 |
ועוד משהו קטן - לכאורה, הבנייה של עולם שלם על שמות (אותיות ומילים) היא מעשה אינטלקטואלי. למשל, העולם של היהדות, שנברא כך, נחשב לעולם שיצרה דת אינטלקטואלית-יחסית, לא חושנית.
אבל לא כך במקרה הזה - "צליל רך" אומר, שהמילים והשמות לא היו אותיות על דף נייר. הם נהגו, הושמעו ויצרו תנודות של צליל ושמע בעולם. הם הפעילו חושים, היו מוחשיים. יש בשיר הזה מספר חושים - אבל הראשון שבהם הוא שמיעה (של בן הזוג), ורק אחר כך באה הראייה (של הנופים למשל). אין צורך לראות אדם כדי להכירו, מספיק לשמוע אותו, להכיר את שמו.
הניגוד מילים/מעשים, רגש/מחשבה הופך כאן לניגוד צלילים/מראות, ובהתאמה גם קבלה רגשית/ניתוח שכלתני.
"צליל רך" הוא גם שליחת המסר האישי על פני המים, במעין אדוות, בתקוה לשנות בעולם משהו. להיות כמו אלוהים, שנותן חיים. הכאב של השיר הוא בהבנה, שזה לא יצליח במלואו לעולם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש