 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטיעון שבכותרת נראה לי גועלי ומיותר ואני מתפלא שעורך דין משתמש בו. זהו טיעון שבאופן כללי משמש רשויות כדי לחמוק מחובתן להגן ואף כדי לפגוע בעצמן במיעוטים, בחריגים ובמרגיזים למיניהם. בתור חריג, מיעוט ומרגיז, זה מרגיז אותי. למעט נקודה זו, בתיקווה שיש להחלטה זו אחיזה סבירה בתקנון בר-אילן, אני רואה אותה בחיוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה רואה את ההחלטה בחיוב? מה כל כך דחוף שלא יכול לחכות עד פסק-הדין של ערכאת הערעור האחרונה, או לפחות עד פסק-הדין הראשון? נראה לי שמדובר כאן בענישה בטרם משפט, ללא הצדקה אחרת (אם, כמוך, דוחים את הטיעון שבכותרת). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |