בתשובה למיץ פטל, 10/11/00 9:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית נסגור את נושא הילדים - אני שמח מאוד שאתה מכיר בחשיבותה של חקיקה-מרסנת-תאגידים, גם אם זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות השוק החופשי, שאנשים רבים ממשיכים להעלותם על נס ולראות בהם אורים ותומים גם לאחר שנתברר לאיזה מצב קטסטרופלי הם דרדרו את עולמנו. ביום בו יחוקק חוק כמו זה שעליו דיברנו, וזה יקרה, על אפה ועל חמתה של corporate america, לא רק שנקום עם מעט פחות דם על הידיים, כלשונך, אלא בהחלט יקומו פחות ילדים סינים לעבודה. הכרסום ברווח השולי של מקדונלדס ושות' לא יהיה כרסום אלא נגיסה אדירה שנגיסותיו של עוגיפלצת ייראו כמצמוצי שפתיים עלובים לעומתה. כמובן שחולי-הכסף המטורפים היושבים בדירקטוריון מקדונלדס לא יוכלו לחיות ולו שעה אחת עם אפשרות כזו ומייד יתחילו להעסיק את אבותיהם ואמותיהם של הילדים הסינים, תמורת שכר-מינמום ראוי (זה יהיה סעיף ב' של החוק - גם ניצול מבוגרים ייאסר) ואז יוכלו הילדים האומללים לא רק לחיות ברווחה יתירה, אלא אולי אפילו, מי יודע, ללכת לבי"ס. אוטופיה? לא כי. בקרוב מאוד יתחילו להשתנות דברים בעולם. אגב, מיץ, אין צורך להמתין להליך פרלמנטרי - כבר היום ביכולתך להלבין מעט את ידיך - פשוט תסתובב לצד השני בכל פעם שאתה רעב ורואה מולך את ה-M הגדולה והמכוערת. לגבי ההשלכות על אורח החיים המערבי - איננו מסכימים. אבל לפני שנפצח בויכוח מחודש, אציע לך לבקר בלינק שהוזכר ע"י אחד המשתתפים בדיון, ושמכיל מידע רב בנוגע לשאלה זו: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הילדים האלה לא רוצים להפסיק לקום לעבוד - הם צריכים את הכסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סברתי לתומי שאתה מחזיק במנהג המוזר של לקרוא את מלוא התגובה לפני שאתה מגיב עליה. כפי שהסברתי, חלקם של הילדים לא ייגרע - באותה שניה שיועבר החוק-עוקף-התאגידים שהצעתי, תפסיק מקדונלדס להעסיקם ותעבור להעסיק את הוריהם תמורת שכר-מינימום (ראה סעיף ב' לחוק). כך ירוויחו כל הצדדים: משק-ביתם של הילדים הסינים (והוריהם) ישופר בצורה ניכרת, כל תאבי-הצ'יזבורגר נטול-הערך-התזונתי יוכלו לקלקל את קיבתם מבלי להכתים את מצפונם ולמנהלי מקדונלדס יהיה צפוי גיהנום רותח בפחות שתיים-שלוש מעלות! אגב, נשמטה מתגובתי הקודמת לך במאמר זה שאלה חשובה: מהם הצדדים הכלכליים המפריעים לך להביע תמיכה בהצעת-החוק המדוברת? אולי ננסה ללבנם ולמצוא להם פתרון יחדיו, כדי שההצעה תעלה סוף-סוף על שולחן הקונגרס (שהרי אם אצליח לשכנע אותך בצדקת הצעת-החוק - אני סמוך ובטוח שאחרון הרפובליקנים יגמור עליה את ההלל). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |