בתשובה לדובי קננגיסר, 31/01/03 17:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי למה מר"צ לא יושבת עם ליברמן ראה הערה מספר 2, בהודעתי הקודמת. לגבי היתר, הנקודה היא לא שאתה פחות ציני ממני (למרות שבינינו, זאת לא ממש חוכמה), אלא (אם כבר) שאתה לפתע מאבד מהציניות שלך כשעוברים לדבר על שינוי (אבל עזוב, לא הייתה לי כוונה לצאת לאיזשהו "מסע צלב" נגדך, ומבחינתי הנקודה מוצתה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה בעמדתי. אינני ציני לגבי אף מפלגה. ברור לי שבפני כל מפלגה עומדים שיקולים אלקטורליים (טווח בינוני - עד הבחירות הבאות) ושיקולים אידיאולוגיים (טווח קצר - חקיקה בכנסת הקרובה, וטווח ארוך - השפעה על אופיה של ישראל), וכל מפלגה נאלצת לשקלל את השיקולים הללו לכדי החלטה על דרך פעולה. לא רק זה - השיקולים האלקטורליים הם תת-סוג של השיקולים האידיאולוגיים, משום שהמפלגה צריכה לשמור על כוחה ואף להגדיל אותו, אם היא רוצה להמשיך להיות בעלת השפעה אידיאולוגית על המדינה בעתיד. קרה והמקרה ואצל שינוי יש חפיפה מוחלטת בין השיקולים האידיאולוגיים לאלו האלקטורליים - שתי המטרות תוגשמנה בצורה מיטבית בממשלת אחדות חילונית. אצל העבודה, יש ניגוד בין שתי המטרות. זו הסיבה שטענתי שהמפלגה נמצאת במלכוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |