 |
המערכת המשפטית שלנו מבוססת על האשליה שלמישהו יש מושג מה פירוש "מעבר לכל ספק סביר".
מכונת אמת היא מתקן מדעי במידת מה, ואפשר להעריך את סיכויי הטעות שלה בניסוי. מכיוון שאחוזי ההצלחה שלה אינם כל-כך מרשימים (כ- 95%, אם אני זוכר נכון), אפשר לבדוק אותה בזכוכית המגדלת המשפטית ולקבוע שבגלל הסיכוי לאישום שגוי, אין לחייב אדם להבדק במכונה כזו (זה הנימוק המרכזי שאני מכיר, אשמח לשמוע על אחרים).
בדיקות ד.נ.א., למשל, כן נחשבות לראיה - מכיוון שאחוז הטעות שלהן נמוך כל-כך.
לעומת זאת, מסדר זיהוי הוא לא עניין מדעי. אנחנו מייחסים ל"במו עיני ראיתי" מין וודאות מיסטית (לא מוצדקת, כמובן), ולא מעלים בכלל לדיון את הסיכוי לטעות (כשיטה, לא במקרים בודדים). לכן עדות ראיה מקבלת משקל גבוה כל-כך, גם במקרים שהעד לא הכיר את הנאשם קודם לכן.
מעבר לזה, כמובן, מסדר זיהוי הוא פחות פולשני ממכונת אמת או בדיקת ד.נ.א., ולכן קל יותר לכפות אותו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש