותו. מה איתך, דובי, כיצד אתה היית מצביע ביחס לחוק כזה?

גם לנבואתך ביחס לאבטלה המצפה לילדי סין אינני מסכים. שכר-המינימום הסיני עדיין נמוך להפליא מזה האמריקני בערכים מוחלטים. לפיכך, סביר להניח שמקדונלדס פשוט היתה משלמת יותר.
הנזק האמיתי 12042
אסף, אם מה שאתה אומר הוא נכון - אז אנחנו מסכימים. כי אני הרי כל הזמן אומר שהכח לשינוי הוא בידי הציבור, ולא בידי התאגידים.
אם היית חי במדינה קומוניסטית, לא היית מסוגל לנסות ולשכנע אנשים כך - רק הדמוקרטיה הליברלית מאפשרת לאדם לשלוט כך במדיניות מדינתו.

האם הייתי תומך בחוק כזה? יתכן. לא בדקתי את כל המשמעויות הכלכליות של צעד כזה.
הנזק האמיתי 12227
למען הסר ספק - אינני קומוניסט ואין ברצוני להטיף, לייסד או לחיות בדיקטטורה רצחנית המתיימרת לפעולה צודקת באמצעות דיכוי בני-אדם למען ערכי שוויון, כביכול, דוגמת המפלצת שנתקראה ברית-המועצות.

אינני מסכים להגדרתך שרק בדמוקרטיה ליברלית יכול אדם לשלוט במדיניות מדינתו. בוא ונעמיד דברים על דיוקם - לשלוט בודאי איננו המינוח הנכון, הייתי מציע ''לנסות להשפיע''.

אפשרויות ההשפעה לאזרח בודד על מדיניות המדינה בדמוקרטיה ליברלית אינן מעטות, אך גם אינן מספיקות. האפשרויות להשפיע הנתונות בידי תאגידים (או, אם נקרא לילד הסורר בשמו, לאזרחים הבודדים אך העשירים) הן מרובות יותר.
המכניזם הוא פשוט מאוד - טמטום ההמונים. במדינה כמו ארה''ב, שבה ההמונים מטומטמים מאוד ממילא (מערכת חינוך ציבורית הגרועה בעולם המערבי) ניכרת השפעה אדירה לפרסומות מקדונלדס בהן נתקל האמריקני הממוצע עשרות פעמים ביום. לעומת זאת, ההשפעה של כמה פעילים ירוקים רדודי-כיס היא מוגבלת מאוד.

מדינה עם משטר סוציאל-דמוקרטי תעניק לאזרחיה כוח רב יותר להשפיע וכוח פחות לתאגידים. במדינה סוציאל-דמוקרטית יהיו מוסדות קהילתיים חזקים יותר שיאפשרו גם לבני-אדם עניים להשפיע מבלי להיזקק למשאבים כלכליים. לעומת זאת, לתאגידים יהיה פחות כסף ויחולו עליהם יותר מגבלות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים