בתשובה לדב אנשלוביץ, 16/01/03 9:14
על הגדרה וסביבת לאום. 121346
ההגדרה חשובה למען תפעול זכויות אזרחיות. יש הבדל אם אתה
מכיל הגדרה אחת כוללת על קבוצה גדולה, או יוצר שני הגדרות המבדלות 2 תת-קבוצות בתוך קבוצה גדולה זו:

זאת משום שהגדרת שתי תת-קבוצות שונות יוצרת הענקת זכויות אזרח באופן דיפרנציאלי ושונה בין קבוצה לקבוצה.

האם רוסי נוצרי או אתאיסט, או רוסי שרק אביו יהודי יקבל זכויות אזרח פחותות (תעודת "תושב", אי יכולת להנות משרותי הרווחה וביטוח רפואי ציבורי -חוק הבריאות, וכיוצא בזה?).

לכן היצעתי הגדרה מורחבת יותר המדברת על סביבת-לאום יהודי. זאת עשוייה לכלול גם פרטים המאמצים את שותפות הגורל ההיסטורי עם בני הלאום היהודי, אתוסים של הלאום היהודי, ושפת תרבות לאומית לפחות חופפת - נניח, הומור יהודי אופייני, נארטיבים אישיים והיסטורים השגורים אצל יהודים וכד'. זאת בניגוד לזרות והיעדר חפיפה מוחלטים, בכל אספקט כמעט.
על הגדרה וסביבת לאום. 121529
ככל הידוע לי, כל מי שיש לו אזרחות ישראלית , יש לו על פי החוק זכויות שוות לשאר האזרחים ללא קשר לסיווגים אחרים שלו. לכן שאלתי בעינה.
על הגדרה וסביבת לאום. 121534
קראתי עתה את תגובתו של עוזי אורנן למטה.
בעצם התגובה הזאת מכילה את התשובה לתמיהותיי. במאמר גופו, המלים "חוק השבות" לא הוזכרו כלל. ברגע שמדברים גם על חוק השבות מתחילים להבין מה הטעם בהגדרת "ישראלים".
אני מניח, למרות שהדברים לא נאמרו בפרוש, שעוזי אורנן היה מבקש להחליף את בחוק השבות את המילה "יהודים" במילה "ישראלים". כלומר הקריטריונים לקבלת אזרחות היו לדעתו צריכים להיות שונים מאלה שנקבעים ע"י הממסד הדתי.
בעיניו יהודי "סטמראי" פחות ראוי ממישהו אחר גם אם הוא לא בדיוק יהודי מבחינת ההלכה.
ואם זו מגמת פניו היותר מדויקת של עוזי אורנן, אני לפחות מבין אותה, אך רחוק מלהסכים לה.
כפי שיצא לי להסביר הרבה פעמים אני מאד חושש ממהפכות. הסידור הנוכחי שבו חוק השבות מכיל את המושג "יהודי" שמוגדר ע"י רבנים אורתודוקסים, פועל זמן רב בצורה כזו או אחרת.
מדובר בנקודה מאד רגישה, ואני חושש שכל שנוי עלול להזיק בצורה שהיה קשה לחזות מראש.
ועוד נקודה מאד חשובה: אותו יהודי "סטמראי" הוא שותף לגורלנו, והדברים אינם בידנו. כפי שהיטלר טיפל בו ובנו באותה צורה, כך עושים זאת היום גם המפגעים המתאבדים. בעיניהם כולנו ראויים למיתה.
על הגדרה וסביבת לאום. 121536
גם הצוענים וההומוסקסואלים היו שותפים לגורל היהודים במלחה"ע השניה. האם אתה חושב שיש לפתוח את שערי המדינה לשתי האוכלוסיות הללו באופן גורף, או באיזשהו אופן, בשל אותה "שותפות גורל"?
על הגדרה וסביבת לאום. 121539
כמובן

אבל רק אם הם בני דת משה :)
על הגדרה וסביבת לאום. 121650
אני אמרתי בפרוש שאני תומך בהמשך הסידור הקיים שבו חוק השבות מאפשר ליהודים להתאזרח והגדרת היהודי נתונה בידי גופים רבניים אורתודוקסיים.
אני אכן חש הזדהות ושותפות גורל עם יהודי חרדי יותר מאשר עם, נניח, ערבי שנולד בארץ, גם בגלל שהנאצים לא הבחינו בין יהודים חילוניים דתיים חרדיים אשכנזיים וספרדים.
אבל זאת עובדה שההגדרה של הנאצים לגבי ''מי הוא יהודי'' הייתה שונה מהגדרת הרבנים, ובכל זאת אני תומך בהמשך ההגדרה הקיימת. וגם אם הנאצים היו מכריזים מלחמת חורמה בג'וקים, אין זאת אומרת שהייתי תומך בהכללת הג'וקים בחוק השבות.
על הגדרה וסביבת לאום. 121580
לא יודע, לי נראה שפועל רומני שנמצא בסביבת התחנה המרכזית הישנה בת''א ראוי למיתה, בעיני המחבלים, יותר מאשר יהודי שגר אי-שם בפלורידה, למשל.
על הגדרה וסביבת לאום. 121651
אני חושב שאתה טועה.
ערביה ישראלית שהייתה בקשר עם אירגוני טרור סיפרה שהם ביקשו ממנה מידע על קניון מסויים כדי לבצע שם פיגוע, והיא אמרה להם שבקניון הזה מסתובבים גם הרבה ערבים. תגובתם הייתה שאם ייהרגו הרבה יהודים לא חשוב שיהרגו גם כמה לא יהודים. הרי הם מקריבים גם את המפגע המתאבד. אבל מטרתם אינה להרוג את הלא יהודים המעטים אלא את היהודים הרבים.
אני בטוח שגם אם היו פיגועים שבהם נהרגו פועלים זרים, הכוונה בפיגועים האלה הייתה להרוג יהודים, והמפגע המתאבד בפרוש השתדל למצוא כמה שיותר יהודים.
כך היה גם בפיגוע האחרון בתל אביב. למרות שהסביבה היא סביבה שבה יש יותר פועלים זרים מישראלים, הצליח המתאבד למצוא מקום שבו יש יותר ישראלים, ולהתפוצץ בו.
לעומת זה היו פיגועים בחו''ל ישירות נגד יהודים. כך בניין הקהילה בארגנטינה, כך רצח קלינגהופר באוניה אקליה לאורו, ולפי מה שמספרים לנו ''גורמים מודיעיניים'', אל קאידה מנסה לעבור ולפגוע יותר ביעדים יהודיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים