 |
|
 |
||
|
||||
 |
בראשית האינתיפאדה (הראשונה) היה חייל בשם אמיר (ששם משפחתו זרח מפרחוני), אשר התפרסם בכך שעמד חמוש מול ילד פלסטינאי, ולא ירה. ההתיחסות הכללית לאותו חייל היתה כאל גבור, בשל האפוק שהפגין. אני מניח שלו המקרה היה קורה היום היתה ההתיחסות אחיו כאל פחדן או בוגד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר מספר חודשים אמיר היקר הורשע באונס אכזרי במיוחד של בת דודתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמיר פארס לדעתי. ומה עם אסף (ששם משפחתו, למרבה הפלא זרח מפרחוני שלי) שבסה"כ רצה להימלט מהרכב בו נסע כטרמפיסט כשהמון פלסטיני ניסה לבצע בו לינץ'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחה בלתי מבוססת בעליל. איש לא מצפה מחייל לירות בילד שעומד בידים ריקות, ובעניין הזה לא חל כל שינוי. ברור שאם בידי הילד מטען או בקבוק תבעירה (כולנו זוכרים את עדותו של סגנו של ערפאת, בדבר השימוש שעושים הפלשתינים בילדים לזריקת מטענים), הירי נעשה להגנה עצמית. חבל שאתה מצטרף לדברי הסתה של דינה וחברי הכנסת הערביים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |