בתשובה לירדן ניר, 30/11/00 23:09
אין עשן בלי cash, א' 12711
ההבדל בין גרימת תאונה לעידוד לעישון הוא שהאדם המעשן יודע שהעישון מזיק לבריאות, הוא יודע שטבק ממכר ובכל זאת מחליט לעשן (עם כל הכבוד פרסומות רק מעודדות את הרצון הזה ולא יוצרות אותו) והוא יכול להחליט להפסיק בכל רגע שיבחר זה לא עניין של כוח רצון זה עניין של רצון (כל מעשן שהיה יודע שהסיגריה הבאה תהרוג אותו, ממש, פיזית, היה מפסיק לעשן).
הגמילה הפיזית מניקוטין כמו גמילה מכמעט כל סם לוקחת כמה שעות עד כמה ימים בלבד. ברוב הפסקות העישון עוברים את השלב הזה ונשברים רק אחרי כמה שבועות בגלל שרוצים לחזור לעשן.
אם הייתה גלולה שמאפשרת לבטל את התופעות הפיזיות של גמילה מניקוטין מה שהיה קורה זה שאנשים היו לוקחים אותה בכל פעם שהם מעשנים. הם היו "מפסיקים" לעשן כל שבועיים וחוזרים לעשן שבועיים אחר כך.

גילוי נאות: אני מעשן בממוצע מידי פעם, בממוצע אני מעשן קופסא בחודש, אני יכול להעביר שבועות ללא עישון, מצד שני ההנאה שלי מדברים מסוימים נפגעת בצורה קשה אם היא לא מלווה בעישון (למשל שתיית קפה טוב בלי סיגריה זה כמו לשתות אותו קר מידי או עם יותר מידי סוכר. זה לא נורא, אבל זה הרבה פחות כיף ממה שזה אמור להיות).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים