Mind the gap 122006
אני חושב שהפער הממוצע בין המגן לבגרות הוא לא הנתון הכי מעניין. יותר מעניינת *השונות* בפער - בין בתי ספר, בין מורים, ובין שנתונים. אם יש פער, אבל הוא אחיד, אז אין בעיה כל כך, כי המדד עדיין משווה בצורה הוגנת בין תלמידים. סביר להניח שאין זה כך, כי ציון המגן הוא כנראה הרבה יותר שרירותי מציון הבגרות, ולכן מושפע יותר מאופיו של המורה (והמנהל, ולחץ ההורים...). בכל זאת, היה מעניין לראות את המספר, למרות ששונות הוא מספר שפחות ברור לקורא ההדיוט.
Mind the gap 122116
מסכים. הפער (הקבוע) אינו רלוונטי, מה שהופך את הנימוק של פרופ' מברך ("ציון המגן עשוי לתקן את הציון הסופי כמעט בציון שלם") למגוחך. אם זו הבעיה, אני מייעץ (חינם) לאוניברסיטאות להוריד 3 נקודות מהציון המשוקלל.

כדי לקבוע האם ציון המגן פוגע ביכולת הניבוי של ציוני הבגרות, צריך לדעת האם הפערים תלויים בבית-הספר או במורה; דווקא מקומות שבהם לא נותנים ציון מגן לא צריכים להוות בעיה (עוד הצעה חינם: לתקן את ציון הבגרות של מי שאין לו ציון מגן באותו מקצוע, כך שהממוצעים יתלכדו).

סיבה נוספת להתנגדות של האוניברסיטאות יכולה להיות שלציון הבגרות יש מתאם מסויים עם ציוני התואר (שאותם מנסים לחזות), בעוד שלציוני המגן יש מתאם נמוך יותר. במקרה כזה כושר החיזוי של הממוצע יהיה נמוך יותר מאשר זה של ציוני הבגרות לבדם.
עצה שלישית: במקום להתמודד ירידת כושר החיזוי בדרך של מחיקת משתנה, יעביר נא משרד החינוך לאוניברסיטאות את שני הציונים (בגרות ומגן), ואלו ישתמשו בשני המספרים גם יחד כדי לחזות את הדרוש חיזוי (זה ודאי עדיף על שימוש במספר בודד, או בממוצע בלבד). התוצאה בפועל תהיה מן הסתם ממוצע משוקלל שמעדיף את ציון הבגרות (אבל מתחשב גם במגן), וכולם יהיו מרוצים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים