 |
לדעתי זהו רעיון פופוליסטי שטומן בתוכו אתגרים מסוכנים לחברה.
הקשר בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל הולך ומתרופף, הן בגלל תהליך ההתבוללות בקרב היהודים והן בקרב תהליכים שדוחפים את כל החברה המערבית להומוגניות גלובלית.
יהדות התפוצות היא הלובי התומך של ישראל בעולם, והיא הטריז שמצליח לבקע ולו במקצת את חומת העוינות כלפי מדינת היהודים. קהילות היהודים בתפוצות הן מקור השקעות החוץ היציב ביותר של המדינה שלנו.
יהודי התפוצות הן ''הנקודה הקבועה'', נקודת היחוס של הרעיונית שעליו קמה מדינת ישראל. הפרדה בין הזהות היהודית לזהות הציונית תביא, לדעתי, לתהליך של התפוררות וניתוק, שסופו ניכור של יהדות התפוצות כלפי ישראל, וטשטוש מהותה של מדינת ישראל.
אני תומך במדיניות אחרת, אותה מציג יפה מר כרמון, ראש המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעיקרה חיזוק הקשר בין יהדות התפוצות לבין ''הישאליות'', בין השאר ע''י כינון כנסת יצוגית של קהילות יהודי התפוצות, שהנשיא יעמוד בראשה (נכון, לפני תקופה בחירות זה לא נשמע כ''כ טוב, אך הרעיון הוא שכנסת זו תמומן ע''י יהודי התפוצות בלבד). כנסת זו תעסוק בנושאים הבעייתיים של ציונות ויהדות, ישראל והתבוללות, מיעוטים ורוב (למשל ע''י חיזוק הקשר בין קהילות היהודים בחו''ל לקהילות המיעוטים בארץ, כקשר בין שתי קהילות מיעוט, וכשתי קהילות הסובבות סביב היהודים הישראליים ''הטהורים'').
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש