בתשובה לדובי קננגיסר, 30/11/00 14:14
קדימה, סינגפורה! 12691
בעניין העישון באוניברסיטה.
היחס הין פינות העישון והאזורים האסורים בעישון צריך להיות סבירות מבחינת השטח ומבחינת המיקום אחרת אף אחד לא יתייחס אליהן (כמו הגבלת מהירות). בקפיטריה של מדעים מדויקים היחס פחות או יותר נכון ולכן אתה יכול לשבת בשולחן של לא מעשנים ולא להריח עשן סיגריות (מצד שני האוכל שם על הפנים). בקפיטריה של פקולטה שבה 40% מהסטודנטים מעשנים, 40% מהמקומות צריכים להיות מותרים לעישון ובערך 25% מהשטח של מתקני הפקולטה צריך להיות מותר לעישון. מצב שבו המקומות היחידים שמותר לעשן בהם הם מאחורי הבניין ובקצוות שלו (ולא למשל אף מקום בלובי, מה אנחנו בעונש) או שיש תור ארוך למקומות בקפטריה שמותרים בעישון והשולחנות האסורים פנויים מזמין אנשים לצפצף על החוק. וזה בדיוק מה שהם עושים.

לגבי הופעות, יש כאן בעיה המקום צריך להחליט אם הוא פאב שמעלה הופעות או אולם. באולמות אסור לעשן בפאבים מותר. אני חושב שהבארבי עשה את הבחירה שלו. ואתה צריך לעשות את השיקולים שלך אם לוותר על הופעה או לגרום לעצמך נזק מסוים לבריאות. אם ינסו לאסור עישון בהופעות בבארבי, הוא יפשוט את הרגל מהר מאוד (פשוט קח בחשבון שכמעט כל מי שמעשן בהופעה לא יגיע אליה אם יאסרו עישון ואני לא מאמין שכל כך הרבה אנשים מוותרים על הופעות בגלל הסיגריות).
מבחינה חוקית אני משער שגם פאבים צריכים להקצות אזור ללא עישון אבל זו גזירה שציבור בעלי הפאבים לא יוכל לעמוד בה.

אני לא חולק עליך בקביעה שתחבורה היא מחויבת המציאות. אבל ניתן היה להקטין משמעותית את נפח התחבורה אם היו חוסמים אזורים למכוניות פרטיות, או מכוניות של נוסע יחיד.

אני מסכים שעידוד עישון בקרב צעירים הוא דבר שלילי. ויש אפילו מקום לחוק האוסר מכירת סיגריות לקטינים (לא ממש פרקטי אבל נגיד שאפשר לאכוף אותו) לגבי מבוגרים, לכל אדם יש את מערך השיקולים שלו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים