בתשובה להאייל האלמוני, 30/11/00 13:41
סיפורי קופים 12699
יש הבדל בין הסתכלות על קופי אדם והסקת מסקנות לגבי האדם, לבין הסתכלות על חברות "פרימיטיביות" והשלכה על חברות "מודרניות".
חברות "פרמיטיביות" מביאות הרבה פעמים את המודל הטהור, שעל פיו אפשר ללמוד על המערכת החברתית בה הם חיים. מאחר וגם החברה המערבית המודרנית היתה בעבר חברה "פרמיטיבית", יש מקום לשאול, מאיזה סוג של חברה באנו, ואיך זה השפיע עלינו.
לדוגמא. לוקחים חברה פאטריליניאלית ומנסים לתהות איזה סוג קשר יותר חזק, בן-אב או אח-אח. ורואים מהם ההשלכות של סוג קשר שכזה. רק לשם הדוגמא, בחברה שהקשר החזק שלה הוא אב-בן, יש יותר 1 - דגש על המשכיות, על העתיד, 2 - על היררכיות. בעוד שבקשר של אח-אח יש דגש יותר על ההווה ואין היררכיות.
ועכשיו חוזרים לתרבויות "מודרניות" יותר, ורואים את מדינת ישראל. זאת מדינת מהגרים פאטריליניאלית (האמת שלא בדיוק פאטריליניאלית. אבל מתקרבת לזה). ורואים שמאחר ואנו חברת מהגרים, האבא כבר לא גורם משמעותי כמו בעבר, מכיוון שהוא עולה חדש ולוקח לו יותר זמן להתמצא בשטח (אפשר לראות זאת במובהק בעליה הרוסית והאתיופית). ולכן הקשר החזק הוא אח-אח. כדי לדעת איך מוציאים רישיון העולה החדש ישאל את אח שלו או חבר שלו ולא את אבא שלו. פועל יוצא נוסף של קשר אח-אח היא העובדה שמשקיעים בהווה ולא בעתיד. החברה הישראלית היא דוגמא מצויינת על מחשבה על ההווה ולא על העתיד.
נצרות קתולית היא אב-בן
נצרות פרוטסטנטית אח-אח
הנה השלכות מחברות "פרמיטיביות" על חברות "מודנרניותת.

הומוסקסואליות היא ברובה תרבותית ולא גנטית. (למרות שיש כמובן עניין גנטי בהומוסקסואליות) ביוון הקלאסית יחסים הומוסקסואלים היו נפוצים מאוד. זה היה מותנה תרבות. כמעט כל הפילוסופים קיימו יחסים הומוסקסואלים.
ברוב החברות הקדומות, הומוסקסואליות היתה נחלתם של הלוחמים דווקא.
אי אפשר לטעון שליוונים היה גן הומוסקסואלי יותר מלשאר עמי האיזור. או שהגן היה יותר דומיננטי. ההסבר הוא שזה היה הבון טון בתקופה ההיא. תרבות. לא גנטיות.
אם אין ברירה, אז אין ברירה 13071
יש מחברים שטוענים שכאשר גברים הטרוסקסואלים
נמצאים חדשים ארוכים בחברת זכרים בלבד ללא מגע עם אשה, הם מתפשרים גם על מין הומוסקסואלי. כמה דוגמאות: לוחמים, ימאים, אסירים, פנימיות אנגליות...
אם אין ברירה, אז אין ברירה 13099
ישיבות חרדיות...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים