 |
כמותך גם אני חושב שפעולות נקם נגד מטרות סמי-צבאיות מביאות יותר נזק מתועלת, ובכלל פעולה צבאית שננקטת כדי לרצות את תחושות הרחוב היא בד''כ פסולה. כל פעם שאני שומע פוליטיקאי אומר ''אי אפשר לעבור בשתיקה על מעשה כזה'' אני מתרגז מחדש. אפשר לחשוב שאנחנו מנהלים כאן איזה משחק ילדים של ''הוא הרביץ לי קודם ואני לא אצא גבר אם לא ארביץ לו בחזרה''.
אבל אם המטרה היתה מבנה של גוף צבאי שנלחם בנו, זה משנה לדעתי, את ההתיחסות למעשהו של אותו קצין. כדי לסרב פקודה צריך שהיא תהיה בלתי חוקית (או אולי, כמו במקרה שלך, בלתי הגיונית) בעליל, עם דגש על ה''בעליל'', שכן אי אפשר להפקיד את מדיניות הצבא בידי קצינים זוטרים. הצעות בנוסח זו של ארז לנדוור, לפיהן כל חייל יוכל לבחור את המשימות בהן הוא מוכן להשתתף אינן יותר מאשר הצעות לפירוק הצבא לאוסף של מיליציות שלכל אחת אג'נדה פרטית משלה. לא חושב שזה מה שחסר לנו כרגע, למרות שיכול להיות די מעניין בבקו''ם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש