בתשובה לדובי קננגיסר, 13/01/03 23:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התגובה שכתבת מוכיחה לי דבר אחד ויחיד- אתה פשוט לא מכיר חרדים. בוא נהיה כנים, הרי אני ואתה יודעים שרב החילונים הממוצעים עשו את הדוקטורט שלהם על העולם החרדי כשהם יושבים מול מסך של עשרים וארבע אינץ'... והתקשורת, הלא היא אלופה בלינצ'ים חברתיים. הייתי רוצה להזמין אותך שבת פעם (אולי לישיבה או משהו..), לא בקטע של חזרה בתשובה, ממש לא, סתם בקטע של ''להכיר את החרדים מקרוב'', אתה תצא המום. מניסיון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את תופעתי לדעת כמה שעות שיחה עם חרדים כבר צברתי, גם אלקטרונית וגם פנים מול פנים. הנה רק שבוע שעבר ישבתי עם קבוצת סטודנטים ושוחחנו במשך קרוב לשעתיים עם דודי זילברשלג, אדם חרדי, על החברה החרדית והמגע שלה עם הדמוקרטיה הישראלית. היום ביקרתי בבית שמש ושוחחתי במשך זמן מה עם חרדי פעיל יהדות התורה, וכן שעה ארוכה עם מ"מ ראש העיר, חרדי איש ש"ס. עוד דוגמא בולטת - לפני מספר שנים השתתפתי בשיחות אלקטרוניות שהתפרשו על פני חודשים שלמים עם הרב נויגרשל, וכן עם שני חרדים אחרים שהצטרפו גם הם לדיונים. עם אחד מהם פיתחתי קשר ידידותי שהתנהל גם מחוץ לאותה קבוצת דיון. לא רק שניהלתי שיחות ארוכות עם חרדים, כל הטענה שלי נובעת ממה שהם עצמם אומרים ומודים בו - בדורות האחרונים חלה החרפה חדה של זרמים מסוימים ביהדות, כניגוד לתנועת ההשכלה שמשכה לכיוון החילוני. אני אנסח זאת כך - אם את בחורה חרדית כיום, את *לא היית רשאית*, לפי אמונתך, לאכול בביתו של סב-סבו של סבך. אם את לא מאמינה לי, אני מציע לך לחזור למחקר המעמיק שלך (שכבר ראינו מה הוא שווה - את כל ה"מחקר המעמיק" שלך אפשר למצוא בחצי פרק בספר של כל בריאתן זוטר). בפעם הבאה, אבקשך להניח שהדוברים איתך יודעים על מה הם מדברים, ואם את חושבת שהם לא - להביא הוכחות, ולא להזמין אותם לבזבז את זמנם בשעמום כרוני במשך סופ"ש יקר ערך שלם. אני לא באמת צריך לפרט את הרזומה שלי בפני כל עובר אורח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי למעלה, טענתך "אם את בחורה חרדית כיום, את *לא היית רשאית*, לפי אמונתך, לאכול בביתו של סב-סבו של סבך" אינה נכונה. אם אתה טוען שהיא נכונה, אנא תן דוגמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, לא זוכר דוגמאות. בזמנו, כששוחחתי עם אדם חרדי בדיוק על נושא זה, והוא עצמו העלה את הטענה הזו, הוא הדגים כמה החמרות על כשרות שקיימות היום ולא היו לפני כמה מאות שנה. לצערי, אינני זוכר דוגמאות. ברור לי שחובת ההוכחה עלי, ולכן לא אדרוש מאיש להאמין לי עד שיופיעו הוכחות שכאלו. לפיכך, אני פונה לקוראים ושואל אם מישהו מכיר דוגמאות שכאלו ויכול לסייע לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הוא אמר "לפני כמה אלפי שנים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא, הוא אמר מאות. ב. ואם היה אומר אלפים, אז מה? זה משנה את תוקף הטענה שלי שהיהדות של היום שונה מאוד מהיהדות ה"מקורית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אז הוא טעה. ב. לא, זה משנה את תוקף הטענה ''לא יכולה היית לאכול אצל סב-סב-סבך''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בס"ד הכל כאן דיבורים בתכל'ס. אף אחד לא בא באמת להשתכנע. תתקנו אותי אם אני טועה. אתם מבקשים הוכחה חותכת ומתבצרים בעמדה שלכם. אני לא מאשימה אתכם, אתם מפחדים להאמין (ובצדק) כי האמת בה אני דבקה מחייבת אתכם להשתנות. שינוי פרושו של דבר – טעיתי ועכשיו אני חוזר בי. הוויכוח שהתפרס פה מזכיר לי סיפור משעשע ששמעתי פעם: ארבעה עיוורים עומדים ליד פיל. הראשון תופס את רגל הפיל ואומר : "רבותיי, יש לנו כאן עמוד!" השני ממשש את חדק הפיל ומכריז בעוז: "שטויות והבלים! יש לנו כאן חבל!" השלישי אוחז בזנב ומבשר בקול : "אתם טועים נכבדיי, יש לנו כאן נחש מסוכן." הרביעי צוחק בעוד ידיו ממששות את אוזן הפיל ואומר:"יש כאן מניפה גדולה ומחוספסת." הגיע לשם בנאדם בריא בעיניו ומתפלא – "כיצד אינכם מבחינים כי לפניכם עומד פיל???" כל אחד כאן טוען ומביא צידוקים לטענותיו מזווית הראיה הפרטית שלו, מוכיח בדרכו שלו את ה'אמת' שלו בעוד כולם יחדיו מסכימים כי יש רק אמת אחת. האחד סיים לא מזמן תואר ראשון בפיזיקה ומוכיח על פי נתונים מדעיים שלמד – זה לאו דווקא אלוקים ייתכן והיה כאן משהו אחר ח"ו. השלישי עשה פרוייקט גמר בכמיה ושולל כביכול את מציאות הבורא בדרך הספק. הרביעי על דרך ביולוגיה ואם היה כאן אסטרונום ייתכן והיה מוסיף עוד תאוריות. זה לא משנה – כל אחד בדרכו אומר: יש כאן שתי אפשרויות – אלוקים או משהו אחר – אני בוחר להחליט כי האופציה השנייה היא האמיתית בשבילי. תצליבו את כל הפרטים יחד ותווכחו לראות כי ההצלבה שוללת את כל האופציות האחרות, עד כדי כך שגם החרטומים שבינינו ידעו להבחין כי "אצבע אלוקים היא". אבל - כמו שאמרתי קודם -כל הרוצה לטעות יבוא ויטעה. יש בחירה חופשית, האדם יכול לבחור בטוב או למוטב. זה תלוי אך ורק בו. אנחנו יכולים להתפלסף כאן עד 120 אבל אם דובי (כן, כן, אתה) שהתווכחת עם הרב נויגרשל במשך חודשים ועוד לא הגעת למסקנה המתבקשת זה רק מוכיח לי שאתה דובק בגרסתך לא רק מטעמים מדעיים, זה לא רק שכל טהור אלא התערבו בשכל שיקולים רגשיים אחרים – גם אם אתה מתכחש להם ולא רוצה להכיר בקיומם. א"א להוכיח בצורה שתספק אותך את מציאות הבורא כי אתה תסתור כל דבר הגיוני בשל התערבות ריגשית ופחד להתחייב לאמת. הקב"ה ברא עולם ומתוך העולם נוצר העלם – העלם מכוון כדי שלא יהיה כל כך פשוט להאמין בו. מי שירצה להאמין בו יוכל לפתוח את העיניים ולגלות אותו, אבל אנשי הלילה מעדיפים את החושך כדי לכסות את הפגמים של עצמם. סוף כל אדם למיתה – על זה אין וויכוח, הוויכוח הוא על מה שיקרה לאחר המוות, על מה נתווכח למעלה. שם כבר אין ספקות. הרעיון הוא כאמור להסתכל על השלם, על התוצרת עצמה ולראות מתוכה את מציאות ה' ית'. רעיון דומה אפשר לראות בספרו של לווין קיפניס "אליעזר והגזר" "מי יודע מעשה בגזר?" אני יודע! אמר הפרופסור לכמיה: הרכב החומר בגזר הוא.. אני יודע! אמר הפיזיקאי: הכל תלוי בכוח המשיכה... אני יודע! ענה הביולוג: התמיסה ההיפוטונית וחוק הדיפוזיה גורמות ליונקות... אני יודע! פסק הרב: על גזר מברכים "בורא פרי האדמה". אם תפסיקו להסתכל על חלקים בתור אמת אלא תסתכלו על השלם ותבחנו דרך השלם את האמת אולי תשכילו להבין. יש כאן עוד נקודה עליה אני רוצה לתת את הדעת: אתה יהודי. אתה לא יכול להתכחש לכך, אין לך לאן לברוח מהמציאות הזו. גם אם משרד הפנים מנסה להסתיר, לטשטש ולקעקע עובדה זו. תמיד תשאר יהודי. במשך אלפי שנים יהודים הומתו, עונו, נרצחו בשל יהדותם. הם נחנקו בתאי הגזים, עונו במרתפי האינקווזיציה. אברהם אבינו הושלך לכבשן האש. למה מדוע? מה גרם להם למסור את נפשם? אתה חלק מזה. אם תרצה ואם לא. תעזוב לרגע בצד את העבודה הזרה הפרטית שלך - המדע- ותסתכל בעין אוביקטיבית ואם תרצה תפנה לאפיק זה את הרגש – תתבונן בעולם, תסתכל על העם והמורשת שלך. אתה יכול לטעון אחרת כי אתה פרשת מהמסורת? מגזע ישראל סבא? חירטוטים בשכל? לאו דווקא. אני רוצה לשתף אותך במשהו כואב ואישי, דבר שקשור גם אליך, טיילתי בגרמניה (יש לי דודה שם) הלכתי לתומי, ראו אותי קבוצת ילדים וצעקו אלי "יהודיה מלוכלכת". חזרתי מהלימודים, אל עיר הולדתי, בארצי שלי, קראו לי : "דתיה מגעילה" (אני לא אוסיף את שאר הכינויים). חזרתי הביתה מזועזעת. זה כאב. כואב לראות את השנאה מבצבצת מפיות של ילדים יהודיים תלמידי בית ספר עממי. אני יודעת מה קרה פה. מודעת לשורש העניין. זו הסטוריה עתיקה. מדוע אומות העולם שונאות אותנו? – לתורה יש תשובה על כך. אני מבינה וכואבת את סיבת שנאת אחינו בית ישראל אלינו. אני לא מאשימה אותם. אני רק כואבת. אם תלמד ותחקור באמת, תוכל להשכיל את מה שאומות העולם ידעו כבר מלפני דורות רבים. חבל, אתה בפיגור, נשארת אי שם מאחור בתקיעות שכלית בפרק שאבד עליו הכלח, באבולוציה, במקום להתפתח הלאה. אם תרצה תדע. אם תרצה תבין. אין דבר העומד בפני הרצון. נ.ב. כל מה שאמרתי לא מתקרב אפילו לכל מה שיש לי להגיד, אני בטוחה שפספסתי כמה נקודות חשובות נוספות. אתכם הסליחה. נעה של הים. דרך אגב, דובי, אני מתכננת לשלוח לך משהו בעניין לדוא"ל. אני אחכה לתגובה על זה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכל'ס = (תכלית) עניין פרקטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה למה? לזה שאני מקנא, מפחד, מפגר ועיוור? לזה לא תקבלי תגובה, יקירתי. את הבטחת הוכחות חותכות והבאת לנו הבלים של מחזירים בתשובה. כשנכשלה הדרך הזאת פנית למתקפה אישית נגדי. נעה, בינינו, מי שמפחד זו את. אני מחפש את האמת - אם היה מתחוור לי שיש אלוהים, הייתי צריך להיות מטומטם כדי לא לקיים את מצוותיו. אבל מכל מה שראיתי עד היום, כולל תקופה ששקלתי לחזור בתשובה, זמן מה לפני הבר-מצווה, אין אלוהים, או לפחות אין לי סיבה טובה לחשוב שיש. מי שמפחד זו את, משום שאת לא סתם תאלצי לוותר על הנאות החיים - את תאלצי לוותר על האמונה שיש משמעות לקיומך. זה הקושי הגדול של להיות אתאיסט - ההכרה שאין משמעות לקיום, שאנחנו כאן במקרה, בטעות. שאחרי המוות אנחנו לא יותר מאשר מזון לתולעים, וששום דבר לא נשאר אחרי שאנחנו מתים. זה מפחיד, אני מבין את זה. זה לא סתם שאת צריכה לשנות את אורח חייך, או אפילו את הבנתך את היקום - את צריכה לוותר על הדבר הכי חשוב שבו את נאחזת. אני אינני יהודי, פרט אולי מבחינת מוצאי האתני. משפחתי הלכה לחדרי הגזים לא על קידוש השם, אלא בגלל שנאה מפלצתית. להגיד שהם המיתו עצמם על קידוש השם זה זילות העוול הנורא שנעשה להם, להורי ולי. מי שהמית עצמו על קידוש השם עשה מעשה שטות. הקריב את חייו לחינם, על בסיס רעיון עוועים שלא תרם לאנושות דבר אלא רק דרש עוד ועוד דם. האמונה באל היא מולך, בפניו יש להקריב עוד ועוד ילדים. לא עוד. אבל זה מולך שאנשים כמותך אינם יכולים לוותר עליו, משום שאתם אינכם יכולים לדמיין את חייכם בלי ספר ההוראות הפשוט והברור הזה, בלי לחשוב שיש סיבה לכל הסבל שאתם עוברים. אני מפחד? ממה יש לי לפחד? מזה שאני אזכה להאמין שיש משמעות לקיומי? מהוויתור הנורא על אכילת צ'יזבורגרים? אני יכול לעמוד בזה. מה שאת עלולה לאבד הוא הרבה יותר קשה. זו הסיבה שאת נאחזת באמונתך, שאת מדברת על האמת שלך כמשהו שרק עיוור לא יאמין בו. טלי קורה מבין עיניך, נעה. אין אלוהים. אין נשמה. אין חיים אחרי המוות. אין משמעות. בין אם תרצי, ובין אם לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בס"ד צר לי עליך אחי דובי. עדיין לא סיפקת לי את התשובה מה נותן לך את הכוח להמשיך לחיות. בעצם אתה אומר, אם אני מבינה נכון, שאתה רק עוד חוליה סתמית וחשובה במערכת האקולוגית, מחזור פחמן-חנקן בטבע. זה עדין לא סותר את העובדה כי או אני או אתה טועים ואם משהו מאתנו צודק או אני או אתה, מישהו מפסיד - או אני או אתה. אם יש מלך לעולם הזה הרי הרווחתי. אם אין (ח"ו) הרי שנינו מזון לתולעים. אם מוצאך האתני הוא יהודי הרי אתה יהודי. כזה נולדת וכזה תמות. לא הבטחתי הוכחות מדעיות.(שאל את זוהר) אני שוב מוצאת את עצמי מתנצלת על דברים שאמרו בשמי, לא. אני לא מתנצלת על מוצאי או הדת בה אני נאחזת. לא בקשתי תגובה על הטחות הדדיות, לא פניתי אליך בהשמצות, איתך הסליחה שכך הבנת וכך קבלת את דבריי. העניין הוא שמשהו טועה. לא תצליח לשכנע אותי שאין אלוקים כי אני מרגישה אותו ובעיניים שלי אני רואה אותו.עצם זה שאתה לא רואה אותו לא מוכיח שהוא איננו, כפי שא"א לומר כי אין לי/לך שכל מפני שלא רואים אותו. יש דברים שלא רואים אותם אבל הם קיימים. אני בטוחה שאני לא צריכה לפרט לך אותם, אני סומכת על האינטלגנציה האישית שלך. רגש הוא עניין שא"א לראות אותו באופן חזותי, גם לו הייתי יושב כרגע לידי לא היית רואה את עומס הרגשות שלי (כמו שאינני יכולה להסביר לך עד כמה אני מצטערת על כך שנעלבת ממני, אינך יכול לראות זאת.) קראת את הספר "האם יש סיכוי לאהבה"? לא. זה לא ספר מדעי (איתך הסליחה) הוא כותב שם כי לאורך כל השנים היו יהודים ששאלו "איפה אלוקים?" אינני יכולה להושיב אותו על ספסל הנאשמים מפני שברא גם אור וגם חושך. יש כאלה שמתוך הצער רואים אותו יותר במוחש ויש אחרים שהצרות מחלישות את אמונתם. אחרי השואה שאלו "היכן היה אלוקים בשואה?" אחרי חורבן בית ראשון שהנביא ירמיה מתרא את הגלות כתוב שם כי נהרות של דם נשפכו במדבר. הלווים קטעו את אצבעותיהם על מנת לא לשיר בפני מרצחים. ידעת זאת? והיו ששאלו - היכן היה אלוקים? אינני יכולה להסביר את עצם מהותו. היא אינה נתפסת בשכל אנוש. אני סך הכל בורג קטן בתוך המערכת של תכנון אלוקי אדיר. אינני מתכוונת לפגוע - אבל אני חושבת שישנה אומללות מסויימת בחשיבה שאינך אלא קופיקו מפותח. זו מן תחושה של אוזלת יד. הפחד הוא לומר- טעיתי. אני הולכת בתלם של אבותי ואבות אבותי, לאלו אשר נעשו להם ניסים גלויים בימי קדם - עשר המכות, נס קריעת ים סוף, מן במשך 40 שנה במדבר. יש לי מורשת, יש לי אמונה, יש לי אש בלב שבוערת באהבתי לריבון העולמים על הטוב ועל המוטב שעשה לי. הדת אינה רק שלל של איסורים כמו שרבים חושבים, היא דרך חיים נפלאה, מסובכת, מעלה ומחייבת אך היא מערכת שנותנת לו את טעם החיים, זהות ועוד הרבה יותר. אני בספק אם תבין. באמת צר לי עליך, למרות שאינך יכול לראות זאת, אני יכולה להבטיח לך בהן צדקי ותוכל לקחת זאת רק כאקסיומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, גם אני מרחם עליך, צר לי עליך, חבל לי שאנשים נאלצים לחיות כך בשקר, מבזבזים את חייהם על הבלים, חיים בפחד מפני איזה אל נורא ואיום. את תאלצי לקחת את זה כאקסיומה, אגב, שממש לא רע לי עם זה שאני קופיף שעיר. דווקא נורא משמח אותי, אישית. לגבי גלגל המזל שלך, אבהיר לך שוב: לא רק שתי אופציות קיימות, משום שיכול מאוד להיות שיש אל, אבל הוא לא האל היהודי. אולי הוא האל הנוצרי? אולי בכלל יש הרבה אלים - נגיד, שהיוונים צדקו? או אולי ההינדואיסטים הם שצודקים? או היפנים? איך את יודעת שאת לא הולכת לאלף עזאזלים אחרי מותך משום שהאמנת באלוהים הפיקטיבי שלך, כשלמעשה האל האמיתי הוא זה איזה שבט אפריקני עלום שם? אז זה לא חצי חצי. יש לך איזה אלפית של סיכוי שאולי האמונה שלך, מבין כל האמונות בעולם, היא הנכונה. על זה לשים את כל החיים שלך? לא נשמע לי שווה. סתם כדי שתדעי, את ההימור הזה לא את המצאת ולא הרבנים שלך. מי שהמציא אותו הוא דווקא כומר בשם פסקל (ולפיכך הרעיון מוכר כ"הימור של פסקל"). באותה הזדמנות אני גם אמליץ לך על ספרו של קרל סייגן "עולם רדוף שדים". קריאה מהנה. אני אינני יהודי בשום מובן סביר של המילה. את יכולה לקרוא לי מה שאת רוצה, אבל זה חסר ערך. את יכולה לקרוא לי קופיף יהודי, וזה לא ישנה את העובדה שאני אדם אתאיסט. זה שאני לא אצליח לשכנע אותך שאין אלוהים אני יודע טוב מאוד. מספיק זמן השחטתי על ויכוחים עם שכמותך כדי להבין זאת. מה שחשוב לי שתביני זה שהאמונה שלך אינה מבוססת על *ידיעה*, על *הוכחות* או על *עובדות*. היא בסך הכל אמונה. לך לא אכפת להאמין במשהו חסר ביסוס. לי זה מפריע. כשאני התחלתי להתקרב אל הדת, בהשפעת הרב שלי לבר-מצווה, בדקתי כל מיני ספרים - כאלו שהוא נתן לי, וכאלו שאני מצאתי בספריה. את מה שאת קראת בגיל 17, אחרי אינדוקטרינציה בת שנים רבות, אני קראתי בגיל 12: קיצור תולדות הזמן, מעבר לגבול התודעה, השען העיוור, הידד לברונטוסאורוס, פרות קדושות וחזירים משוקצים, ועוד ועוד ועוד. את זה עימתתי מול טקסטים שנתן לי אותו רב. ההחלטה שלי באותו הזמן הייתה שאין לי שום סיבה לחשוב שדווקא יש אלוהים. העדויות שמראות שאין שום סיבה לחשוב ככה. את "מרגישה" אותו. אני לא מרגיש שום דבר כזה. אם היית מסתפקת בלהגיד שככה את חושבת, לא הייתי מטריד אותך, אבל ההתנשאות שלך, כאילו את צריכה לרחם עלינו, זה שאת חושבת שאת יורדת עלי בכך שאת שולחת אותי לגן חיות לבקר את אבותי - זה מה שמעיק. תכירי בכך שהאמונה שלך מבוססת על אוויר, על דברים בעלמא. כשתכירי בכך, נדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתמטיקאי בליז פסקל לא היה כומר, למרות שכמה חוויות בחייו הפכו אותו לנוצרי אדוק: (כולל גם את "ההימור של פסקל"! 2 במחיר 1!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא אחזור על ההתנצלות שזה לא היה אישי. מה שכן הוא שהבנת שנפגעת עד עמקי לבבך העדין כי אני מרחמת עליך. צר לי, אבל זה לא בר שליטה. כמו שאינני מסוגלת פעמים רבות למנוע מעצמי לחוש רגשות אחרים. אני מאחלת לך ולא מרוע לב או רצון להרע מוות קליני. מהצד שלך - מה אכפת לך? זה לא צריך להפריע לך. עוד סוטול של בין לבין. בין הציזבורגר לבייקון וחוזר חלילה (או אל הקפוצ'ינו) מוות קיליני, סיבוב בר חזרה לעולם החומר. אשתדל לא להכביר ברחמים. אלוקי הוא אב הרחמים ויותר מכך, הוא ציווה עליו לנהוג במצוות הרחמים. (אני לא בטוחה שהוא התכוון עליך באופן אישי ובכל זאת..) נולדת יהודי, בחרת להיות אתאיסט, זו זכותך. לא כפיתי עליך שום דבר. האמונה שלי לא מבוססת בעלמא, היא מבוססת על דברים אשר אין לך שום כלום אליהם. וחבל. אינני לוקחת את המסר שלי בחזרה, את עיקרי הדברים, אני לוקחת חזרה את ההערות הפוגעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הכוונה לספרו של דוד בן-יוסף? _________ העלמה עפרונית, תוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן הכוונה לספרו של דוד בן יוסף. קריאה מהנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אנחנו* לא ביקשנו הוכחות לפני ש*את* טענת שיש כאלה ברשותך. ללא ההוכחות האלה, אינך מעניינת יותר מכל האחרים שראו את האור ובאו הנה כדי לגלות אותו גם לנו. ובאשר לנקודות החשובות שפספסת בין שאר האמיתות מרחיבות הדעת שהענקת לנו, אחת מהן היא בטח "לדרבי חוקים משלו". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |