בתשובה לערן בילינסקי, 16/01/03 13:14
המטפיזיקה ביסוד האתיקה הצבורית בישראל 121504
השאלה שריחפה אז ברקע היתה האם מובראק ''מכיר'' בירושלים כבירת ישראל.
הוא היה אמור לנסוע לשם בשעות אחר הצהרים של יום שהייתו השני (או השלישי) - נערכו לו אז סיורים בארץ, קיבוצים וכיוצא בזה. והשאלה שנשאל בגין היתה אם מוברק ישהה בעיר פרק זמן ''סביר''.
המטפיזיקה ביסוד האתיקה הצבורית בישראל 121576
מובארק? ערך סיורים בקיבוצים? לא, במקרה, סאדאת?
ראש ממשלה וג'נטלמן 121887
שלילי. מתוך "לא יעלה על הדעת" של רפי מן, עמ' 15

"אין שואלים גבר היכן בילה את הלילה"

"ב- 1 בספטמבר 1982 יצא ראש הממשלה מנחם בגין ממלון קרלטון בנהריה, שם בילה את חופשתו, למתקן צבאי בצפון הארץ, לפגישה עם נשיאה הנבחר של לבנון, בשיר ג'ומייל. השיחה בין השניים נמשכה במשך מרבית שעות הלילה, ובמהלכה התברר כי אף שג'ומייל היה לנשיא בזכות כיבוש חלקים נכבדים בידי צה"ל, אין הוא ממהר לחתום על הסכם שלום עם ישראל, כפי שדרש ממנו בגין

"למחרת, שודרה בקול ישראל ידיעה על כך שראש הממשלה קיים התייעצות לילית עם שר הביטחון אריאל שרון ועם שר החוץ יצחק שמיר. כאשר נשאל על כך השיב בגין: "לעולם אין שואלים גבר נשוי היכן הוא מבלה את לילותיו" (שיפר, כדור של"ג, עמ' 120) "

מובארק, אגב, למיטב ידיעתי, ביקר במדינת ישראל פעם אחת, ב- 6 או 7 לנובמבר 95', בהלווית יצחק רבין.
לאחר שמאלתרים הברקה, נוטים להשתמש בה שוב בהזדמנויות אחרות 121897
מדוע על בסיס ארוע אחד, אתה פוסק שהוא היה היחיד מסוגו?

גם אחד וגם יחיד? זה כבר לא הכרחי לוגית.

אני זוכר זאת באופן שאין לטעות בו - קיימת אצלנו הערכה של טיב הההיזכרות הספציפית - מוצקה, בערך, או אולי, ואולי לא - תהליך הנקרא מטא-קוגניציה - זוכר אני את השאלה והתשובה:

- ו-X (סעדאת או מוברק) גם ישהה [בלשון עתיד] את הלילה בירושלים?
- אין שואלים גבר וגו'.

כפי שאתה רואה, הסיטואציה *נחרתה* בזיכרוני, אך הזכרון, מעבר לעצם הסיצואציה *באופן כללי*, ו*משפטי המפתח* הללו, כולל גם *פרמטרים עמומים*: באיזו שנה, סעדאת בביקורו השני (זוכר כמעט בברור שלא היה זה הביקור הראשון) או מוברק?

אם אתה *יודע* בוודאות שמוברק מעולם לא ביקר בישראל (אלא, זוכרני, ניפגש עם ההנהגה הישראלית באל-עריש או משהו בדומה - אך האם לא ביקר בישראל גופה ב-‏82 לאחר רצח סאדאת ולפני מלחמת לבנון? גם כאן הדברים אינם "חדים" אצלי, ואני מתעצל כרגע לבדוק, הגם שיש לי טכניקות חיפוש יעילות ברשת..) אם אתה יודע זאת בוודאות,
כנראה מדובר בביקורו השני של סאדאת בארץ.
הלוגיקה של ''אחד, יחיד ומיוחד'' 121914
1) אתה מביא תאור מצב או תכונה כלשהי של אדם או חייה.

2) השאלה היא - האם קיים אובייקט כלשהו שנושא אטריבוט זה? למשל "חד קרן" unicorn - הינו אוסף של תכונות שונות (4 רגליים, בעל קרן אחת בלבד במרכז מצחו, דומה לצבי מבחינות מסויימות נניח, וכד').
נתת איפיון. האם קיים במציאות אובייקט כלשהו עליו חל איפיון זה? במקרה של חד קרן - לא קיים. במקרה של אלוהים? איש איש ודעתו אם אכן יש בפועל אובייקט הנושא את התכונות, המצבים, הפעולות בהיסטוריה וכד' המיוחסים לאלוהים. האם האלוהים "קיים" רק בספרים, בנארטיבים, ובמרחב ההבנה האמונית? אבל אנו שואלים אודות קיום במציאות, והרי הטענה התאיסטית היא שהאל קיים במציאות, "כבודו מלא עולם". תשאל, רגע, מהי המציאות?

אינך שואל שאלה זאת, ואינך מניח כלל שהמציאות היא תלויית פרשנות ברוב מצבי היום-יום ואף במצבי תפעול האינטלקט - בשעה שאתה נוהג, מחבק אישה, מכין ארוחה, עוסק במחקר ופיתוח, מציב תכנון אורבני, נוטע גן: רמזור אדום הוא רמזור אדום, בניין צריך להיות יציב ועמיד [אבוי ליציבות אם תהיה "תלויית פרשנות": היחסיות והפרשנות קיימות רק מצד הטוען לחפותו בבית המשפט, במקרים כמו "אולמי וורסאי" - המהנדס, אנשי מחלקת מנהל הנדסה בעיריית ירושליים, הקבלן תאב הבצע [לכאורא, או שהורשע כבר?] ודד היא צ'יצי'.

אז אם אתה מוצא אובייקט אחד המתאים לתאור, תוכל לאמר: יש *לפחות* אובייקט אחד כזה (שהינו ברבור שחור, או שהינו ברד שירד בדרום ספרד אתמול, למשל - שהרי יתכן שאתמול כלל לא התקיים בדרום ספרד ארוע ירידת ברד כזה).

[אגב, הרחבה של מיטת הסדום הזאת, המתייחסת גם למצייני זמן ומציינים אחרים (שהרי הארוע יכול להיות נכון לגבי היום אך לא לגבי אתמול הינה הלוגיקה של המערכות המודליות]

ובכן, יש לפחות מקרה-בפועל אחד כזה בו נאמר "אין לשאול גבר --"
ובלוגיקה פשוטה מסדר ראשון: E'(X) Mx
('E מייצגת E הפוכה) כלומר יש *לפחות* X אחד כזה ביקום המקבל התכונה M .

אין כימות זה סותר את האפשרות שיש גם מקרים נוספים בעלי איפיונים כאלה.

לכן אמר הרמב"ם - שהיכיר את הלוגיקה האריסטוטלית - על האלוהים: "אחד, יחיד ומיוחד".
דהיינו יש לפחות "אחד" כזה בעל תכונות האלוהים, לא רק לפחות אחד כזה, אלה גם "אין שני" (יחיד"). והוא גם מיוחד unique, כלומר שונה בתכונותיו מכל אובייקט שנוכל לדמיין "איך הוא" how it is like (דהיינו כזה שיתפס בדימיוננו כבעל תכונות ספציפיות, מורכבות ומפליגות ככל שיהיו), ואם כך, אזי האל הוא מעבר להבנתנו.

ואם הוא מעבר להבנתנו, שהרי שאין לשייך לו תכונות ספציפיות, לכן לא ניתן בעיקרון לאמת את קיומו.

אבל האובייקט הבלתי ניתן-להכרה הזה קיים, והוא יחיד. "ההגדרה" היא באמצעות הכימות, אך לא באמצעות תכונות ומאפיינים.
"אטריבוט"- זאת מילה נרדפת לפרדיקט? 127941
"אטריבוט"- זאת מילה נרדפת לפרדיקט? 128670
הוא מטאפיזיקאי
"אטריבוט"- זאת מילה נרדפת לפרדיקט? 128834
נכון שהוא מטפיזיקאי ואפיסטמולוג בעיקר, אבל בתגובה שלמעלה הוא הזכיר כמה מהמאפיינים של הלוגיקה הפורמלית הבסיסית, למשל כמת יישי מתחשיב הפרדיקטים(שמיוצג ע"י E הפוכה). לכן סיקרן אותי, ואני עדיין שואל את המבינים בלוגיקה בפורום: האם "אטריבוט" זו מילה נרדפת לפרדיקט?
"אטריבוט"- זאת מילה נרדפת לפרדיקט? 128835
למיטב הבנתי, פרדיקט הוא מקרה פרטי של אטריבוט. פרדיקט מחלק את העולם לשניים, על כן הוא יכול לקבל אחד משני ערכים. למשל, הפרדיקט "גבוה מ 1.70 מטר" יכול לקבל את הערכים "כן" ו"לא". לעומתו, אטריבוט יכול לקבל אחד מאוסף בדיד או רציף של ערכים. למשל, האטריבוט "השעה הנוכחית" יכול לקבל 24 ערכים שונים.
"אטריבוט"- זאת מילה נרדפת לפרדיקט? 128868
הוא לא מטאפיזיקאי ולא אפיסטמולוג הוא סתם זבלן מוח
העירו לו על אי דיוק בעובדה היסטורית
והוא ענה שאין לדעת אם דיק או לא, שכן רק האל הוא יחודי מיוחד וכל שאר החרטא מבחינה לוגית.
כמה רבועים לפני זה הוא מתלונן חוסר מציאות סדורה

ללמדך שאין קשר בין שמוש בלוגיקה למציאות סדורה.

ורק להוסיף לי אין מושג קלוש מה זה אטריבוט ומה זה פרדיקט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים