בתשובה ליהונתן אורן, 16/01/03 15:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יהונתן אורן מזדהה עם הפרשנות "הפולקיסטית" של הציונות שהיא פרשנות מאוחרת והיא שהובילה אותנו למצב העגום של היום ("פולקיזם" היא הלאמיות האתנית ששלטה במרכז ומזרח אירופה). יהונתן אורן מתעלם מדברי הרצל בספר היסוד של הציונות: "מדינת היהודים" ( ולא מדינה יהודית). היהודים, שירצו בכך, יקימו את המדינה והיהודים שלא ירצו בכך, יוכלו להתבולל בשלווה. הרצל רצה להקים מדינה ליהודים שירצו בכך לפי "משפט העמים". מדינת ישראל צריכה להיות "מדינת הישראלים" כפי שצרפת היא "מדינת הצרפתים" !!. לא יתכן מצב שמדינת ישראל לא תעניק את הלאום ה"ישראלי", כלומר לא תכיר את עצמה כ"מדינה"!! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי צרפת: מיהו אזרח צרפתי? 1. מי שנולד להורים שהם אזרחים צרפתים. 2. מי שנולד בצרפת, יהיו הוריו ככל שיהיו. 3. מי שהתאזרח עפ"י חוקי ההתאזרחות המקומיים. מה הבעיה? הבעיה היא שבישראל ניתנת האזרחות גם למי שנולד לאם שאיננה אזרחית ישראלית, אבל מוגדרת 'יהודית'. ההגדרה הזאת הייתה מחויבת המציאות בהתחלה, שכן היו אז רבים בעלי לאום יהודי שהיו מעוניינים להיות ישראלים. אבל עכשיו, אחרי שגם ברה"מ נפתחה, אין בעצם סיבה לכך. נקודה שניה היא שההגדרה 'יהודי' בחוק השבות מכיל אלמנט לאומי (נולד לאם יהודיה) ודתי (או שהתגייר כהלכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לנקודה השנייה, כבר כתבתי שהסוגיה ''בידי מי מפקידה המדינה את הגדרת היהודי'' היא סוגיה נפרדת, ושונה מסוגית האזרחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, חוץ מפרט אחד (לדעתי): "נולד לאם יהודיה" הוא אלמנט דתי, גם כן. אין בו שום הגיון מן הבחינה הלאומית (אלא אם יוסבר ההקשר הלאומי שבהעדפת האם על האב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. רציתי לציין זאת בתגובתי ושכחתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, למרות שאני אדם גאוותן ונשוא-פנים, אין צורך לפנות אלי בגוף שלישי. בכותרת של התגובה מופיע ''בתשובה ל...'', כך שהפנייה הנכונה תהיה בגוף שני. לעצם העניין. ראשית, אני לא מצליח להבין מהי השייכות של הרצל לדיון. שנית, לא כתבתי על מדינת היהודים ולא על מדינה יהודית. כתבתי על ''בית לאומי לעם היהודי'', שזאת תכליתה של המדינה כפי שהיא מוגדרת במגילת העצמאות. זאת אינה פרשנות מאוחרת, אלא התפיסה המכוננת של המדינה. מדינת ישראל מעניקה אזרחות ישראלית. מבחינתי, אפשר להשמיט את סעיף הלאום מתעודת-הזהות. זאת אינה נקודת המחלוקת שלי עם כותב המאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנך כותב: "אני לא מצליח להבין מהי השייכות של הרצל לדיון". ממשפט זה אני מבין שמבחינתך תורתו של הרצל אינה רלבנטית לדיון בשאלת מהותה של מדינת ישראל. צר לי לחלוק עליך אך מבחינתי ומבחינת רבים כמוני הרצל הוא מאוד רלבנטי לדיון. ב"מדינת היהודים" ובמיוחד ב"ארץ עתיקה- חדשה" גילה הרצל שלמרות מוצאו ממרכז אירופה הוא בוחר במודל של דמוקרטיה ליברלית מערבית ולא במודל ה"פולקיסטי". גישה זאת באה לידי ביטוי בצורה חדה במיוחד ב"ארץ עתיקה - חדשה" בקטע של אספת בחירות ב"כפר החדש" בה הוא מתעמת עם רב שהיה אנטיציוני באירופה ובארץ נהפך ל"ציוני" גזעני (וזאת מבלי לדעת שכ - 100 שנה לאחר מכן יבוא לארץ רב כזה מארצות הברית). נכון שבהכרזת העצמאות מוזכרת זכותו של "העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי" אך מאידך נאמר כי "אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן וקוראים להם לשיתןף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו", כלומר לאחר הקמת ה"בית" יתגבש קולקטיב חדש : העם העברי העצמאי בארצו !! זאת חזרה למקורות העבריים לפני היותו של "עם יהודי" נוסח עזרא ונחמיה. "עם עברי עצמאי"זה מסוגל לקלוט ולאחד את כל הקבוצות האתניות של הארץ באומה אחת, המוגדרת ע"י ריבונות המדינה: האומה הישראלית. "לא שטחי האדמה הם המדינה, אלא האנשים המוכללים יחד על ידי ריבונות" (הרצל ב"מדינת היהודים"). אשר על כן לא די באזרחות פורמלית משותפת אלא "אזרחות מלאה ושווה" (כלשון הכרזת העצמאות) הבנויה על רגש שייכות משותפת לארץ ולתרבותה ושותפות בבניינה, כלומר הלאום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הבנתי למה הרצל רלוונטי לדיון. אתה יכול להסביר? "עברי" = "יהודי". גם אם אתה חושב אחרת, המונח "עברי" בפירוש לא מתייחס לקבוצות אתניות שונות. בדוק בתורה, משם הוא לקוח. אזרחות לא בנויה על רגש כלשהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |