בתשובה לברקת, 27/01/03 15:15
באנגלית 124452
דיברנו פעם, לא על זה. תגובה 86898. אנחנו באותו ראש... תציצי ב- http://karmeli.org או ב- http://stav.org.il/karmeli, ותראי ש-א' ו-ע' מקבלות כל-אחת עיצור מכובד משלה. היתרון בכתב הזה הוא בדיוק בכך שהשורש ברור מהכתיב כמו שאת רוצה – התנועות מדגישות את התבנית, והעיצורים הנשארים הם השורש. הרבה יותר ברור מאשר לנסות לפענח את בליל העיצורים הבלתי-מנוקד שאנחנו נתקלים בו בד"כ בכתב האשורי. בכתב הכרמלי תנועה לעולם אינה חלק משורש, משום שיש אותיות נפרדות לתנועות (AEOUI) ולעיצורים המשמשים לצערנו אמות-תנועה בכתב האשורי (אהו"י). שמי שמתאונן על הנזק שגרמה האקדמיה עם הכתיב המלא יגלה שהכתב הכרמלי מבטל את הצורך שגרם מלכחילה לפשרה. הכתב הכרמלי הוא לא אנגלי אלא מבוסס-לטינית, כמו האנגלית וכמו כל שפות אירופה. הסקות דקדוקיות הופכות לברורות יותר מכיוון שיש יותר מידע בכתב, והתבנית ברורה – ברורה כמעט באותה מידה כמו בכתב אשורי עם ניקוד. הרי לא תטעני שניקוד לא מוסיף ליכולת ההבנה או ההסקה הדקדוקית, נכון?
באנגלית 124518
כתב נאה מאד, בהחלט מוצא חן בעיני, מלבד שתי נקודות:

האחת - מה עם ג, ד ות רפות? לא בפי *כולם* הן נעלמו... ד' היא, אולי, הצליל היפה ביותר... והיא קיימת. בפירוש. היכן הן שלוש אותיות אלה?

והשנייה - מי לעזאזל צריך כל זאת? כְּלוּם אֵין זֶה עָדִיף, לַהֲפוֹךְ אֶת הַנִּקּוּד לְחֶלֶּק מֻבְנֶּה-בְהֵכְרָח בַשָּׂפָה, בְאֹפֶן אוֹטוֹמָטִּי? (כלום אין זה עדיף, להפוך את הניקוד לחלק מובנה-בהכרח בשפה, באופן אוטומאטי?) אז יהיה הכל עדיף, הצורה המקורית תישמר באופן מושלם ובלתי-מקוטע, תוכל סוף-כל-סוף להיפטר מקללת הכתיב המלא, וכולנו נדע לנקד, סוף-כל-סוף, גם בלי להיעזר במילון... אחרית-הימים!!

אבל, ללכת ולהשליך כך הכל, את הכתב, שהוא מן העתיקים בעולם, שנולד כשהעמים הצרפתי, הגרמני והאנגלי עוד לא היו קיימים בכלל - רק מפני, שיש המתעצלים להתחיל ולנקד?! בשום פנים ואופן לא!
באנגלית 124561
1.נדמה לי שזו פעם שניה שאני נתקל בטענה כאילו יש המבחינים בי גד"ת דגושות לשאינן דגושות. האם גם בפעם הקודמת זה היית אתה?
על כל פנים, כדובר ילידי של השפה, שחי כל חייו בקרב דוברים ילידיים שלה - *מעולם* לא נתקלתי במישהו שמבטא גד"ת בלתי-דגושות בשונה מהדגושות. אני חושב שגודל המדגם שלי מספיק בכדי להכריז חד-משמעית שהבחנה כזו אינה קיימת.

2. מה זאת אומרת "לַהֲפוֹךְ אֶת הַנִּקּוּד לְחֶלֶּק מֻבְנֶּה-בְהֵכְרָח בַשָּׂפָה, בְאֹפֶן אוֹטוֹמָטִּי?". אני, כאמור, דובר עברית מינקותי (וכותב עברית מילדותי), ובכל זאת אינני מסוגל לכתוב עברית מנוקדת. שיטת הניקוד הטברייני היתה טובה לזמנה - היא שיקפה הגייה שהתקיימה אז ואיננה קיימת עוד. אפשר, כמובן, להקדיש שעות לימוד רבות כדי ללמד כל אחד ואחד את שיטת הניקוד הזו - אבל אם אתה סבור שהתוצאה תהיה אוכלוסיה היודעת לנקד כהלכה, ואף עושה זאת, חוששני שאתה שוגה באשליות. (ובעצם, למה אתה אינך מנקד את כל מה שאתה כותב, אם השיטה טובה כל-כך?)

3. "הכתב היהודי" (זה שאנו משתמשים בו כיום) אינו עתיק בהרבה (ואולי אינו עתיק כלל) מהכתב הלטיני. הכתב העתיק באמת הוא הכתב העברי (או הכנעני, או הפיניקי - שלושת אלה דומים מאד זה לזה) ששימש בימי בית ראשון. הן הכתב הלטיני והן הכתב היהודי הם "צאצאים" של כתב עתיק זה, ובמובנים מסוימים ניתן לומר שדווקא הכתב הלטיני הוא צאצא ישיר יותר של הכתב העברי מאשר הכתב היהודי. ז'בוטינסקי אף עשה שימוש בטיעון הזה כשניסה לקדם את רעיון ליטון העברית.
באנגלית 124562
מי ששם דגש חזק באות טית במילה אוטומטי אחרי קמץ שהוא תנועה גדולה לא באמת מוסמך להביא הצעות על ניקוד כמו שאני לא הייתי מעיז להביא הצעות על פיסוק או סגנון בהודעה כמו ההודעה הזאת אם הבנת אותי
באנגלית 124648
א' - זה דגש *מכפיל*!
ב' - למד פיסוק, או קיי?
באנגלית 124664
אפשר לקבל הבהרות?
גם אני הייתי רוצה לדעת למה אוטומטי מקבל דגש ב-ט' (מילוני אינו זמין כרגע). מאוד מסקרן אותי לדעת מדוע מילה לועזית תקבל דגש ועוד באות שאינו מורגשת.
באנגלית 124641
1. יש המבחינים ביניהן, אך רק בבית הכנסת (אלא אם הם ממש זקנים).
בעברית 124649
1. אולי. הזכר לי נא מתי ואיפה...
ועל-כל-פנים - אני מבטאן שונה. לימדתי את עצמי והרגלתי עצמי לעשות כן, ממש כפי שעשיתי עם ביטויין הנכון של חי"ת ועי"ן, מאז מלאו לי 21, משום שאני אוהב את השפה העברית - שפתנו - אהבה גדולה, ואין אני יכול לסבול את ההרס הפלבאי-פרקריטי, המתחולל בה. אמנם עלי להודות, שגם אני נכשל לעתים, אולם - אני מודע לכך כל העת.

2. על-סמך מה אתה טוען, בדיוק כי ההגייה הנכונה "התקיימה אז ואינה קיימת עוד"? רק משום, שבמקרה אתה אינך מכיר אנשים, המבטאים את ההברות בצורה מדוייקת? אין זו הוכחה... גם אני, אישית, אינני מכיר אף אוהד של בית"ר (סתם דוגמא); האם לפיכך יכול אני לקבוע, כי אין יצורים כאלה בארץ?
ומלבד זאת - אשמח לנקד תמיד, אך אני מודע לכך, שלחלק מן הקוראים כאן יש דפדפנים, המתקשים בפענוח הניקוד ובהצגתו, מה שגורם לצורך לכתוב הכל פעמיים - וכשהמדובר הוא במסר שלם, הטורח רב וחסר-טעם. אחרת, הווה נא סמוך ובטוח, כי הייתי גם-הייתי מנקד.

3. מה שנוגע למוצא הכתב המרובע מכתב דע"ץ - אינני בטוח, אם אכן כך הדבר. אבל, לא הייתי מתחייב על הרגשתי זו. טיעונך כאן - שאף איתמר בן-אב"י עשה בו שימוש, בגליון הראשון של עיתונו "המצויר בכתב העברי הקדום" - הוא אולי החזק ביותר בעד ליטון השפה העברית הכתובה, אולם אינני בטוח, עד כמה הוא משכנע... כיום, לא תהא זו "חזרה אל המקורות", אלא התבטלות מוחלטת שלנו לפני האנגלית - דבר, העשוי בוודאות לזרז את היעלמות שפתנו, כפי שכתב טל בצדק, בדיונו כאן עם מיכאל אבינור.
בעברית 124776
1. לא זוכר איפה ואין לי כח לחפש. לא חשוב. בעוד שאני מסכים אתך בעקרון שרצוי למנוע את ההדרדרות בשפה (המתבטאת בין היתר בטשטוש ההבדלים בין הגאיה), הרי שלגבי גד"ת נדמה לי שמה שאתה מנסה לעשות הוא לא שמירה על הקיים, אלא נסיון להחיות (ואולי להמציא) צורת ביטוי שהתקיימה, אם בכלל, בתקופה עתיקה. אגב, כיצד בדיוק אתה מבטא את האותיות הללו כשהן רפויות‏1? על מה אתה מסתמך כשאתה קובע שזוהי ההגיה ה"נכונה"? אילו מקורות היסטוריים יש לך שיעידו על אופן ההגייה ה"מקורי" של אותיות אלה? והאם אתה גם מקפיד על הגיית ו"ו עיצורית כמו w אנגלית? (לפחות בתקופה מסויימת, זאת היתה ההגייה ה"נכונה" לפי האקדמיה).

2. מה שאני מנסה להגיד הוא שלא "במקרה" אני לא מכיר אנשים כאלה. אני מוכן להודות שיש אולי כמה אנשים המקפידים על גד"ת רפויות‏2, הבדל בין פתח לקמץ ובין סגול לצירה, וכו'. העובדה שמעולם לא נתקלתי באף אחד מהם, מוכיחה, ברמת מובהקות סטטיסטית טובה מאד, שמספרם של אנשים אלה הוא קטן מאד.
הניקוד הטברייני מייצג את האופן שבו נהגתה העברית (ע"י רוב דובריה, מן הסתם) בזמן ובמקום שבו הוא הומצא. זו לא בהכרח ההגייה ה"מקורית" של העברית, ויידרש לך נימוק טוב מאד בכדי לשכנע אותי שדווקא זו היא ההגייה ה"נכונה".

3. ראשית, ברשותך, לעניין המינוח: אם כבר - "דעץ", ולא "דע"ץ" (אין כאן ראשי תבות של שום דבר). מקורו של הכינוי המסורתי הזה לכתב העברי העתיק‏3 אינו ברור, אך אחת ההשערות היא שמקורו בשיבוש של אימרה‏4 לפיה הכתב הזה "היה לישראל לרֹעץ"‏5.
שנית - ייתכן שתפשת אותי כאן בטעות, ואכן בן-אב"י היה זה שהשתמש בנימוק הזה, ולא ז'בוטינסקי (וייתכן ששניהם עשו זאת). ייחסתי את הטיעון לז'בוטינסקי מתוך זכרוני, אך כעת איני בטוח.
שלישית - לגבי מוצא הכתב היהודי ("המרובע") מהכתב העברי (בעקיפין, דרך הכתב הארמי) - בעניין זה אני בטוח לגמרי ואין כאן שום ספקות. עם קצת מאמץ ודמיון אפשר אפילו לראות את הדמיון באותיות ה,ו,ח,ן,ף,ק,ר,ש. (לא שזו ההוכחה. יש ראיות פיסיות למכביר המתעדות שלבי ביניים באבולוציה הזאת).
רביעית - בעוד שכפי שכתבתי בתשובה לעדי, רעיון הליטון הוא לדעתי חסר-סיכוי בימינו - אינני רואה בו התבטלות בפני האנגלית. שפות רבות (ושונות מאד זו מזו) כמו: איטלקית, פינית, טורקית, "אינדונזית", צ'כית, ועוד, עושות כולן שימוש בכתב הלטיני (כשהוא מותאם לצרכיהן). אף אחת מהן אינה "מתבטלת בפני האנגלית", ואף אחת מהן אינה בסכנת העלמות.

---
1 עד כמה שבכלל ניתן לענות על השאלה הזאת בכתב.
2 אינני מבקר הרבה בבתי כנסת, בעוונותי.
3 שבחוגי המקצוע מכונה פשוט "הכתב העברי".
4 שאני אאלץ לייחס אותה כאן ל"חז"ל" - בהעדר מקור מדויק יותר לפניי ברגע זה.
5 חז"ל (או מישהו מהם) חשו צורך לתרץ את זניחת הכתב העברי לטובת כתב זר, ששימש את המעצמה השלטת באותה עת. הם, בניגוד ליורשיהם המודרניים, הצליחו בכך.
בעברית 127234
1 + 2. האמת היא, איפסילון, שיש לכולנו על מה להסתמך: מקור מצויין לכך הוא ההגייה התימנית, ששימרה היטב את הגיית העברית המקורית ולא שינתה בה דבר וחצי-דבר.

בהגייה זו, למשל, מצוי הסגול בערך באמצע, בין הצירה לפתח (במקרה התמזל מזלי, להכיר מומחה להגייה התימנית - אחרת סביר מאד להניח, שגם אני לא הייתי יודע זאת. הוא טוען גם, כי ההגייה בהברה הספרדית - כמו גם הניקוד הטברייני - שניהם שגויים, או - לפחות - בלתי מדוייקים, ואילו הניקוד התימני - השונה פה ושם מזה הטברייני [אינני זוכר כרגע, באילו פרטים בדיוק] הוא-הוא המדוייק והנכון).

אני משער שיש יסוד סביר מאד להנחה, שתי"ו רפה נהגית כ-th ב-thought. דל"ת רפה - כ-th ב-this (או, dh בקורניש, לדוגמא). וגימ"ל רפה - כ"רעין" הערבית (כמו ב"רעזה", למשל) - אם כי כאן, אני מודה, הולך אני על קרח דק למדי).

את הו"ו הכפולה אני עדיין הוגה כ-v - אם-כי ייתכן, כי זוהי שגיאה מצדי. אולי.

3. אכן, מתקבל על הדעת ששניהם טענו כך.
ומה שנוגע לשאר השפות וליטונן - אל תשכח, שהן קיבלו את הכתב הלטיני בתקופות מוקדמות הרבה יותר. כתב זה צמח, כמובן, באיטליה (מן הכתב היווני, דרך האטרורי אם אינני טועה), מאות שנים לפני שהאנגלית נולדה בכלל, ואילו מרבית עמי אירופה קיבלוהו ככתב הראשון שלהם - לא היה, למיטב ידיעתי, שום כתב קודם לזה ברובם; הם פשוט היו שבטי-פראים (או חצי-פראים) חסרי תרבות כתובה, עד שהגיעה הכנסייה, במרוצת ימי-הביניים, ניצרה אותם ויחד עם הדת העניקה להם כתב. וכך קיבלוהו, בין השאר, גם האנגלים. המקרה של הטורקית הוא שונה אמנם, ורלוונטי הרבה יותר לענייננו, אך עדיין - חשוב רק, כמה אנשים דוברים טורקית וכמה עברית - שפה כשפתנו, השוטפת בפיהם של מיליונים מעטים (אי-אפשר להכליל בהם אפילו את כל תושביה היהודים / עבריים של המדינה - רבים מהם, שנולדו לרוסית, אנגלית, ערבית מרוקאית, יידיש או אמהרית חושבים עדיין בשפות-אמם, ואילו העברית אינה טבעית להם לחלוטין), נמצאת תחת איום מתמיד, ואם נוסיף לכך את האמריקניזציה הדוהרת - במהירות דורסנית שעוד לא היתה כמותה בהסטוריה, עקב קיומן של תקשורת ההמונים והתרבות העולמית - נמצא, כי לטיניזציה כזאת עלולה גם-עלולה להביא להיעלמותה המוחלטת של העברית מפינו (אם-כי אינני פוסל לחלוטין את טיעון הנגד - לטיניזציה כזאת עשויה דווקא לאפשר לה פריצה נוחה יותר לארצות המערב, ובכך להבטיח את הישרדותה. קיימים שני צדדים למטבע דנן, ואינני בטוח, מי מהם יצדק...).
בעברית 127246
התימנים, על כל קהילותיהם, מבטאים סגול בדיוק כמו פתח. לא "בערך באמצע". למעשה, בניקוד המשנה התימני אין סגול כלל; זאת מכיוון שהניקוד התימני התפתח מהניקוד העליון, הבבלי, שגם בו אין אבחנה כזו.
לפני כמה מאות שנים החלו התימנים להשתמש בניקוד רגיל בכתיבת התנ"ך, אך ניקוד המשנה והמדרשים נשאר כשהיה.
נכון - צודק. 127532
בעברית 127449
אילו ראיות יש לך לכך, שההיגוי התימני הוא-הוא הנכון והמקורי והאותנטי?
בעברית 127531
זוהי ההנחה המקובלת. לא אני המצאתיה.

התימנים, ככל שידוע לנו כיום, היו היחידים ששימרו את כל מה שקיבלו ביהדות - לרבות היגויה המדוייק ומדוקדק של השפה העברית - מבלי לשנות דבר. או שככה, לפחות, אמרו לי תמיד.
בעברית 127653
אין ראיות חותכות.

אפשר להניח ששתי תנועות המסומנות בסימנים שונים, נהגו באופן שונה; וכן ששני עיצורים המסומנים בסימנים שונים, נהגו באופן שונה. התימנים מבחינים כמעט בין כל העיצורים והתנועות, ובמובן זה, נשארים בעייתיים רק תנועות הקובוץ והשורוק ועיצורי השי"ן והסמ"ך (על הסגול והפתח עמדתי קודם).

אפשר גם להניח שאותו סימן תמיד יסמן אותה תנועה, או אותו עיצור. ההגייה התימנית פותרת את שאלת הקמץ, אשר במבטא שלנו נקרא לעיתים כ-A ולעיתים כ-O.
בעברית 479608
כמה הערות לגבי המבטא התימני:
1. הניקוד:
המבטא התימני מבדיל בין כל העיצורים
הקמץ והחולם נהגים כמו O אנגלית רק שהקמץ הוא מהשפתיים, והחולם מהלוע.
בעבר (כנראה) היה הבדל בין הסגול לפתח, שהם בימנו נהגים בצורת A אנגלית, רק שהפתח נהגה מהשפתיים, והסגול מהלוע.
בימינו (וגם בדורות הקודמים) רבים מהתימנים הוגים את הסגול בדיוק כמו הפתח.
בעבר (כנראה) היה הבדל בין השורוק לקובוץ (בתימנית קוראים להם שורק ושורק קבוץ) שהם נהגים כמו U אנגלית, רק שהשורוק נהגה מהשפתיים (שמו מעיד עליו - שריקה), והקובוץ נהגה מהלוע,
בימינו (וגם בדורות קודמים) רבים מהתימנים הוגים את הקובוץ כמו השורוק.
2. האותיות:
הוזכר כאן בפורום על האות שין (נקודה בצד שמאל) שנהגת כמו האות סמך.
ההגייה של שניהם היא אותו הדבר.
בעבר כנראה היו עוד שתי דוגמאות דומות:
א. היו שני סוגי אותיות עין, אחת שנהיגת כמו שהוגים אותה בהגייה תימנית או ספרדית, והשניה עין עם נקודה שנהיגת כמו האות גימל רפוייה בהגייה תימנית.
אנשי האקדמיה ללשון שעושים את ההקבלה הזו לומדים זאת מהשפה הערבית שיש בה שני סוגי עין.
ב. היו שני סוגי אותיות חית, אחת שנהיגת כמו שהוגים אותה בהגייה תימנית או ספרדית, והשניה חית עם נקודה שנהיגת כמו האות כף רפוייה.
אנשי האקדמיה ללשון שעושים את ההקבלה הזו לומדים זאת מהשפה הערבית שיש בה שני סוגי חית
יש לציין שבשפה הערבית יש שני סוגים של האות טית שאחת נהגית כמו טית תימנית או ספרדית, והשניה טית עם נקודה שנהיגת כמו שילוב של טית וזין.
כמו כן בשפה הערבית יש שני סוגים של האות צדי, אחת נהיגת כמו צדי תימנית או ספרדית, והשניה כמו האות דלת דגושה.
המעניין שאנשי האקדמיה ללשון אומרים שהיו שני סוגים של האותיות חית ועין בעברית הקדומה, והם מביאים ראייה מהשפה הערבית, ואילו את האותיות טית וצדי הם לא מזכירים כלל, אפילו שבשפה הערבית יש שני סוגים של טית, ושני סוגים של צדי.
יש לציין שעל פי נוסח יהודי תימן (כמו האשכנזים והספרדים) קיימת אות כפולה רק באות שין שהשין השמאלית נהיגת בדיוק כמו האות סמך.
באנגלית 124639
הדגשת רפים (חלק, מובנה, אוטומטי) ריפית דגשים (בהכרח, בשפה, באופן), ופגמת בניקוד (בהכרח).
למד ניקוד 124650
או לפחות, קרא ספרים ישנים - מן הימים, בהם עוד טרחו לנקד.
טריוויה 124655
איפה נאמר "חלק כחלק יאכלו לבד"?
(סתם נזכרתי, ניקדת את הח' בסגול במקום בצירה)
יכול להיות 124657
היי, לא אמרתי, שאני מושלם או משהו, כן? אינני כמו רותיק, שבאה, שגיאות בכתיבתה על ימין ועל שמאל, אבל *בטוחה* שהיא מקור-הידע ביקום כולו...
ובאמת, לא הייתי בטוח בנוגע לחי"ת הזאת. היה עלי לבדוק במילון. צודק.
יכול להיות 124660
שגיאות אצל רותיק? איפה?
קרא הדיון ותדע... 124662
הדברים יח' 8 125002
באנגלית 125103
הניקוד, כשיטה, נכשלה. היא לא אינטואיטיבית, קשה ולא טבעית לכתיבה ולקריאה. עובדה שבקושי משתמשים בה היום. הנקודות והקווים מעל, מתחת ובין האותיות לא נראים כאילו התנועות הן _באמת_ חלק אינטגרלי מהכתב. הם עדיין נראים כתוספת מעל גיבוב העיצורים הרגיל. בשיטה הלטינית, לעומת זאת, התנועות הן חלק בלתי נפרד מהמלה, וכשם שלא יעלה על הדעת שתלמיד לא ידע את ההבדל בין א' ל-ע', לא יעלה על הדעת שהוא יכתוב תנועה לא נכונה. בכתב הלטיני יש כתיב _נכון_ וכתיב _לא נכון_. בכתב העיצורי הניקוד הוא כו-לה אקסטרה, אז זה הכול "בערך" ו-"סמוך" ו-"כבר יבינו מהמשפט". לכן דברים נראים כמו שהם נראים כשתלמידים ניגשים לבחינות בהבנת הנקרא.
טוב, קראתי והרהרתי.. 125106
והאמת, יהיה נחמד לדעת עוד א"ב שהצעירים כבר לא מכירים.

וברצינות, אני לא יכול לומר שיש לי נטיות רציניות בעד או נגד. אז הבה נעבור לפן הפרקטי: הכיצד אתה מציע, להעביר את החברה הישראלית, מן הכתב האשורי, אל המחוזות הלטיניים הזוהרים?
טוב, קראתי והרהרתי.. 125110
להתחיל להשתמש בו איפה שהגיוני. למשל: בתעתיקים של שמות עבריים ללועזית. הסתכלת פעם על הזוועה על השלטים של מע"צ? אפשר לחשוב שעקביות היא מלה גסה עבורם. הכתב הכרמלי אידיאלי לתעתיקים של שמות מקומות ואנשים על שלטים וב-CNN כאחד. גם ככה צריך הזר ללמוד ש-H זה לפעמים ה' ולפעמים שיעול גרוני, ש-A זה לפעמים סגול ולפעמים פתח, וש-E לפעמים לא הוגים, תלוי בפקיד המאיית. אז כבר קל יותר לעבור לתעתיק אחיד ושיכירו חמישה סימנים חדשים עבור חמישה עיצורים חדשים. כל התעתיקים משפות אירופיות ביזאריות תמיד שומרות על הסימנים המיוחדים שלהן ב-CNN, אז אין סיבה שאנחנו נצטרך להסתפק ב-‏26 הקיימות באנגלית. עוד מקומות – הוראת עברית לעולים. כתיבה בסלנג ובעברית מדוברת (קשה לכתוב אותן נכון פונטית בלי תנועות). וכמובן – התחלה של כתיבה במדע ובטכנולוגיה. מישהו יודע ורוצה להתקין אתר דיונים דמוי-אייל כדי לעשות בו ניסויים כאלה?
טוב, קראתי והרהרתי.. 125378
הבנתי. כלומר, מי שילמד את הכתב הכרמלי, לשיטתך, הוא תיירים (שיאלצו ללמוד שיטת כתיבה חדשה כדי לקרוא שלטים), ועולים חדשים, שלא יוכלו להשתתף בתרבות הישראלית הכתובה ב-‏30 השנים הקרובות משום שמידרת אותם מקריאת השפה העברית בכתיב המקובל שלה.
גם המדענים, שגם כיום סובלים מקהל מוגבל לכתיבה עברית, יאלצו לשיטתך להגביל את עצמם עוד יותר לשיטת כתיבה שהם לא מכירים ושתהיה בלתי אינטואיטיבית לחלוטין. יותר מכל אני מרחם על הסטודנטים, שיאלצו לא רק להתמודד עם טקסט בעל תוכן קשה, אלא גם עם פורמט לא מוכר שדורש פיענוח.

תזכיר לי למי כל זה אמור להועיל?
טוב, קראתי והרהרתי.. 125383
הסטודנטים, התיירים, העולים והמדענים ימצאו את עצמם משתמשים בכתב המתאים הרבה יותר למטרותיהם. הסטודנטים, כי טקסטים רבים הרבה יותר יהיו כתובים בשפת אמם ולא בשפה זרה, גם אם בכתב חדש הדורש תרגול מסויים; התיירים, כי שמות המקומות יכתבו בצורה עקבית; העולים, כי לפחות את הלימוד הראשוני של השפה הם יוכלו לעשות בכתב קל יותר; והמדענים יוכלו להמשיך לעבוד האנגלית או לנסות גם קצת בעברית. הבעיה היא שלתקופת-ביניים שתי השיטות יהיו נפוצות, אבל זה לא אומר שלאשורי יש איזשהו יתרון, או יהיה לו בזמן תקופת המעבר.
טוב, קראתי והרהרתי.. 125512
לקוראי עברית ותיקים, שגם מכירים את הא"ב הלטיני משפה זרה כלשהי, קריאה בכתב הכרמלי (או בכל שיטת ליטון סבירה אחרת) לא תהווה כל קושי. את האותיות החדשות, גם אם לא יזכרו מייד, יבינו מן ההקשר בעת קריאת טקסט. תחושת הזרות או הגיחוך, שבהתחלה הן בלתי נמנעות, נעלמות לאחר כמה דקות.

הכתיבה, כמובן, היא סיפור אחר. אבל גם כאן, מה שקשה יהיה לכתוב בלי שגיאות; כתיבה כך שתצא מובן תהיה קלה מאוד, לדעתי.
טוב, קראתי והרהרתי.. 126483
באיחור מסוים (סליחה), אני רוצה לצאת כאן להגנתה של מע"צ (באופן חלקי לפחות):
מע"צ נוהגים בשלטיהם לפי תקן ישראלי (שפרופ' אורנן, אם איני טועה, היה שותף בקביעתו). דווקא על העקביות הזאת (שגורמת להם לכתוב Petah Tiqwa) הם זוכים לא אחת לקיטונות של רותחין (ואף לעג) מצד אנשים שמתלוננים שזה "לא כמו באנגלית" (או משהו כזה).
מע"צ סוטים מן התקן רק בשני מקומות - הם אינם מסמנים קו מתחת ל H המציינת ח' ומתחת ל Z המציינת צ'. אני מנחש שאם ישאלו אותם הם יאמרו שזה "מסיבות טכניות".

אם ראית שלטי מע"צ לא תקניים - אשמח אם תספר לי.
מהר, לפני שמישהו יתקן לי 126517
*קיתונות* כמובן. לעשות את השגיאה הזאת חמש דקות אחרי שהצהרתי שאני מבחין היטב בין ט' לת' - באמת מביך.
מבחן מע''צ 126527
אם השלטים של מע''צ נוסחו ע''פ תקן אורנן, צריך לגנוז את התקן הזה באיזה פח אשפה גדול.
מבחן מע''צ 126533
למה?
פורש בשיא 126534
כי ככה אני אמרתי
פורש בשיא 126535
בטח שירי מירי לחשה לך את זה.
טוב, קראתי והרהרתי.. 126538
לא יודע כמה מהם של מע"צ, אבל טרם ראיתי שני שלטים עם תעתיק זהה של השם "הרצליה". העיר הזאת סובלת מאותו מספר עיוותים כמו שם המשפחה שלי, בערך (כלומר - אינסופי).

Herzlia, Herzelia, Herzeliyya, Herzliya וכל משחק נוסף שאתה יכול להעלות על דעתך.
טוב, קראתי והרהרתי.. 126592
יש להניח כי 'הרצליה' היא כאב ראש לכל שיטת תעתיק, כיוון שזה שם שנגזר בכלל מגרמנית (או יידיש) עם סיומת עברית.
נכון שישובים רבים נקראים בשמות שאינם עבריים שורשיים, ולכן כל תקן לתעתיק חייב לדעת להתמודד עם כאלה.
טוב, קראתי והרהרתי.. 126774
אני מנחש שרק Herzeliyya (בטוח שככה, ולא Herzliyya?) הם של מע"צ. אם עיריית הרצליה (או אולפני הרצליה - או מי שלא יהיה) בוחרים לכתוב אחרת, זו כמובן לא אשמתה של מע"צ.

אגב - בין עיריית אילת לבין מע"צ ניטש פעם סכסוך - כשמע"צ התעקשו על "Elat" (שהוא התעתיק הנכון‏1) - בעוד האילתים רוצים "Eilat" (כי "זה נשמע יותר דומה לאיך שאומרים את זה")

---
1 אם תסלחו לי על הביטוי.
טוב, קראתי והרהרתי.. 126879
אחת התלונות שלי על התעתיק המע"צי היא שצרי מלא נכתב כ-E. זה מטומטם כי זה גם מטעה פונטית, גם לא עקבי עם הכתיב הקיים, וגם מפספס דקדוקית לעתים קרובות כשצריך לדעת שיש שם י'. Bene Beraq אלק. אני עם עיריית אילת במאבקה הצודק! (עדי סתיו, בורר מלים)
טוב, קראתי והרהרתי.. 126995
Eilat לנצח!

--
כליל, פטריוט אילתי. או שלא.
טוב, קראתי והרהרתי.. 127243
Eyla'th.

ת"ו רפה בסוף מלה... אין בה דגש, למיטב-ידיעתי?
טוב, קראתי והרהרתי.. 127382
בחטיבת הביניים למדה איתי אחת בשם אורית. המורה שלנו לאנגלית התעקשה לכתוב את השם שלה עם th בסוף. זכיתי להיות בכיתה בתום שיעור אחד, אז ניגשה אותה אורית למורה ונתנה לה שטיפה כדי להבהיר לה שקוראים לה אורית, לא אורית'.
טוב, קראתי והרהרתי.. 127395
שמו של אדם נכתב (ונהגה) כפי שאותו אדם (או הוריו) בוחרים לכתוב. אתי בכתה למדו לפחות שלוש איריות (רבוי של אירית), למרות שאף אחת מהן לא היה מוצאה מאירלנד. עם הבן שלי למד ילד בשם דולב, במלרע, למרות שהעץ הוא כידוע דׁלב (במלעיל), על משקל אורן, רותם, תומר וכו', ובדרך כלל איננו דולבים(1).
דוגמאות נוספות, נפוצות למדי, רוב הנקראים איתי כותבים את שמם בארבע אותיות, למרות שיועצו של דוד המלך נקרא אִתי הגִתי, יש נעה ויש נועה, ואפילו בדוב נתקלנו.

____
(1)כמו שכתב המשורר: אני דולב, אתה דולב והיא דולבת
טוב, קראתי והרהרתי.. 127409
כמו גם עודד שנכתב במקור עׂדד
דויד המלך. לא דוד המלך. 127530
לא הייתי מתקן, אלא שבהקשר הזה...
מה, החליטו לשכתב את התנ"ך ולא הודיעו לי? 127543
למה לא מספרים לי שום-דבר.
דויד המלך. לא דוד המלך. 127965
כן, ויקוב, ושלומו.
דויד המלך. לא דוד המלך. 128012
בדברי הימים - דויד
בספר שמואל - דוד
דויד המלך. לא דוד המלך. 128092
שמואל א', או שמואל ב'?
ראה לדוגמה -
אל תאמין להם 128108
בדוק בכל תנ''ך מודפס ותראה שבאותו הפרק תמיד כתוב ''דוד'' ולא ''דויד''.
לא שהם שקרנים 128111
פשוט, לא השתמשת ב"כתיב מסורה"...
נסה כך: http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/hsmua029.html#...
דברי הימים בכתיב מסורה 128112
טוב, קראתי והרהרתי.. 127884
ולכן תמיד הסתבכו עם איות שמי (שושנה) באנגלית. כשנולדתי, הורי בחרו לכתוב את השם באנגלית Shoshannah בשביל להתאימה להגייה העברית ה"נכונה", אבל עדיין לא נתקלתי בישראלי שאיית ככה את שמי ביוזמתו.
מצד שני, כשהייתי בצרפת, זכיתי בגלל האיות הזה להגייה נעימה ונכונה ביותר של שמי :-)
טוב, קראתי והרהרתי.. 127916
תמיד היה ידוע, שהצרפתים משכילים הרבה יותר מן הישראלים...
(לא שזה קשה)
טוב, קראתי והרהרתי.. 128155
בטוח שהצרפתים חושבים על עצמם כמשכילים יותר מן הישראלים, או מכל עם אחר, אם כבר.
טוב, קראתי והרהרתי.. 128166
:-)
טוב, קראתי והרהרתי.. 127399
ביידיש, אולי. למה מה קרה? תפקיד הכתב לבטא דקדוק ופונטיקה. גם זה וגם זה סובלים מ-th המוצע.
טוב, קראתי והרהרתי.. 127451
כותבים, עם אותו כתב שמבטאים.

מעטים אלה, המבדילים בין ח לבין כ רפה, ובין א לבין ע. מעטים עוד יותר אלה המבדילים בין ט לבין ת קשה, ובין ק לבין כ רפה. ועוד יותר מהם, מעטים אלה המבדילים בין ת קשה לבין ת רפה.

וחוץ מזה, גם אלה המבדילים, ה-ת רפה שלהם אינה רפה כמו ב-thorn.
או שההיגוי נכון - או שהוא עילג. פשוט מאד. 127534
או שההיגוי נכון - או שהוא עילג. פשוט מאד. 127537
כלומר, רוב ככל דוברי העברית הם עילגים. יופי.
מה עוד עתיק. 127544
מה עוד עתיק? 127545
הפירמידות, למשל.
טוב, קראתי והרהרתי.. 126693
Qesariyya לעומת Ceaseria. סע לכיוון דרום בכביש החוף, ליד קיסריה, ותראה למה אני מתכוון.
טוב, קראתי והרהרתי.. 126775
אכן מקרה עגום שבו התעלמו מהעובדה שמקור השם הוא בכלל לא עברי.
לעומת זאת, בכל השלטים שראיתי לכיוון ירושלים כתוב את הכתיב הנפוץ בארצות המערב, ולא את התעתיק המדוייק של ההגייה העברית (Jerusalem ולא Yerushalyim, או איך שלא אמורים לתעתק את זה).
טוב, קראתי והרהרתי.. 126782
(אני מסתמך על איזו תגובה של דובר מע"צ (או מישהו אחר)שקראתי במדור המכתבים של "הארץ" לפני כמה חודשים:)

מלבד התקן לתעתיק, יש גם רשימה של יוצאים מן הכלל, שאותם יש לכתוב לפי המקובל בעולם ולא ע"פ כללי התעתיק מעברית. ירושלים מככבת, כמובן, בראש הרשימה הזאת. בתגובה שאני מסתמך עליה הוזכרה גם קיסריה - לא זוכר אם היא היתה ברשימה או לא. יש גם מונח מקצועי לסוג הזה של יוצא מן הכלל - אך אינני זוכר אותו לצערי. מישהו כאן הוא במקרה אספן כפייתי של מכתבים למערכת? לחילופין - למישהו יש מנוי על ארכיון "הארץ"?

אגב‏1, על חותמות דואר מירושלים דוקא כתוב YERUSHALAYIM, ולא JERUSALEM.

ועוד אגב אחד - זכורה לי נסיעה בכבישי השומרון בימים רחוקים ויפים יותר, שבה שמתי לב שעל כל השלטים המורים לשכם יש מדבקה‏2 ועליה כתוב "SHECHEM" (מן הסתם, המדבקה הסתירה את הכתובת "NABLUS"). מעניין מה כתוב על השלטים הללו כיום.

---
1 שמתי לב שכמעט כל תגובה שלי לאחרונה מסתיימת במין "אגב" שכזה. מעצבן!

2 מדבקה נאה, בצבעי לבן-על ירוק, שהעידו כי היא הוכנה ע"י מע"צ עצמה, או ע"י מישהו משקיען מאד.
טוב, קראתי והרהרתי.. 126880
מעניין, כי השלטים המפנים ל ACRE השתנו לשלטים המפנים ל AKKO.
האם טרחו לעדכן את נפוליאון?
טוב, קראתי והרהרתי.. 126998
מדוע נוהגים באנגלית לומר Nablus במקום Shchem, אך אומרים Hebron במקום Al-Chalil? מדוע הם מעדיפים את השם הערבי במקרה הראשון, אך את העברי במקרה השני?
טוב, קראתי והרהרתי.. 126999
כיוון שנבלוס באה מהשם היווני נאפוליס, ואילו אל-חליל הוא שם ערבי מקורי.
טוב, קראתי והרהרתי.. 127001
תודה.

אל-ח'ליל, אגב.
טוב, קראתי והרהרתי.. 127002
נכון, אבל מכיוון שבין כה וכה אנו מבטאים ח כאילו היתה ח', אני מרשה לעצמי לוותר על הגרש.
טוב, קראתי והרהרתי.. 127005
איך א-תה מ-עז!
טוב, קראתי והרהרתי.. 127012
אנו=?
אתה וכליל?
אתה, אשתך ושני בניך עמך?
טוב, קראתי והרהרתי.. 127014
אני, אשתי ושלושת בני, וכמונו רוב העם היושב בציון.
טוב, קראתי והרהרתי.. 127023
למרבה הצער.
האם אתה מבטא ח' בדברך בערבית?
טוב, קראתי והרהרתי.. 127024
התכוונתי ''חית''...
טוב, קראתי והרהרתי.. 127025
כתבתי בעברית.
כאשר אני מדבר עברית, ואני משלב בה מילים ערביות, אם שמות אנשים, אם שמות מקומות ואם מילים ערביות אחרות, אינני מבטא את החי"ת הגרונית העמוקה, זאת הנכתבת בתעתיק עברי כ*ח* באופן שונה מהאות (אשר אין לה מקבילה בעברית, אולי כ"ף רפה) הנכתבת בתעתיק עברי כ*ח'*.

וסתם לשם הקוריוז. אני מכיר אדם ששמו בישראל חליל עוואד. כך הוא כותב את שמו בעברית. אין לי ספק שבערבית הוא מקפיד לרשום את הנקודה המבדילה בין ח לח'.
טוב, קראתי והרהרתי.. 127028
Yes, I understood that; I asked about you way of speaking Arabic.
"שצ'ם"? 127248
האם טרחו לעדכן את בני-יעקב?

אין, אין - לפעמים אני ממש מבין את חברי הקשת הדמוקרטית העממית המזרחית, כשהם מדברים על הקולוניאליזם האשכנזי וכולי...
בבירור עם מקורותיי בשטח 128827
Shechem - עד עצם היום הזה.
במקרה בדיוק היום נסעתי ברכבת לחיפה, 127245
ובדרך חזרה לרחוב, בתחנת קיסריה, ראיתי את האיות הנכון בשם התחנה - Caesaria. אמנם, כך צריך - יש לזכור, שזהו שם לטיני בעליל, ומשולל כל קשר שהוא לעברית ולאנגלית כאחד...
טוב, קראתי והרהרתי.. 127239
זה נכון - למשל, אני גר בדרך אצ"ל - אז, על-פי שלט בפינה אחת של הרחוב, זה Ezel; על-פי שלט בפינה ממול - Etzel; והאמת היא, שהצד"י הנכונה (שהגייתה השמית, המדוייקת, היא זו התימנית, ו*לא* זו הגרמנית-אשכנזית...) צריכה להיות משהו כמו tS...

ועוד באותו עניין - ראיתם פעם, איך כל עירייה קוראת לרחוב הרצל? אפשר יהיה, עוד מעט, להוציא ספר עם כל הדוגמאות והאפשרויות...
טוב, קראתי והרהרתי.. 127291
שמעתי פעם שהרצליה הינה העיר היחידה בארץ ללא רחוב הרצל. אין לי מושג אם עדיין (או אי פעם היה) נכון.
טוב, קראתי והרהרתי.. 128243
גם ברמת השרון אין רחוב הרצל.
מצד שני, אנחנו עיר פחות מחודש.
טוב, קראתי והרהרתי.. 128376
אבל פונט יש על שמכם כבר מזמן.
טוב, קראתי והרהרתי.. 128698
כמו גם לרעננה אילת ופתח תקווה.
אגב, במערכות מקינטוש חדשות, רעננה מגיע כברירת מחדל גם במערכות מחו"ל. עד כמה שידוע לי, רמת השרון ופתח תקווה לא מגיעים כברירת מחדל בכלל כיום- לדעתי לא עדכנו את הפונטים הללו כדי שיעבדו כמו שצריך תחת osx (הם לא יוניקוד)
טוב, קראתי והרהרתי.. 128713
כן, אבל לירושלים יש וירוס על שמה עוד מימי הדוס!

(דובי, לוקאל-פטריוט)
טוב, קראתי והרהרתי.. 128722
ירושלים בכלל מספקת לא מעט תלאות בשל הדוס.
אז זה בדיוק העניין!! 127236
משום-כך, בדיוק, אני טוען שיש להפוך את הניקוד לחלק אינטגראלי בשפה - ממש כמו סימני התנועות בכתיב הדוואנאגארי ההודי. כל דבר, שלא תשתמש בו, ייתנוון ממחשבתך - הדבר אינו מהווה ראיה לפגם, הטמון בו - אלא בנכונות הלימוד, ההשקעה וההתמדה שלך.

ומה שנוגע ל''סמוך''... נו, דברים רבים כבר נכתבו על המלה הזאת...
באנגלית 125130
בעברית קלאסית, לדגש הקל אין שום משמעות דקדוקית. נאדה. אפשר לוותר. וודאי שאין טעם לבטא בכתב, שתפקידו ביטוי הדקדוק, מבנה פונטי שאינו קיים. אם הכתב הכרמלי היה מיועד לכתיבת עברית קלאסית בלבד, לא היה צורך גם ב-F, X ו-V. אלא מה? שבעברית מודרנית דווקא יש הבדלים רבי משמעות בין זוגות העיצורים הנ"ל. P ו-F, K ו-X, B ו-V הפכו לעיצורים שונים. מ"כ בטירונות שלא גורם לטירוניו LE'FARFER כמו פורפרה הוא מ"כ רך מדי, אבל כזה שטירוניו ממש ME'PARPE'RIM פרפורי מוות כנראה יועמד לדין משמעתי. אי-אפשר לבטא את ההבדל הזה בכתב האשורי, אגב. כך גם בשמוש במלים טכניות: P ו-F הן שתי אותיות שונות, נקודה, והעברית לא תוכל לשמש למדע ולטכנולוגיה כל עוד לא תוכל לבטא את ההבדל הזה. כך שאין כל צורך לא ב-DGT רפות ולא ב-BKP רפות בעברית קלאסית, אבל יש צורך ב-BKP רפות בלבד בעברית מודרנית ומדעית.
באנגלית 125183
th כמו ב-these ו-th כמו ב-thorough הן שתי אותיות שונות לגמרי, והאנגלית לא תוכל לשמש למדע ולטכנולוגיה כל עד לא תוכל לבטא את ההבדל הזה.
באנגלית 125284
קודם כל, אתה צודק. th כמו ב-these מקורו באות הנורדית eth, בעוד ש-th כמו ב-thorough מקורו באות הנורדית thorn. הייתי אומר שהאלפבית האנגלי מוגבל במקצת בכל הקשור ללינגויסטיקה נורדית מסיבה זו. אך אל דאגה – מכיוון שהאנגלית נכתבת באלפבית לטיני, אין שום בעיה לשבץ את הסימנים הנחוצים במלים כל אימת שיש בהם צורך, ממש כמו שאין לאנגלים בעיה לכתוב "דז'ה וו" בצרפתית תוך כדי משפט אנגלי למהדרין, כולל כל הצ'ופצ'יקים (או, לצורך העניין, נוסחה כימית בת חמישים הברות). את זה אי אפשר לעשות בערבית, הינדית, מנדרינית או עברית. היתרון של הכתב הלטיני הוא בגמישות שלו, ולא דווקא בזה שיש לו אות מיוחדת לכל עווית אפשרית של מיתרי הקול.

(חוצמזה, אין כאן נגיעה למדע ולטכנולוגיה, משום שאלה מבוססים בד"כ על היוונית והלטינית; התעתיק האנגלי של th מיוונית הוא תמיד מהאות theta, המקבילה ל-ט' שלנו.)
באנגלית 125360
אופס, סליחה, בעצם לא עניתי בצורה ישירה על שאלתך. הייתי צריך לקרוא בתשומת-לב יתרה את תגובתי-שלי שלה הגבת כדי להבין מה אתה בעצם שואל. ובכן, מדע וטכנולוגיה בימינו מתבססים קודם כל על 26 האותיות האנגליות. אם אי-אפשר לייצג את ההבדל בין הסמל הכימי של זרחן (P) ופלואור (F) אתה עלול למצוא את עצמך עם מרשם מהרופא לרוקח שיעשה לך הרבה יותר נזק מתועלת. מסיבה זו ואחרות אי-אפשר לכתוב נוסחאות כימיות באותיות אשוריות, ולכן גם לא מעשי לכתוב כימיה בעברית בכלל. אין בעיה דומה עם eth ו-thorn. מתמטיקאים ופיסיקאים מרבים להשתמש גם בסמלים נוספים משיטות כתב אחרות (כמו שכתבתי בתגובה 125284), אבל גם השימוש באלה מתבסס על המערכת הלטינית ולכן לא תואם את העברית כשזו נכתבת באותיות אשוריות.
באנגלית וקירילית ויוונית ויפנית 125364
הרוסים עושים לא מעט מדע וטכנולוגיה ללא אותיות אנגליות, וכך גם היפנים. כלומר, זה כנראה לא לגמרי בלתי אפשרי. טבלת היסודות היא לא המצאה של רוסי אחד, נניח מנדלייב? האם ייתכן שפעם אמרו שאי אפשר לעשות כימיה בלי אותיות קיריליות?
נניח שנחליט לכתוב כימיה בעברית. נוכל לייצג זרחן ע"י "ז" ופלואור ע"י "פ", פשוט עניין של החלטה.
וממש לא ברור לי מדוע אותיות מיוונית ועברית שמתמטיקאים משתמשים בהן תואמות את המערכת הלטינית אך לא את העברית.
כללית לא הבנתי את טיעון הגמישות של הכתב הלטיני מהתגובה שהפנית אליה. נכון שקל לשלב בו אותיות משפות מבוססות לטינית (כמו O עם צופציקים) אך קשה יותר לשלב בו אותיות קיריליות, וקשה מאד לשלב בו אותיות מנדריניות.
באנגלית וקירילית ויוונית ויפנית 125368
טבלת היסודות היא אכן המצאה של רוסי אחד, מנדלייב, והעובדה שהיא בכל-זאת משתמשת באותיות לטיניות היא תמיכה משמעותית בטענותי. אין ברוסית H. אין בעיה! Gellium במקום Hellium. אלא שיש גם יסוד בשם Gallium. את רואה את הבעייתיות? אאז"נ, היו הרבה טענות על הנתק שבין המדע הרוסי לאמריקאי/אירופי. אפשר להסתדר, אבל קשה; וגם צריך לזכור שהכתב הקירילי, למרות שהוא לא לטיני, הוא אכן כתב טוב מבחינה לוגית ויש לו עיצורים ותנועות והכפלת עיצור לדגש (אא"ט), והוא אפילו נכתב משמאל לימין, מה שמאפשר דו-קיום מסויים בינו לבין הלטיני. הוא בעיה קשה הרבה פחות. יפנית אני ממש לא מכיר.
באנגלית וקירילית ויוונית ויפנית 125381
יש גם Gellium וגם Gallium? אז אחד יהיה G ואחד Ga. מה, אין יסודות עם שתיים ואפילו שלוש אותיות בסמל הכימי שלהם?
באנגלית וקירילית ויוונית ויפנית 125385
אתה באמת מציע שהרוסים יצרו גרסה קירילית לטבלה המחזורית?
באנגלית 126042
זה mefarperim, לא?

ועדות מהשטח: את הדוגמא שהובאה כאן לכתב הכרמלי קראתי בלי שום בעיה.
באנגלית 126081
בעקרון אתה צודק, אלא ש-me'farpe'rim היא בעברית קלאסית של האקדמיה, שלא מכירה בכך ש-P ו-F הם שני עיצורים שונים מלכתחילה. מי שמכיר את שתי המלים יעדיף כבר היום לומר me'parpe'rim ו-me'farfe'rim כדי למנוע בלבול (אלא שהוא לא יוכל לכתוב את ההבדל).
באנגלית 127250
1. ל-וו-תר??

ח ס ו ח ל י ל ה ו ש ל ו ם ו ס י ל ב ן ! !

המבנה הפונטי התקיים בעבר, ועל כן יש להחיותו. מלבד זאת שהניקוד העברי, על כל מרכיביו, הוא פשוט יפהפה (מן הדברים היפים ביותר עלי-אדמות, אגב - מייד אחרי שלג עם שמש, שקיעה מדברית וקשת משולשת), הרי שחיוני הוא לשמר צורה זו ולמנוע את הטמעות כל מרכיבי השפה השונים, למעין מרק אחד, נעווה וחסר-צורה, שבו אין עוד שום הבדלים דקדוקיים שהם והכל הופך למעין בליל חסר כל משמעות, משולל-ערך ונטול-עניין. ובנוגע לעניין הפרפורים - דווקא זוהי דוגמא טובה, מדוע חיוני לשמר את הכתיב הקיים ולהימנע מליטון - אין שום דרך שהיא, לראות - באופן מיידי - את שורשן המשותף וקרבתן של שתי המלים השונות, אותן ציינת - ונמצא, שתלמידי העתיד יהיו חייבים ללמוד זאת במיוחד (ולשכוח, מן הסתם, חצי-שעה לאחר סיום המבחן). לעומת-זאת, כיום הדבר ברור.

ובאשר לבהירות הכוונה - שוב: הפוך את הניקוד לחלק מובן מאליו ומובנה - לא עוד "רשות" - ופתרת בעיה זו בצורה המוצלחת ביותר.
באנגלית 127407
אני מסכים איתך בנוגע ליופיו של הדקדוק, או ליתר דיוק, המידע המובע בו. אני מסכים עם חלקים ניכרים בתגובתך, אבל: "המבנה הפונטי התקיים בעבר, ולכן יש להחיותו". למה, בעצם? אדגיש שוב: דגש קל _אינו_ מבנה דקדוקי. זהו עזר פונטי למבטא שאבד. התעקשות על כתיבת גד"ת רפות אינה מוסיפה דבר למידע הדקדוקי בכתב. להפך, היא אפילו גורעת ממנו, משום שהיא מתבלבלת עם דגשים חזקים (שהם כן מידע דקדוקי). דגש קל ממילא יבוא תמיד לאחר שווא נע או בתחילת מלה. הרבה יותר חשוב להבחין בין שוואים נעים לנחים, למשל, שזה לעתים מידע דקדוקי ולעתים קרובות יותר פונטי, ואת זה הכתב הכרמלי מסוגל לעשות יופי. למה אתה רוצה לבלבל את הקורא בהבדל בין ג' רפה לקשה כשאין להבדל הזה שום משמעות כלשהי? באותיות בכ"פ יש להבדל הזה משמעות פונטית בימינו, וגם משמעות דקדוקית קריטית בעברית מודרנית, וגם תאימות עם שפות לטיניות. לעניין הניקוד – שוב, הוא כשל. הוא אינו מהווה מערכת טובה לכתיבה ולקריאה, ולכן לא משתמשים בו. הוא גם אינו יכול לשמש עברית מודרנית. לא ידוע לי שלשורשים PRPR ו-FRFR יש מקור משותף כלשהו. יכול להיות שמקורה האטימולוגי של הפורפירה הוא באמת במקרה שורש PR, אבל שוב, זו מקריות. כיום אלה שורשים שונים, וכתיבתם בכתב אשורי מנוקד היא מבלבלת מאוד (מתנגשת עם דגש חזק, שוב) ולא תקנית, למרות שאפשרית. איך תדע עם הכוונה ל-P דגושה בדגש חזק או לא? ואיך תכתוב X דגושה? איך תכתוב, למשל, le'kaxxev בכתב אשורי מנוקד?
  באנגלית • ברקת
  באנגלית • עדי סתיו
  באנגלית • ברקת
  באנגלית • עדי סתיו
  באנגלית • ברקת
  באנגלית • עדי סתיו
  סינית אני מדברת אליך • ברקת
  סינית אני מדברת אליך • עדי סתיו
  סינית אני מדברת אליך • ברקת
  סינית אני מדברת אליך • עדי סתיו
  סינית אני מדברת אליך • ברקת
  סינית אני מדברת אליך • עדי סתיו
  סינית אני מדברת אליך • ברקת
  סינית אני מדברת אליך • דורון הגלילי
  סינית אני מדברת אליך • דובי קננגיסר
  סינית אני מדברת אליך • טל כהן
  באנגלית • טל כהן
  תיקון • טל כהן
  באנגלית • עדי סתיו
  באנגלית • טל כהן
  באנגלית • easy
  באנגלית • האייל האלמוני
  באנגלית • עדי סתיו
  אופס • עדי סתיו
  באנגלית • דובי קננגיסר
  באנגלית • דורון הגלילי
  באנגלית • דובי קננגיסר
  באנגלית • עדי סתיו
  באנגלית • שועל
  באנגלית • עדי סתיו
  באנגלית • שועל
  באנגלית • לוגי גרסקו-טוקלינדר
  באנגלית • עדי סתיו
  באנגלית • כליל נאורי בשלווה אחרי מבחן
  באנגלית • דורון הגלילי
  באנגלית • כליל נאורי בסוטול אחרי מבחנים
  חשוב לדעת?! • האייל המרושע

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים