בתשובה לליאור גולגר, 30/11/00 22:41
האייל בשעתו היפה ביותר 12910
יהיה זה משעמם להוסיף למחמאות, אך עדיין כולן נרכשו ביושר.
רק מספר מילים לגבי היצירתיות וסוגי שיוויי המשקל. "יצירתיות מופיעה אצל אנשים המצויים במצוקה". הרשו לי להתנגד. נכון שמצוקה יכולה להוליד אלתור, מחשבה, מחוייבות וכו' התורמים ליצירתיות, אך להתנות יצירתיות במצב רע? נראה לי כי יש כאן אידיאליזציה של הסבל, בבחינת "רק על אמן סובל שורה המוזה" - למה?? יצירתיות יכולה להופיע בכל מצב בו אדם מוכן לצאת מן השיגרה, לתת דרור לדמיונו, ולחפש תשובות תוך פתיחות ולא "מתחת לפנס". יצירתיות (לדעתי כמובן) יכולה להופיע אם כן מתוך סבל או הנאה, כל עוד מדובר בניסיון ללכת הלאה ולא "לנוח על זרי הדפנה".
כלומר, שיווי משקל דינמי (כפי שתואר יפה ע"י ליאור) מאפשר אינסוף מקרים של תיקון ולכן גם יצירתיות. הייתי מוסיף כי גם שיווי המשקל הסטטי (בבחינת שאיפה לאידיאל גם אם לא מגיעים אליו) מאפשר יצירתיות ועשייה - כל עוד לא הגענו ואיננו משלים את עצמנו "שאנחנו קרובים מספיק" ואין עוד צורך להתאמץ.
התיאור הזכיר לי את תיאורו של האייק (Hayek) על אופן פעולת השוק התחרותי. הידע הקיים בעולם לגבי מוצרים, חומרי הגלם, והצריכה, מפוזר בין כל כך הרבה אנשים, שאין כל דרך למוסד מרכזי אחד לתכנן כראוי את הייצור והשיווק. רק דרך פעולת המחירים משתקף הידע הצבור אצל כל יחיד, כך שהשוק כולו פועל כמנגנון שלם. זהו מהגדרתו שיווי משקל דינמי, שכן כל הזמן הנתונים משתנים והתוצאה יחד איתה. אין לשאוף ל"תשובה אחת נכונה", אלא מנגנון הפועל היטב כך שיתאים תשובות שונות לנתונים שונים וזמנים שונים.
היצירתיות, כמובן, היא תוצאה של שאיפת כל יחיד להגדיל רווחתו בעולם המשתנה באופן בלתי פוסק.
סטטי במובן הסטטי של המילה 12929
בשעה לילה מיותרת זו אעיר רק שהתכוונתי לש"מ סטטי ממש, כזה שנמצאים בו במנוחה. כשאמרתי ששואפים אליו, התכוונתי שהוא האידאל אליו חותרים, לא שהשאיפה היא המצב "הפיסיקלי" המתואר. ניסיתי לומר שיש הרואים במצב המושלם, מצב בו רק רובצים, בתור המצב הרצוי. לעומתם יש הרואים בעצם השאיפה לאותו מצב מושלם, את המצב הרצוי. לכן לפי שיטתי כל עוד את מצויה בשאיפה מסוימת, דהיינו ב"תנועה", את מבחינתי בש"מ דינמי, ולא בש"מ סטטי, או קוואזי-סטטי, או כל דבר אחר, גם אם "האידאל" (בקונוטציה המקובלת שלו) הוא המצב המושלם. אוך כמה כפלי משמעויות מעיקים יש בפסקה האחרונה, מקווה שאת (אתה?) מצליחה לרדת לסוף דעתי.
אכן אנלוגיה יפה לתיאור של האייק, ממנה ניתן להגיע לסוגיה נוספת - הן המחירים מהווים אינדיקציה לידע הטמונה בציבור כפי שהיטבת לתאר, אך לא אינדיקציה *מהימנה* - להבדיל מאנטרופיה או אנרגית פרמי, מחירים נתונים להיסטים ועיוותים מגורמים שאינם משקפים ידע אמיתי/מהימן של הציבור (לאו דווקא מצד גורמים אינטרסנטיים המעוותים מחירים במכוון). באופן דומה, במציאות לא קיימת התאמה חד-ערכית בין מה שאנשים חושבים שמקרב אותם להגשמת ערכיהם, לבין מה שאכן מקרב אותם לכדי הגשמה, תמיד יהיה איזשהוא היסט בלתי-חזוי. וכך, בניגוד לחלקיקים המצייתים באופן עיוור לעקרון הפעולה המינימלית, בני אדם פועלים בצורה מורכבת יותר, אפילו אם נעשה רדוקציה חריפה למהות האדם ונטען שבכל רגע הוא יפעל למימוש מטרותיו הרגעיות.
סטטי במובן הסטטי של המילה 12977
תגובתך מקובלת במלואה, ובעיקר האבחנה החשובה בין השאיפה כמצב אידיאלי לבינה כמצב השואף לאידיאלי. למרות שתיאורי 'הנירבנה' הם מהסוג השני, רובנו מתייחסים לראשון - הן בשל מודעות למגבלותינו והיעדר אמונה אמיתית באפשרות הגעה לסטטי, והן בשל הנחה מוסווית היטב כי אין זה מוסרי/טוב/מספק (מחק את המיותר או הוסף תיאורים נוספים) להישאר במצב סטטי לאורך זמן.
לדעתי הנחה זו סמויה, מכיון שאנו רגילים לתאר 'גן עדן עלי אדמות' (או בעולם הבא) כמצב סטטי אידיאלי שהשאיפה אליו היא גורלו של בן האנוש. בפועל, אין רבים המוכנים לראות במצב כזה כבר קיימא ואפשרי לנו בחיים אלה.
לגבי המחירים, נכון הדבר כי יש תנודות הקשורות בהיבטים בלתי רציונליים, או תקופתיים בלבד, אך אלה הטוענים כי ניתן לזהות יעילות (ולו חלקית) בשוק, נוטים לייחס אקראיות לתנודות אלו, כך שרובן מבטל האחת את השנייה, והסטטיסטיקה מאפשרת לנו להתעלם מהן בטווח הקרוב.
כמובן שאסטרטגיה זו לא מומלצת למשקיעים בטווח הקצר, כמו שכל משקיע בשוק המניות אמור לדעת...
טענות של הייאק לא היתה ליעילות מירבית, אלא לעדיפות 'משחק המחירים' על כל נסיון לתכנון מרכזי, שייכשל בהיעדר נגישות לחלק גדול מהמידע ואפשרות לנתחו גם אם היה נגיש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים