בתשובה לש. פוגל, 07/12/99 10:31
מיומנו של חפיפניק גאה 1228
''חפיפניקים,'' כך אמרת, ''הם לא אנשים שמתנדנדים מבחינה דתית - הם פשוט שמים את הנוחות של עצמם לפני הכל.'' חשוב מעט על משפט זה, ותגלה, בעזרת מעט כנות עצמית, כי גם אתה ''חפיפניק.'' אתה, אני, כולנו.
עד כמה שידיעתי מגעת, הרי שהדת היהודית מהווה מערכת של שכר ועונש. כיוון שכך, הריך ממלא מצוות לא רק מתוך אמונה שכך צריך להיות, אלא גם מתוך ידיעה כי יהיה לכך שכר בעולם הבא (ושמא אפילו בעולם הזה). באמצעי זה ''מתכנתת'' היהדות (ורוב הדתות האחרות) את המאמין לבצע את מצוותיה ללא מחשבה וללא תהיה. חוסר מחשבה זה הנו ה-''נוחות'' הזו עליה אתה חושב. השכר, בעולם הזה ובעולם הבא, גם הוא ''נוחות.'' דווקא החילוני, או המאמין החושב, הם אלו הנושאים בנטל המחשבה העצמאית. לנו אין פתרונות רשומים בספר, ואף לא רב שיספר לנו מה לעשות. אנו מחליטים בעצמנו ונושאים בעול.
ולמעשה אין אדם שאינו שם את ה-''נוחות'' של עצמו לפני הכל. גם אם נוחות זו נקראת בשמות אחרים - ''גן עדן'', למשל.
לא ממש מדויק 1229
הנושא של שכר ועונש ביהדות מורכב הרבה יותר מהנראה ולמעשה מהווה יותר סיבה ותוצאה.
כמו כן יש להכנס להבדלים שבין אהבה ויראה. בקצרה רק אומר: היהודי המפותח מבחינה אמונית מקיים מצוות רק כיוון והוא מבין שכך נכון לעשות. אולם לא זה הזמן ולא זה המקום לדיונים תאו-סופיים בין דתיים לחלוניים.
כאשר כתבתי את המשפט המצוטט על חפיפניקים התייחסתי בעיקר לנוחות פיזית- כידוע ביהדות השכר הוא רוחני ולא גשמי.
אני מסכים לטענה שמנטלית קל יותר להאמין - לאדם חושב כמובן. החפיפניק עליו אני מדבר הוא לא אדם חושב.
ברמה העקרונית : אמנם אי הדתיות קשה יותר מנטלית אולם הדתי האמיתי, פרט לכך שחווה את הבירור הפילוסופי שבענין , מקיים מצוות כיוון והם אמת ללא פונקציה של קושי או קלות.
לא ממש מדויק 1230
הכותב מסיים את הודעתו בטענה כי הדתי "האמיתי" (את המרכאות אני הוספתי) מקיים מצוות כיוון והן "אמת" (שוב מרכאות שלי) ובלי לשפוט אותן במונחים של קל וקשה.

טיעון כזה היה קביל אילו היתה ליהדות מערכת מצוות אחת סדורה ומקובלת על הכל. בפועל, אין דבר הרחוק מן האמת יותר מזה. לכל יהודי דתי יש את הרב שלו, שאותו הוא עשה לעצמו משיקולי העדפה אישית (או נוחות, רחמנא לצלן), ולמעשה הרב משמש כסמכות אולטימטיבית לגבי תקפותן של מצוות מסוימות עבור אותו דתי שבו מדובר. כל דתי וסל המצוות שלו, וכמעט כל אחד יתייחס לזרמים האחרים בזלזול המהול לעתים בתיעוב, יקרא להם בכינויי גנאי, ובדרך כלל יקרין כלפיהם שהוא Holier Than Thou. קדוש ממך. אני צודק ואתה טועה. אני דתי אמיתי, ואתה חתיכת חפיפניק פרזיט שדואג לנוחות של עצמו. ולמה אני, לשם הדוגמה בלבד, מרשה לעצמי לאכול דבש (שמקורו כידוע בחיה לא כשרה)? לא משום שזה טעים, אלא משום שלאחר "בירור פילוסופי מעמיק" שבמסגרתו בניתי לעצמי מערכת של כללים, אמונות ומצוות שתואמות (הפלא ופלא) את השקפת עולמי, הגעתי למסקנה שמדובר במזון לגיטימי וגם לא לגמרי בלתי-טעים.

דתי אמיתי, אלק. מזכיר לי קצת ציטוט ישן אך אותנטי לחלוטין של יצחק שמיר: "כששמעתי את עצמי מדבר, השתכנעתי סופית שאני צודק".

אסף
דמוגוגיה בגרוש 1243
אין טעם לדון בזה כל עוד לא תופנם המתודיקה הדתית.
ללא הבנה מעמיקה של עקרון ''שבעים פנים'' אין טעם לדיון כזה
לא ממש מדויק 1504
תגובה למשהו שאסף כתב לפני כמה זמן:
"כששמעתי את עצמי מדבר, השתכנתי סופית שאני צודק" – אמרת את זה על הציבור הדתי – אבל אולי תקשיב גם אתה קצת אלינו? פוגל בא לכתוב פה משהו, וכולם מסתערים עליו, לא רוצים לשמוע, אומרים שהוא סגור.
וחבר'ה: בסופו של דבר, הוא מעביר ביקורת על המחנה של עצמו!!! הוא קצת יודע מה הוא מדבר!!!
תפתחו קצת כולכם, ותורידו כמה דציבלים. מותר גם להסכים מידי פעם, אתם יודעים? ואם לא להסכים, אז אפשר לשאול. לא צריך לתקוף.
ביקורת 1642
עקיבא היקר, הביקורת שהעביר הכותב המקורי איננה על המחנה של עצמו, אלא היא על אותם אלה שלשיטתו מתחזים לדתיים אבל אינם כאלה באמת, כי הם ''חפיפניקים''. הטענה הנגדית שלי היא שאין דבר כזה ''דתי אמיתי'', כי כל דתי משוכנע שהוא האמיתי והאחרים מחפפים, טועים, או איך שלא תקרא לזה. באותה מידה אני יכול למתוח ביקורת על החילוניים שעוסקים בפולחן דתי מדי פעם (צמים ביום כיפור, חוגגים בר מצווה בבית כנסת, מלים את בניהם) למרות שאינם מאמינים בשום אלוהים. בעיני כולם צבועים, גם ה''מסורתיים'' שנוסעים לבית הכנסת בשבת, וגם הדתיים שמודדים את האחר לפי צבע וגודל הכיפה שעל ראשו, ושאר תכונות חיצוניות ומנהגים שאין להם דבר וחצי דבר עם פנימיותו של האדם.

אסף

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים