בתשובה לדובי קננגיסר, 09/02/03 18:45
יאללה איתכם, הימין 128402
דווקא הישיבה בחברון בגלל העובדה שיהודים ישבו שם לא מזמן, היא בדיוק מה שנותן לגיטימציה לכל דרישה של ערבי לשוב למקומות בהם ישב הוא או ישב אבותיו לא ממש מזמן (כולל דיר יאסין, שגם היעלמות היישוב הערבי ממנו היתה, שמעתי, אלימה משהו).
או שאנחנו מחליטים: מה שקרה קרה, כל אחד קיבל את השטח שלו, בו עליו להתיישב ולבנות את מדינתו, נותנים סכום פיצויים מסויים עליו יוסכם לכל אחד, יהודי כערבי וממשיכים את חיינו הלאה, או שלכל אחד יש את הזכות לשוב לאיפה שהוא גר לפני 20, 50, או 200 שנה וזה כולל את הערבי מלוד, יפו, קטמון, מלחה ודיר יאסין בדיוק כמו שזה כולל את היהודי מחברון, כפר דרום או גוש עציון.
מה זתומרת "היינו מגרשים היום את ערביי לוד". אתה רומז על משהו שאנחנו לא יודעים? שרון סגר משהו עם טומי בלחישה? אחרת אני לא מבין מה אתה רוצה לשאול.
יאללה איתכם, הימין 128501
מה עם הערבי מאיקרית והערבי מבירעם?
יאללה איתכם, הימין 128503
זה היוצא מהכלל.
לתת להם לחזור. למה? כי הבטיחו להם.
יאללה איתכם, הימין 128553
נכון.
ודרך אגב, היו שני מקרים שאני יודע, שבהם הוחזרו ערבים לכפריהם.
1. וולאג'ה, שעל גבול הקו הירוק. פליטיו הוחזרו ב1972 ממחנה דהיישה עפ"י החלטה של משה דיין (כך על פי גרוסמן, ב"הזמן הצהוב").
2. לא בדיוק לאותו מקום — הכפר עין נקובה, שלצד כביש ירושלים-ת"א (מן העבר השני ליד אבו גוש), שתושביו גרו במקום כמה מאות מטרים משם, בכפר בית נקובה, היום מושב בית נקופה, ואחרי פרק זמן שבו היו פליטים, נבנו להם בתי סוכנות באתר שבו הם נמצאים כיום, אשר מהר מאד הוחלפו בבתי אבן שבנו התושבים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים