בתשובה לניתאי ארטנשטיין, 19/11/00 20:39
''הרצח של יחיא עייש'' 12184
תגיד, בפלנטה שאתה חי אנשים מברכים איש את רעהו בברכה המסורתית: "שתזכה להיות קרבן השלום הבא"?
הבנתי שזה המקבילה השמאלנית למושג המוסלמי "שהיד". תמצית השאיפה האנושית. אולי תרצה להזכיר לי וליתר הקוראים מדוע זכה יחיא עייש שעזר כל חייו לכה רבים לזכות בתואר "קרבן שלום" הנכסף לסוף הטראגי לו זכה?
''הרצח של יחיא עייש'' 12187
יחיא עיאש היה ללא ספק חלאה, שרצח אזרחים, ביניהם גם ילדים קטנים, ביודעין ובמתכוון.

האם דבר זה משנה את העובדה שפיצוץ מוחו של אדם בעזרת מטען המוחבא בפלאפון, בזמן שאותו אדם אינו מסוגל להתגונן, הוא רצח? כמאל עדואן, פתח'י שקאקי, עמאד ועאדל עוודאללה היו כולם רוצחים לפי כל קנה מידה. ועדיין, בכמאל עדואן ירו בשעת ערב מאוחרת בביתו בשעה שהתכוון ללכת לישון, את פתח'י שקאקי הרגו ליד מלונו בעת שהיה בנופש במלטה, ואת עמאד ועאדל עוודאללה ריססו בכדורים כמה שניות אחרי שהספיקו לקום משנתם. כל הפעולות הללו, שבוצעו אמנם נגד חלאות המין האנושי, הן מעשי רצח. הן גם עבירות על החוק הישראלי, שפוסל תיאורטית עונש מוות על כמעט כל עבירה אפשרית. כמובן שלאיש אין את האומץ להזכיר את העובדה.

אם, לדידך, לנו יש את הזכות לקרוא לרצח של עמאד ועאדל עוודאללה 'חיסול', האם לפלסטינים אין את הזכות לכנות את הפיגוע ההמוני בצומת בית ליד 'חיסול המוני'? שהרי בשני המקרים מדובר בגורמי אויב.

בקיצור, רצח הוא רצח הוא רצח, ולא משנה על מי הוא מבוצע. ואם הורגים אדם תוך כדי שנתו, זה בוודאי רצח.

ואגב, אנא אל תנסה לייחס לי שימוש במונחים מטומטמים כמו "קורבנות השלום", זה די מרגיז. או שתתייחס ספציפית למה שאני מביע בהודעתי, או שלא תתייחס בכלל. אם יש דבר אחד שאני שונא, זה שמייחסים לי עמדות שלא ייחסתי לעצמי.
קורבנות השלום - להתראות 12194
מדי פעם צריך להזכיר: את המונח "קורבנות השלום" טבעו לראשונה פוליטיקאים מהימין, כמונח שלילי. איכשהו זה נדבק לשמאל, כאילו זה מונח חיובי בפיו. עם כל הציניות שאני מטפח כלפי השיח הפוליטי בארץ, זה די מרתיח אותי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים