בתשובה לגיא, 03/02/03 22:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אאל"ט, מערכת ההגדלה של ההאבל מורכבת מעדשה אחת גדולה. זו ממקדת את האור המגיע מן העצם אל מערכת ההדמאה המסובכת שמאחוריה. כיוון שמרחק המוקד של עדשת ההאבל הוא קטן מאד לעומת מרחק העצמים אליהם הוא משקיף, הם כולם נמצאים אי שם באין-סוף האופטי מבחינת ההאבל. אם תלך מחר לחלון ותישיר מבט אל האופק, תראה שהפוקוס של עיניך לא משתנה בכלל כשאתה מביט למרחקים של מאה או 500 מטרים. מבחינתך כולם מצויים אי-שם עמוק באין-סוף האופטי. באותו מובן ההאבל מסוגל לתת תמונה ברורה של כל עצם המרוחק קילומטרים ממנו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"כל עצם המרוחק קילומטרים ממנו" כמה קילומטרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהי U מרחק העצם מן העדשה, F מרחק המוקד של העדשה ו-V מרחק הדמות המתקבלת מאחורי העדשה. הקשר ביניהם הוא: 1/U + 1/F = 1/V אצלנו מרחק המוקד הוא מסדר גודל של מטרים, לכן 1/U זניח ביחס ל1/F, והדמות תתקבל במרחק מוקד אחד מן העדשה. מערכת הפוקוס מתוכננת לפקס דמויות שמתקבלות במוקד, לכן ההאבל מסוגל לפקס כל דמות המצויה במרחקים הגדולים מאד ממרחק המוקד שלו, בין אם הם מרוחקים מיליוני שנות אור ובין אם אלפי (או עשרות) ק"מ.מספיק ברור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך תגיד את זה לאדם עם משקפי קריאה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |