בתשובה לעוזב קיבוץ, 14/01/03 9:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נזכרתי באותו דיון נפלא בו אפופידס בוחן את גבולות הז'אנר: תגובה 49839 בנוגע לטענותיך הספציפיות כלפי השיר - השיר מתרגש לפחות על חלק מקוראיו - או מעורר בהם תחושה רגשית (גם אם הביטוי שבחרו לתת לה הוא בן מילה אחת או שתיים), וכבר משום כך אינו "אלא עצמו בלבד"; הוא מעביר רעיון שאינו טריביאלי, גם אם לא הופך עולמות. אתה יכול לא לאהוב את האסתטיקה הפנימית של השיר, אבל אינך יכול לטעון לבחירה אקראית של מילים או להתעלם מהניסיון האסתטי (גם אם התוצאה עצמה אינה אסתטית בעיניך). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |