בתשובה לארז לנדוור, 17/01/03 1:13
תגידו, 121632
למה, בעצם? מדוע לא להשתמש בשיטות דומות לאלה שנוקטים בהם עבור ימאים? ("שמעון פרס מחכה לקולות האסטרונאוטים"...).
(-:(-:(-: 121665
זו הפעם השניה הבוקר שאני צוחק בקול רם בזכות האייל.
הפעם הראשונה היתה תגובה 121391 כמה טוב שהדיונים המעמיקים לא יבשו אותנו.
תגידו, 121670
נדמה לי שכשמדובר על ימאים, מדובר על ימאים ישראלים בספינות המשייטות תחת דגל ישראל, כלומר בטריטוריה ישראלית. רמון אינו דיפלומט ישראלי והקולומביה אינה טריטוריה ישראלית. זכותו להצביע ממקום-ריחופו אינה שונה מזכותו של אלכסנדר מאן להצביע ממקום-שבתו.
תגידו, 121726
למעט העובדה שהוא חייל בקבע הנמצא בשליחות מטעם הצבא.
תגידו, 121731
אתה צודק, וגם לאלכס אין שעות טיסה על F-16, אבל זה לא רלוונטי. אני מסכים שאסור לאפשר מצב בו חיילים יקבלו פקודה שתמנע מהם להצביע, אבל רמון התנדב למשימה מתוך מידה מספקת של רצון חופשי, ולכן הבעיה הזו לא קיימת כאן.
תגידו, 121828
אין כאן שאלה של התנדבות, אלא שאלה של המצאות בשליחות רשמית של המדינה. למיטב ידיעתי, כל מי שנמצא בשליחות כזו (דיפלומטים, וכו'), למעט אולי סוכני ביון, זכאים להצביע. בכלל זה גם נספחים צבאיים בשגריריות. מדוע למנוע זאת מרמון?
תגידו, 121841
מכיוון שלפי החוק הם רשאים להצביע אך ורק *בשגרירות או בקונסוליה*. אם הם התנדבו, מרצונם החופשי, לא להיות בקרבת מקום כזה ביום הבחירות (נגיד, כי הם מנהלים משלחת רפואית בשבט אפריקאי נידח), הם עשויים להיות מנועים מלממש את זכותם.

כל הכבוד על ההסתייגות לגבי סוכני ביון (בהנחה שלא עלעלת בחוק בשבועות האחרונים): ראש הממשלה ושר הבטחון אכן מוסמכים למנוע מעובד מדינה את הרשות להצביע בחו"ל מטעמים של בטחון המדינה.

איך ראוי, לדעתך, לשנות את החוק?
תגידו, 121877
אני לא יודע אם ראוי; אני סתם מעלה תהיות. די ברור שעבור אסטרונאוט יחיד (וכנראה חד פעמי), אין טעם לשנות את החוק. אולם כשצי החלל הישראלי ימנה, נניח, ...
תגידו, 121903
הבלונדיני המשפחתי טוען שהוא בדק את הנושא, ומאחר ורמון מיצג רישמית את מדינת ישראל דינו כדין נספח לשגרירות שאינו דיפלומט כמו למשל נספח צבאי. מכאן שהוא יכול להצביע ויש גמישות מסוימת בזמנים על מנת לאפשר לו לעשות זאת. לרמון הוצעה האפשרות לנצל את זכותו להצביע במעטפה כפולה ביום לפני השיגור אך הוא בחר שלא לעשות כן מפאת קוצר הזמן.
תגידו, 121934
כששרתתי בלבנון, ביום הבחירות של 92 עברה קלפי ניידת בין כל המוצבים וכל החיילים שהיו במוצבים וכן אלו שהיו בפעילות שגרתית על הגדר (עמדות תצפית ובט"שיות) קיבלו הזדמנות להצביע. לעומת זה, לחיילים שבאותו יום היו מחוץ למוצבים (מארבים, סיורי עומק וכד') לא ניתנה אפשרות לממש את זכותם הדמוקרטית.
תגידו, 121943
לא טוב. אז מה אתה מציע?
תגידו, 121945
בתיאוריה בטח אפשר היה לארגן להם הצבעה יום-יומיים קודם, אבל בפועל זה בטח מסורבל.
תגידו, 122031
כפי שציין הגלובלי, היה ניתן להתארגן מראש, פעילות מהסוג הנ"ל היא בד"כ מתוכננת, אבל יש פה כמה בעיות. לוח הזמנים להצבת מארבים ולהוצאת סיורים אמור להשמר בסוד ואפילו החיילים מקבלים התראה של שלושה ימים מראש בלבד. כמו כן מארבים עשויים להמשך זמן רב, לפעמים שבוע ויותר, ולפעמים יש התראה חמה ומוציאים פעילות מיד.
הפתרון המועדף הוא שני מועדי הצבעה בהפרש של 7-10 ימים ועל המפקדים לדאוג שאף חייל לא יהיה בפעילות מבצעית בשני התאריכים הנ"ל. מצד שני זה דורש הערכות לוגיסטית כפולה (הייתי פעם קצין קלפי, זאת חתיכת התארגנות לוגיסטית) ועדיין יש אפשרות שחייל שאמור להצביע במועד השני יוקפץ לארוע חרום ולא יוכל להצביע. לפי זכרוני, החיילים שלא זכו להצביע לא התמרמרו על כך יותר מדי וזה לא נראה להם פגיעה קשה בזכויותיהם יותר מאשר הפגיעה הרגילה של הצבא בזכויותיו של כל חייל.
תגידו, 122092
תודה. ההצעה שלך לקיים שני מועדים נראית לי טובה על פניה, אבל אני הייתי מציע לערוך רישום של כל מי ש*יכלו* להצביע במועד הראשון ולמנוע מהם להצביע במועד השני, כדי למנוע מצב שבו איש לא בא להצביע במועד הראשון, ואז המפקדים נמצאים במלכוד. זה מביא אותי למה שמפריע לי בהצעתך, והוא הטלת האחריות הנוספת על המפקדים, מבלי להגדיר בדיוק מה היא כוללת. לדעתי חשוב מאד שבחוקי הבחירות יהיה מקום מינימלי לפרשנות ולשיקול-דעת. הפגיעה בחיילים ספורים שבנסיבות שנראות סבירות נמנע מהם להצביע נראית גם לי נסבלת, למרות מראית-העין. העניין שלי בנושא הצבעת החיילים נובע מהרצון שהחוק יבטיח שהממשלה או שר הבטחון או מפקדי הצבא לא יוכלו למנוע בפועל מקבוצות גדולות של חיילים להצביע.
תגידו, 122700
תראה את זה:
פסקה אחרונה.
תגידו, 121956
תגידו, 121976
תודה

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים