בתשובה לברקת, 16/01/03 10:28
נזק מוחי 121377
ברקת,
"טון"? את האמת? - לא חשבתי על זה.
את כנראה צודקת בקשר ל"טון", בעניין הנזק המוחי. אולי זה קרה לי משום המבוכה המסויימת שבעיסוק בסדרות טלויזיה טפשיות.
... אבל בתגובתי למיה - "טון"? באמת לא תיארתי לי שזה עלול להתפרש כך. להיפך, בדבריי למיה היה נסיון כיפור על "טון" שהיה (כפי שקלטתי באיחור) בדבריי לטלי, כמה מלבנים קודם.
למעשה, ביני לביני קיויתי איכשהו לאיזו תגובה מטלי. עכשיו אני מתחיל להבין, פחות או יותר, מדוע (אולי) לא היתה תגובה כזאת.
בכנות מלאה ובלי שום טון: אני רואה עכשיו בתגובתך הקצרצרה שיעור משמעותי בשבילי, ואקח את זה בחשבון להבא.

תודה (התודה היא ברצינות. אני כבר מתחיל לפחוד מכל מילה של עצמי)

יוש
יושקו ידידי 121390
לו היית משאיר כתובת אמייל, גם הייתי עונה לך על תגובתך הישירה אלי, גם מרגיעה שמעולם לא נעלבתי, וגם מודה לך על התגובה למיה, שהחמיאה לי עד מבוכה.
דמעות תנין 121391
לאן הגענו, אם אפילו תנין הזוי של דמות בדויה צריך להתנצל?
דמעות תנין 121532
הדיון הזה הוא בין המשעשעים ביותר שנראו באייל.
המשיכו, המשיכו
אתם מרווים אותנו נחת רב.
נחת רבה 121683
אולי נחת רֹב? 121783
רק אם כבודו רב 121784
לא הבנתי 121789
דמעות תנין 121592
שכ"ג,
דוקא כאן, בשדות הציד האייליים המרהיבים שלכם, ראיתי ישויות הזויות ובדויות עד שילשים וריבעים - שהצליחו להכניס טוב-טוב לבני אדם בשר ודם.
נניח שאתה עומד בתחנת אוטובוס ביום מאוד גשום. עובר רכב כלשהו במהירות גדולה, סמוך לשפת המדרכה, ומכסה אותך בסילון אדיר של מי בוץ.
אז איך אתה מגיב? אתה אומר - מה'כפת לי, הוא זר ואני לא מכיר אותו, אז הבוץ הזה בכלל לא קיים.
או שאתה אומר - יהודים! גוואלד! בוץ!
קאפיש?
בקציה של כל מנהרה, בסופו של כבל האינטרנט, מאחרי המסכים - צפונים הרי לבבות פועמים, מערכות עצבים אנושיות ושקי דמעות מוחשיים.
והם עלולים להיפגע, ואין זה משנה אם הפוגע הוא אדם או תנין.
לכן, כשחששתי שמא עלבתי, ראיתי כאן אחריות אישית העומדת ביחס ישר להנאה שבוירטואליות.

סרווס,

יוש

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים