בתשובה לירדן ניר, 14/01/03 16:35
בשביל מה? - על קצה קצהו של המזלג 120951
השאלה שלך טומנת בחובה דיון עמוק ורחב כיצד אמור להיראות ספר החוקים. דיון זה נסוב סביב השאלה האם החוקים אמורים להיות מסוג כלל (RULE) או מסוג סטנדרט (STANDART).
הסבר קצר:

כלל (במובהק)- נורמה התלויה בהתקיימותו של רכיב עובדתי אחד או יותר ששאלת התקיימותו ניתנת להכרעה בקלות. דוגמא - אסור לסוע במהירות מעל 50 קמ"ש.

סטנדרט (במובהק)- נורמה התלויה בהפעלת קריטריון, המגלם בד"כ ערך מסוים. דוגמא - יש לסוע במהירות סבירה ‏1.

ככלל ניתן לומר שנורמה מסוג כלל היא נורמה "סגורה" ‏2 לעומת נורמה מסוג סטנדרט שהיא נורמה "פתוחה". נורמה מסוג סטנדרט על דרך הכלל מתמלאת תוכן על ידי בית משפט בעוד נורמה מסוג כלל מתמלאת תוכן על ידי המחוקק ולבית המשפט בדרך כלל הוא רק בודק את התקיימותם של התנאים.

ניתן להעלות על הדעת מספר השלכות לשימוש בנורמה מסוג כלל או סטנדרט:
נורמה מסוג כלל גורמת לוודאות משפטית בעוד שנורמה מסוג סטנדרט יוצרת אי וודאות אלא לאחר הכרעת בית משפט.
מצד שני נורמה מסוג כלל איננה גמישה שכן היא איננה צופה את כל המקרים בעוד שנורמה מסוג סטנדרט גמישה יותר שכן ניתן להתאימה לכל מקרה באופן ספיציפי.
כמו כן נקודה נוספת שיש לשים לב היא זמן ועלות החקיקה. נורמה מסוג כלל גוזלת משאבים של זמן ממון רבים יותר מייצור נורמות מסוג סטנדרט ‏3.

קובץ החקיקה שלנו, כמו גם של רוב הארצות איננו אחיד. דהיינו הוא אינו מכיל רק נורמות מסוג כללים או רק נורמות מסוג סטנדרטים.
אם ניקח את הדוגמא של נהיגה - רובנו ודאי סוברים שמהירות הנסיעה היא נורמה מסוג כלל - מותר לסוע בדרך מסויימת במהירות שקבועה בחוק ובהתאם לתמרור. ובכן אם אינך זוכר את שיעורי הנהיגה קיימת תקנה 51 לתקנות התעבורה הקובעת, כי:

"לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב".

הוראה זו היא כללית והוראות הנסיעה במהירות ספיציפית אינן גורעות מהוראה זו והיא תמולא תוכן על ידי בית המשפט בהתאם לכל מקרה ומקרה. דהיינו גם אם יש תמרור המתיר לך ליסוע 90 קמ"ש בדרך בין-עירונית אבל לצורך העניין אם נסעת 70 שיש ערפל יתכן שזו לא תהיה מהירות סבירה בהתחשב בנסיבות (הערפל) ולכן בית המשפט עלול להרשיע בנסיעה במהירות בלתי סבירה.

כדי לענות לשאלתך יש אם כן לקיים דיון מעמיק האם היה מקום לקבוע את "הקלון" כנורמה מסוג כלל או כנורמה מסוג סטנדרט כפי שהיא בפועל.
אני מניח כי הטיעונים בעד קביעת קלון כנורמה מסוג סטנדרט היא ליתן את הגמישות הראויה לעבירות ובעיקר לנסיבות שבעבירות. קשה, עד בלתי אפשרי, לצייר, מראש, את כל קשת המקרים והנסיבות, לכל עבירה ועבירה, מתי יהיה זה קלון ומתי לא. ההכרעה, איפוא, נתונה לבית משפט ‏4 שיבדוק לכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו האם יש קלון או אין. בהחלט יכול להיות מקרה בו על אותה עבירה - לאדם אחד יקבע כי יש במעשיו קלון ולאחר לא יקבע כך.
________
1 מונחים נוספים המשמשים לרוב בנורמות מסוג סטנדרט הם: תום לב, דרך מקובלת, צדק, בנסיבות העניין, היה עליו לדעת.
2 נורמה סגורה - נורמה שנקבעה מראש על ידי המחוקק וברמה גבוהה של ספיציפיות. פתוחה היא כמובן ההיפך.
3 שכן בנורמה מסוג כלל יש צורך לפרט ולכסות מספר רב של מקרים.
4 במקרה דנן - ליו"ר ועדת הבחירות שהוא שופט עליון

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים