 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשהייתי בתיכון פתחתי חשבון באחד הבנקים על מנת לקבל איזשהוא כרטיס להופעה (מטליקה אולי, לא זוכר). בכל מקרה אפילו השתמשתי בחשבון הזה תקופה מסוימת ואז הפסקתי. היתרה בחשבון היתה 140 ש"ח בחובה. לאחר שלוש שנים החלטתי לסגור את החשבון וגיליתי כי החוב גדל ל- 500 ש"ח ! לאחר שסרבתי לשלם את הסכום הופניתי לסגנית מנהלת הסניף, שהראתה לי את הסיבות לכך שהחוב תפח. פרט לריבית המקובלת היו שם חיובים על ניהול חשבון ועמלות שונות ומשונות על אף שלא נגעתי בחשבון שלוש שנים. בין השאר חוייבתי מספר פעמים על כך שנשלחו לי מכתבים (כל מכתב 40 ש"ח !). מכיוון שעמדתי על דעתי ולא הסכמתי לשלם מעבר לריבית החל ביני ובין סגנית המנהלת מיקוח בסגנון שוק, כאשר בין השאר, כמו במערכון של הגשש, שאלה אותי "טוב, כמה אתה רוצה לשלם ?". לבסוף הגענו לעמק השווה שהיה מחצית הסכום. מאז אני מקפיד לבדוק על מה ולמה אני משלם. דרך אגב, אני נמצא במינוס באופן קבוע. למה ? ככה. אין לי הסבר, זה כנראה עניין של אופי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |