בתשובה לליאור גולגר, 07/12/00 22:33
מוצא העברים ואו כמה שאתה צודק 12955
זה מוזר שאתם מזכירים כל כך הרבה שמות
כי יש באמת כל כך הרבה פירושים וממצאים.
עוד יותר מוזר שאתה מזכיר את הטענה שהיו הפניקים דוברי עברית
(קרי ישראלים ויהודים בתוכם היו חלק בלתי נפרד מתרבות עברית כוללת של האזור כולו)
פשוט כי גם אני ראיתי את הרעיונות הללו במקום אחר בספר קדם ועבר של עדי גור חורון
(עדיה גורביץ')
ושם זה יוצא משהו כזה...

1. "חבירו" "עפירו" -
כינוי שרבים חושבים ממנו יצא השם עברים והוא הכינוי של העם העברי בראשית דרכו.
בזמן שלפי פירושו של עדיה גורביץ' בספר הוא מבטל פירוש זה מכל וכל
גם הוא טוען להיות הפניקים ולא רק הם אלא רוב יושבי כנען והאזור המערבי של המזרח התיכון מנהר הפרת ועד לים מערבה כתרבות דוברת עברית,
ואינו מסכים להנחה שהעברים היו כלל שבט נודד או אפילו קשורים בכלל לכינוי עפירו.

לטענתו הח'בירו הוא הכינוי המשובש בכתבים אכדיים למילה ע'פירו
וע'פירו פירושה שוכני עפר או במילים אחרות שוכני אדמה ומדבר - כלומר כפריים ושוכני מדבר
"פרזון"
(הייתכן שמכאן מגיע גם הכינוי עיר פרזות? יופי עוד מילה שדרושה פירוש מתפלסף על סמך מקורות)

לעומת זאת הוא מביא פירוש אחר למוצא הכינוי "עברים"
ששונה מהדיעה שהיו אלה עפירו.

2. "עברם" -
לפי דעתו זוהי המילה עברים רק בכתיב חסר
שמשמעותה אנשים חשובים וגיבורים
(כינוי נרדף לרפאים באוגרית שהוא גם נרדף למשמעות של המילה אנשי שם כפי שאמרתי אנשים חשובים,שזה יכול להיות שוב פירוש למוצא הכינוי עמים שמיים שהם בעלי השם....אוי אלוהים זה פשוט לא נגמר)
וכפי שאפשר לראות מההיסטוריה לא חסרים עמים ותרבויות הקוראות לעצמן ומכנות עצמן בכינויים שמעידים שהם האצילים,
החשובים, הגיבורים, התותחים ושכל השאר הוא סתם זבל ברברי נחות וחסר ידע
(למשל המילה אריים משמעותה האצילים וכך גם שמיים בעלי השם).

וחשבתם שבזאת העניין מסתיים?
או לא
לא מספיקים רק שני פירושים לכינוי עברים
אלא המחבר מחליט להביא עוד פירוש
כי למה להסתבך קצת עם ממצאים ורעיונות שאפשר להסתבך טוטאלית

עדיה גורביץ (עדי גור חורון למי ששכח...זה המחבר)
יודע שהפירוש של "עברם" שכפי שאמרנו מעיד על תותחיות אין קץ
הוא קצת רופף וכתבי אוגרית מאוד עתיקים
ומטושטשים וקשה להסתמך עליהם ככלי השוואה לתקופה המדוברת ובכלל שוכני אוגרית נראו כמו טיפוסים מפוקפקים עם השם המוזר הזה שלהם
(מי קורא בכלל לעיר שלו בשם אוגרית מי?).
אז הוא עוזב את האוגריתיים הללו ולוקח את הכינוי בני עבר

3 "שוכני עבר" -
מה שמופיע כפירוש למוצא הכינוי לעם העברים בתרגום השבעים וגם אצל יוסף בן מתיתיהו,
זאת אומרת כבר אז יש לך פירוש נפוץ ונחמד על מיהם העברים בלי כל המקורות ובדיקות הפחמן המסובכות של האכיאולוגיה.
פשוט כל אלו ששכנו בארץ העבר נקראו עברים ודיברו במה שנקרא עברית.
אותו חבל ארץ המערבי שנמצא מעבר לנהר,
או אם אתה לוקח את הכינוי "אבירתו" שהוא תעתיק למילה האכדית "עברת" (שם הנקבה לעבר)
אתה פשוט רואה שזהו כינוי לכל אלו ששכנו מעבר.
מעבר למה?
למי אכפת!
עם כל כך הרבה פירושים למי כבר נשאר כח להבין מי זה מה ואיפה זה עבר של מישהו כזה או אחר
במיוחד שיש לך עבר ירדן עבר נהר עבר המדבר
כל כך הרבה ביטויים שהיו שגורים בפי תרבויות כאלו ואחרות

לסיכום :
ישנם אלפי ביטויים שמות וכינויים שחופפים דומים ובעלי צליל דומה אחד לשני,
יחד עם אלו תיקחו את הממצאים הארכיאולוגיים שמביאים את כל הצלילים השמות הכלים והתרבויות שדומות אחת לשנייה בצורה מדהימה,
תוסיפו לאלו את ההבנה שבעצם השפות משתנות ועוברות אבולוציה מורכבת ומסובכת לא פחות מזאת של דארווין גולד וחבר מרעיו מתחום הביולוגיה (ישתבח שמם)
עד לכדי רמה שכבר אי אפשר לעקוב אחר כל ההתפתחויות בה,
ואז רק תוכלו לראות שבכל הנוגע למציאת מקור השם ומוצא העם העברי תגיעו למסקנה אחת בלבד

.....שאין מסקנה אחת בלבד!

חנוכה שמח שיהיה לכם

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים