בתשובה לאור, 24/01/03 8:48
המיקוד אינו משנה דבר 123571
אל תבנה על זה. אני למדתי לפני 30 שנה, ואני לא ממש חכם (1), למרות שאינני הטפש, או הבור, ביותר בקרב בני דורי. מה שכן קרה, זאת זילות של הציונים. בזמני, ממוצע 8 בבגרות, נחשב ממוצע טוב, והספיק, בפני עצמו, כדי להתקבל לטכניון(2). ממוצע ציונים של ½7÷7 היה הנורמה. היום, ממוצע של +10, שבזמני לא היה קיים כלל, ונחשב למשהו כמו מהירות הגבוהה ממהירות האור, או טמפרטורה של 275°C-, אינו נדיר כל כך.

___
(1) בוודאי שלא יותר מכמה מהמגיבים הצעירים (יחסית אלי) באתר.
(2) ללא צורך לעמוד בבחינת כניסה נוספת.
המיקוד אינו משנה דבר 123593
זה בדיוק מה שאני מנסה לטעון. בזמנך, טווח הציונים איתו ניסו להתקבל לאוניברסיטה היה (אני מניח) 65-100, תקן אותי אם אני טועה. בעקבות הקלות, מיקודים, הגרלות, מגנים גבוהים וכו' וכו', הצטמצם טווח הציונים איתו ניגשים לאוניברסיטה ל 80-100, ונקטם בקצהו העליון. מאחר וטווח כזה (בהתחשב בקיטום), מקשה על האוניברסיטאות לברור את הטובים ביותר, הן המציאות את שיטת הבונוסים, ע"מ להגדיל שוב את הטווח.
המיקוד אינו משנה דבר 123629
אם אתה למדת לפני 30 שנה, אתה למדת בדקדוק לנקד. את זה לומדים היום באוניברסיטה. אתה למדת סביר להניח מהספר "דקדוק עברי שיטתי" של בלאו שהיום הוא קשה גם לסטודנטים. אתה למדת או למדו בזמנך את "מלחמה ושלום" כשהיום בקושי קוראים את אבא גוריו קטן המידות. נדרשת למאמצים גדולים יותר וזה היה אמור לפתח יכולת טובה יותר, גם אם לא הכול בא לידי ביטוי.

דרך אגב, לגבי טווח הציונים, אני יכול לספר לך שבפקולטה למדעי הרוח קורה מה שקרה בבתי הספר. היום 90 אינו מספק, הציונים מרקיעים שחקים ונגרם זילות של הציון. אבל הפעם כבר אי אפשר להאשים את משרד החינוך אלא את המרצים. כך למשל גם אין ציון נכשל על עבודה. איך תכשיל מי שמילא 10 עמודים לפחות? הרי הוא עשה משהו. כך שהציון מתחיל בערך מ-‏70 והמשך התהליך כבר מוכר.

אולי הפסיכומטרי הוא האשם בכול. משירד חלקן של הבגרויות בקבלה אולי ירד גם ערכן.
שתי הערות פעוטות ערך 123672
1.

בראש המשרד
קבעו פה אחד
נשאיר את הכוח
אצלנו ביד:

הורידו ניקוד
הוסיפו מיקוד
וכך התרבו
מצביעי הליכוד.

2. אלמלא היית מספר שאתה מורה ללשון הייתי שותק, אבל ה"זילות" נגרמת, לא נגרם.
לגבי 2 186953
המילה "גורם" (לא "נגרם"!) באותו משפט בתגובתו של אור מתייחסת ל*נושא* המשפט, ולכן, ובצדק, בלשון זכר - "בקיצור, רעיון המיקוד לא רק שהוא אידיוטי, חסר ערך וגורם לזילות...".
לגבי 2 186965
המשפט בתגובה הרלוונטית( תגובה 123629)הוא "היום 90 אינו מספק, הציונים מרקיעים שחקים ונגרם זילות של הציון". מאיפה המשפט שאת ציטטת לקוח, ואיך לעזאזל "זילות" במשפט הזה יכולה להיות זכר- אני לא מבין.
לגבי 1 186969
לפחות הוא העלה מהאוב את הפזמון החביב שפזמנתי ושכחתי.
לגבי 1 186981
שניכם צודקים. חשבתי שהגלובלי התייחס למשפט הלקוח מתגובה 123553. אפשר לקבל אצלכם שיעורים פרטיים א-טרואה? (אתם תלמדו אותי מה שאתם יודעים ואני אלמד אתכם מה שאני יודעת, עיסקת חליפין כדאית לכל הנוגעים/ות בדבר)
לגבי 1 186992
עזבי הסמקה ועזבי שעורים פרטיים, רק ספרי לי מה הביא אותך לאותה הודעה ישנה.
בעיקר השוטטות 186994
תציץ בדוא''ל
המיקוד אינו משנה דבר 123691
במדעי החברה כבר ראיתי נכשלים על עבודות. לא אצלי, ברוך השם, אבל ראיתי. אם כי אכן מדובר במיעוט שבמיעוט. הייתי רוצה לייחס את זה לכך שאנשים ממש טורחים להשקיע בעבודות שלהם. ממה שאני ראיתי - אמנם אין תמיד מתאם בין ציונים במבחנים לציונים בעבודות, אבל הכיוון של הסטייה שונים מאדם לאדם ונוטים להיות עקביים בקורסים השונים של אותו אדם. אני, למשל, בד''כ מקבל ציונים גבוהים יותר בעבודות מאשר בבחינות. עניין של סגנון למידה, זכרון ויכולת התנסחות - כאשר הדרישות לכל אחד מהשלושה הללו שונות בין מבחנים לעבודות.

מה שכן, סטודנטים בחוגים ה''קשים'' יותר במדעי החברה נפגעים מחוגים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה שידועים בציונים הגבוהים להפליא שלהם. הפגיעה מתבטאת בכך שכמעט שאין סיכוי לתלמיד כלכלה או מדע המדינה להכנס לרשימת הדיקן, שנקבעת לפי העשירון העליון של כלל הסטודנטים בפקולטה.
המיקוד אינו משנה דבר 124136
ובכל זאת, כל ילד בכתה י' של היום יודע את מה שלי אינו נהיר כלל, והא(1) ראיה: תגובה 124091

______
(1) אולי צריך לכתוב הה ראיה? ע"פ אתר האקדמיה ללשון עברית, מלים שמקורן בארמית ומסתימות בתנועת a, אמורות להכתב בה"א בסופן, ולא באל"ף (לדוגמא: דוגמה).
המיקוד אינו משנה דבר 124139
כנראה שהייתי צריך לכתוב "לדוגמה: דוגמה", אבל מה לעשות, גירסא דינקותא. (אופס...)
המיקוד אינו משנה דבר 124148
המילה ''הא'' היא מילה ארמית, לא מילה ''שמקורה בארמית''. לכן יש לכתבה באל''ף.
אינפלצית הציונים 123770
http://slate.msn.com/default.aspx?id=33044 (ותודה ליחיאל קמחי).
אינפלצית הציונים 123873
אהבתי את האבחנה בסוף בין תפקיד הכלכלן לתפקידו של מדען המדינה:

הכלכלן מראה לאיפה צריך להגיע, מדען המדינה מסביר למה אי אפשר להגיע לשם. (:

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים