 |
ואני מסכים בהחלט עם קביעותיו של דובי. אכן, גם לדעתי האופציה הסבירה ביותר היא פיצול במפלגת העבודה - פרס ו(אולי גם )פואד בראש פלג ימני-נצי, שיחבור ל"ממשלת אחדות" כזו או אחרת, מן הסתם כעבור כחצי-שנה (או קצת יותר) של ממשלת ימין, בין אם "חילונית" (עם מפד"ל ואגודייגל... נו, שוין) ובין אם חרדית. פישמן וברוורמן יתדפקו על דלתו של פרס באישון-לילה, בתחינות הצלה, ואופס - פרס מפצל את העבודה, זוכה בתהילת "ראשי המשק" דנן, כגואל האומה ומציל המדינה (או להיפך), וממשלת האחדות דנן מוקמת. הפלג השמאלי יותר, היוני, של מפלגת העבודה - יש לקוות שבהנהגתו של מצנע (בתקווה שזה לא ייכנע / יישבר, לנוכח לחציהם המשולבים של התעשיינים, הליכוד, נצי-מפלגתו ושינוי) - מקים יחד עם מר"צ את מס"ד, וזו הופכת למפלגת העבודה החדשה, הבריאה והנקייה בהרבה מקודמתה, ובעלת מצע וכיוון מדיני וחברתי-כלכלי ברורים יותר זו הפעם.
מפלגה כזו תוכל, בהחלט, להפוך לאופציה שלטונית בתוך שנים אחדות, לכשיתפכח סוף-סוף הציבור הישראלי מאשליותיו ההתנחלותיות והכוחניות, ויבין, שטוב מקרר מלא אחד משני קרוואנים בקדומים. ויפה שעה אחת קודם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש