בתשובה לדובי קננגיסר, 23/11/00 0:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשזוג ערבים רצה לגור בישוב יהודי, בג"צ התערב ופסק לטובתם. והוא היה פוסק כך גם אם לישוב היו כללי קבלה הסותרים מכל וכל את התישבותם של ערבים. כי הישוב יכול להחליט מה שהוא רוצה - אבל זה נוגד את הערכים המוסריים של בג"צ. המדינה יכולה להחליט מה שהיא רוצה. היא גם יכולה להחליט שג'ינג'ים ילכו עם טלאי צהוב. אבל החלטה שכזו לא תעמוד במבחן בג"צ. אין אפשרות למכסות על בסיס גזעי. אפשר על בסיס מדינתי. אבל זה לא משנה. כי ממילא כולם גויים. נוכל לבוא ולטעון שאנו רוצים לשמר את המרקם האתני במדינה. אבל גם אז 20 אחוז ערבים מתוך כלל ההגירה יוכלו לבוא לכאן מדי שנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בג"ץ אינו כפוף לגופים המחוקקים של הרשויות המקומיות. הוא *כן* כפוף לגוף המחוקק של המדינה, הוא הכנסת. כשבג"ץ פוסל חוק, הוא יכול לעשות זאת רק על סמך חוק יסוד ("כבוד האדם וחרותו", בד"כ). מכיוון שאין שום צורה שבה אפשר לפרש את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו כמתייחס אל מי שאינו אזרח (או אפילו תושב) המדינה - לבגץ פשוט אין אפשרות לשפוט על זה, ולדעתי הוא ידחה את העתירה על הסף מכיוון שאינה בתחום שיפוטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, בג''ץ אשר את החלטת משרד הבינוי והשיכון שלא למכור דירות לערבים באחד מחלקי ירושלים (איני זוכר איזה, ולצערי גם את השנה לא, אבל הדבר מופיע בספר אזרחות מטעם משרד החינוך) בשל ''אופיה של העיר'' ולפני כמה חודשים (אם אינני טועה) פסק לטובת קיבוץ שסרב למכור דירות לערבים בשל היותם ערבים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |