בתשובה לפלאי גרייצר, 14/01/03 14:57
לעניין פסואה 120884
הבה ונביט על שיר קטן, לא משיריו הגדולים, אבל בהחלט מוערך ומוכר כחלק אינטגרלי מיצירתו, ויופיע בכל אונתולוגיה פסואנית:

I have a terrible cold,
And everyone knows how terrible colds
Alter the whole system of the universe,
Set us against life,
And make even metaphysics sneeze.
I have wasted the whole day blowing my nose.
My head is aching vaguely.
Sad condition for a minor poet!
Today I am really and truly a minor poet.
What I was in old days was a wish; it's gone.

Goodbye for ever, queen of fairies!
Your wings were made of sun, and I am walking here.
I shan't get well unless I go and lie down on my bed.
I never was well except lying down on the Universe.

Excusez un peu ... What a terrible cold! ... it's
physical!
I need truth and aspirin.

פיסת חיים ותו לא. פיסת חיים מרגשת, משעשעת, כתובה נהדר ומעבירה אישיות בצורה מבריקה. אבל הוא איננו תוקף, איננו מתסער עליך בשאלות, אינו אופף אותך בלבול, אינו מעורר ב ך זעם. אולי אתה נשחקת עד כדי קח שאתה לא יכול בלי גרזן שישבור את הקרח, רוב הקוראים יכולים להתרגש אקטיבית מופי פסיבי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים