בתשובה למיץ פטל, 06/02/03 14:19
הפאשלה של Ynet 127633
יפה. הבה נראה: הדיווח של המאבטח אינו תורם ישירות לבטחון הבניין, ולכן יש לבדוק מה בכלל מטרתו.

אני יכול לחשוב על שתי מטרות לטופס הגג: הפחות סבירה (אבל אני לא קב"ט של מגדל) היא "קופסה שחורה" למקרה של אסון שיפגע במאבטח עצמו, או במעלית. במקרה כזה, המאבטח לא יוכל לתקן בדיעבד.

המטרה היותר סבירה, להבנתי, נובעת מכך שלא סומכים על המאבטח. בצורה הפטרונית יותר, מטרת הטופס היא שהקב"ט יוכל לעשות ביקורת פתע בגג, תוך כדי המשמרת, ולראות שהמאבטח אכן הגיע לשם כל שעה. קל להבין כאן למה לא יתכן מילוי מראש (אלא אם באמת המאבטח מתכוון להתפרפר, ולהסתכן בפיטורים במקרה של ביקורת).

לחילופין, יכול להיות שסומכים מספיק על המאבטח שלא ישקר, ולכן אין ביקורות, אבל חוששים שמתוך עצלות ושגרה הוא ידלל בהדרגה את ביקורותיו; הטופס הוא דרך לגרום לו לשמור על שגרה נאותה. אם הוא מקבל את הרציונל הזה, אז אסור לו למלא מראש, כי אז הטופס יאבד את האפקטיביות שלו.

מה באשר לדו"ח סיכום המשמרת? בשעה מופרכת זו אני מתקשה קצת לחשוב מה מטרתו, אבל נדמה לי שבכל מקרה אני דווקא כן מוכן לקבל מילוי מראש של הדו"ח, כל עוד המאבטח יחזיק אותו מקופל בכיסו ולא יגיש אותו. ושאם יש חשיבות למניעת זיוף, שתהיה דרך לוודא שאת המחיקות עשה המאבטח עצמו. וכן הלאה וכן הלאה. או בקיצור, כמו שכתבת למטה, טענתי היא שאכן מדובר בעניינים טכניים ולא מהותיים, גם אצל העיתונאי.
הפאשלה של Ynet 146983
אני חושב שהכלל של חתימה בכל שעה על הטופס הוא עניין טכני שתורם לעניין מהותי (אבטחת הגג), ובדומה, הכלל של אי כתיבת תחזיות בלשון עבר הוא כלל טכני שתורם לעניין מהותי (דיווח אמת). אני לא יודע איך מנסחים כלל בענייני מהות, ולדעתי גם כשיש כלל כזה, בסופו של דבר המבחנים לעמידה בו הם "טכניים" (נאמר, אם החוק מדבר על "תום לב" או "כוונה פלילית", אז לביהמ"ש בוודאי יש כללים "טכניים" לקבוע אם הדברים האלה מתקיימים).

נ.ב. בין עוונותיו של ג'ייסון בלייר מדיון 1462 מונים את העובדה ש"תיאר מחזות שראה בצילומים בלבד". האם גם זה עניין טכני ולא מהותי?
הפאשלה של Ynet 147023
זה כלל טכני שאכן יכול לעזור לעניין המהותי, אבל להבנתי אינו הכרחי, וכפי שניסיתי לטעון במעלה הפתיל הציבור אינו יכול לעמוד בו.

נניח שבלייר היה רואה תצלומים, מחליט לנסוע לראות במו עיניו, ובינתיים מכין מראש רשימות על-פי התצלומים, בנוסח שממנו משתמע שהוא רואה את המצולם במו עיניו. ורק לאחר שהיה מבקר במקום האמיתי הוא היה מפרסם את מה שכתב מראש (עם תיקונים על-פי הצורך). לגיטימי בעיני. ונניח שיום אחד, בגלל תקלה טכנית, דלפה רשימה כזו שלו לפרסום מבלי שהוא היה בזירה. תקלה טכנית מצערת, ולא בעיה מהותית. אם הוא נהג דרך קבע לפרסם רשימות על-פי תצלומים כאילו הוא היה שם, והוא לא היה שם, אז זה פשוט לא דיווח אמת, וזה לא לגיטימי (מהותית).
הפאשלה של Ynet 147030
אכן כתבת שאתה חושש שהציבור אינו יכול לעמוד בגזירה, ונימקת את זה בכך שהכלל קוטע באופן מלאכותי איזה מדרון "טבעי". כעת נראה שגם אתה מסכים שהקטיעה הזו יכולה "לעזור לעניין המהותי", כלומר להקטין את המוטיבציה ו/או הנטייה להתחיל את הגלגול במורד המדרון. רוצה לומר, מי שלא יכולים לעמוד בגזירה הם בדיוק מי שהתנהגותם המקצועית לקויה באופן מהותי (לשיטתי), מה שהופך את הכלל למוצלח במיוחד.
הפאשלה של Ynet 147040
הבעיה שלי אינה שהכלל קוטע באופן מלאכותי מדרון "טבעי", אלא שלא הבנתי איפה בדיוק אתה מציע לקטוע את המדרון, או מהו הכלל. חזרתי אחורה בפתיל, ולא ראיתי תשובה ברורה שלך האם מותר, לשיטתך, לכתב לכתוב *בפנקס הפרטי שלו* משפטים בזמן עבר שישמשו, כך הוא מקווה, לדיווח שיתפרסם בעתיד. ואם אסור לו לכתוב אותם בפנקס, האם מותר לו לגלגל אותם בראשו.

המדרון החלקלק שאני מתאר הוא, לשיטתי, כולו בתחום הלגיטימי. דיווח שנכתב מראש ו*מתפרסם* בלי בדיקה נראה לי כמו מדרגה ענקית ולא חלקלקה בכלל. מן הסתם אפשר עם קצת יצירתיות לתאר תסריט שיחליק גם את המדרון אליה, אבל זה נראה לי הרבה פחות סביר. המדרון שאני מתאר נראה לי לא רק סביר, אלא כמעט הכרחי בידיעות צפויות מראש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים