בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/01/03 8:21
עובדה 122184
אני רק יכול לשער שכל אותם פיגועים שמסוכלים היום בתוך האוכלוסיה הפלסטינאית היו יכולים להיות מסוכלים בתוך מתחם התפר שהיה נבנה בין ישראל והרשות.
למעשה הדוגמא של עזה מלמדת (עד עכשיו לפחות) שניתן לעצור באחוזים גבוהים את הטרור הפלסטינאי כשרוצים.מצבם של תושבי שדרות וסך הפגיעות בנפש בהם, הרבה יותר טוב ממצבם של תושבי ירושלים וחדרה.

ברפיח הגדר כנראה כן עובדת,זה אינו פתרון קסם של מאה אחוז אבל העובדה שהאמל''ח שמפעילים הפלסטנאים הוא פרימטבי יחסית ורובו מתוצרת מקומית, אלולי הגדר כבר מה שהיה נוחת בשדרות היה בעל מקדם סיכון אחר לגמרי.

חוסר יכולת לחצוץ בין ישראל לבין הרשות תוך השראת העורף הישראלי חשוף לגמרי לפעולות טרור פלסטינאיות ותוך התעקשות על קיום עורף אזרחי בתוך אזורי העימות עם הפלסטינאים הוא מה שמאפשר את התמשכות מלחמת ההתשה הנוכחית.במידה רבה ישראל נלחמת בטרור אם יד וחצי קשורה בשל המדיניות של ארץ ישראל השלמה, שפרדוקסלית גם מונעת ממנה להכריע את המלחמה הנוכחית.
עובדה 122481
כבר הסברתי את ההבדל בין הגדר בעזה שבה כוחותינו נמצאים משני צדיה, ושנמצאת מרוחקת יחסית מישוב צפוף ובין הגדר המתוכננת ביו''ש שמשולבת עם ''הפרדה'', כלומר עם המצאותנו מצדה האחד. בכל זאת, לא מזמן היה מקרה שבו הצליח מחבל מתאבד לעבור אותה ובנס התגלה סמוך לקבוץ מגן ושם חוסל ע''י טנק שדרס אותו.
לעומת זה הגדר ברפיח בפרוש לא עובדת, והפלשתינית מצליחים להעביר דרך מנהרות את כל מה שהמצרים מאשרים להם להעביר, כמו למשל את חמרי הנפץ התקניים שבעזרת הם פוצצו כמה טנקי מרכבה וגרמו לאבידות.
עובדה 122482
אולי נוסיף כדוגמאות ליעילות הגדר ''החכמה'' את שני המקרים במכורה ובחמרה, שבהם הצליח מחבל בודד לחדור אותה, להיכנס לתוך בתים ולגרום למספר הרוגים (מבחינתם הצלחה גדולה יותר מזו שהייתה להם לאחרונה בקרון הבלתי מגודר בחברון.)
עובדה 122505
קצת עובדות מזכרוני הקלוקל:

קיבוץ נירעם נמצא בערך 400-500 מטר מן הגדר של הרצועה כפר עזה נמצא קילומטר קילומטר וחצי מן הגדר.ככה שקצת קשה לטעון שהגדר בעזה מרוחקת ממקומות ישוב.לדעתי גם המרחק בין הגדר לשדרות לא עולה על שלושה קילומטר.

מן הכתבה הזאת בYNET
עולה שאחד המטענים שהופעלו נגד המרכבות היה מאולתר לא כתוב שום דבר על חומר הנפץ אבל אני מאוד מסופק אם כולו היה תיקני.

קצת קשה לי להאמין שפקיד המכס המצרי שעומד לפני כל תעלה ברפיח מאשר חומר נפץ תיקני ולא מאשר (אפילו בעד תגמול יפה) להעביר מוקשים נגד טנקים.

הטענה שלי שמרחב תפר הוא לא פיתרון מוחלט כמו שכיבוש מחודש של השטח אינו פיתרון מוחלט. אלא שניתן להגיע לאותם אחוזי שחיקה (כמות נפגעים ישראלים) בשני האופנים (כבוש מחודש מול מרחב תפר) של נהול הסכסוך עם הפלסטינאים.

אם מדינת ישראל היתה מוכנה לפנות את הישובים ביש"ע, ולפרוס מחדש את צבאה בשטחים, בשלב הראשון מתוך שיקולים ביטחוניים בלבד.
היא יכלה גם להכריע את הסכסוך הנוכחי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים