העם עם אדולן 1299
ברכות דובי,

כמה הערות לי על המאמר ועל הנושא בכללותו:
* חושבני שהשאלה "מי התקפל", אינה נכונה בהקשר הנוכחי. התוואי של ההסכם עם סוריה כבר פחות או יותר ידוע. אבן הנגף שמנעה את חידוש השיחות היא החשדנות הסורית כלפי ישראל ורצונה בהכרה פומבית בריבונות סוריה על הגולן כתנאי לחידוש המו"מ.
מבחינה זאת, שני הצדדים קיבלו פחות או יותר את מבוקשם. ישראל לא הכריזה פומבית על ויתור מראש, אך בהחלט נתנה להבין ששלום מלא יוביל בהכרח לנסיגה מלאה.

* חמור הרבה יותר, קונספציה מטופשת שהחזיקה כ-‏14 שנים, קורסת סופית מול עינינו. עד היום הקונספציה אמרה שהמצאות צה"ל בלבנון היא אינטרס ישראלי. היום אנחנו מבינים, סופית, שהיחידים שבאמת הרוויחו מהמצב הזה, הם הסורים, השיעים והאירנים. השתמשו בצה"ל כברווזים במטווח, קיבלו צידוק בדמות הטענה של מלחמה בכיבוש, נתנו אמתלה לסורים להשתלט על לבנון ודרך ללחוץ על ישראל בנושא הגולן.

הבנתה הזו של ישראל וההחלטה לצאת השנה, הכניסה את הסורים ללחץ. מסתבר, אם כן, שהיה נוח להם שאנחנו בלבנון.

* אינני חושב שמישהו יחשוב שהוויתור היה מהיר מדי. מו"מ עם סוריה כיום, אינו דומה בכלום למו"מ של אוסלו. המו"מ הזה אינו מתחיל מאפס ולמעשה הצדדים יודעים בדיוק מה הם רוצים וגם, פחות או יותר, מוכנים למחיר הפשרה. סוריה רוצה את הגולן. ישראל רוצה מים ובטחון וזהו סיפורו של המו"מ הזה.
ההתלבטות היא פחות בעניין של "האם ההסכם הוא טוב?", אלא יותר בעניין של "האם ניתן וצריך לעשות שלום עם סוריה?". ההכרעה היא עקרונית. אין אדם שמשלה עצמו שניתן יהיה לעשות שלום עם סוריה ללא החזרת רובו המכריע של הגולן. יש אנשים שחושבים שלא חכם לעשות שלום עם סוריה *כיום* ויש כאלה שחושבים (אם כי בשקט) שעדיף להשאר במצב מלחמה עם הגולן, מאשר בשלום שעשוי להיות שלום קר ומפוקפק, בלעדיו.

* משאל עם אינו שאלה, הוא עובדה. ברק אינו יכול להתכחש להבטחה המפורשת הזו. בניגוד לרבין שזרק את משאל העם כרעיון, כבר אחרי שנבחר - לא כן ברק. ברק מתכנן את משאל העם כבר עתה, ושאלת קיומו כלל אינה עומדת על הפרק.

* בסקר שהתפרסם היום, התוצאה היתה בדיוק חצי-חצי לתומכים ולמתנגדים לויתור על רמת הגולן תמורת שלום מלא עם הסדרי מים ובטחון.
מצד אחד, זהו זמן של אופוריה מדינית, שלאחריה אנשים עשויים להקשיח את עמדותיהם.
מצד שני, שוב, לא מדובר על אוסלו. מדובר על מו"מ "שהבשיל" כהגדרת ברק. האופוריה האמיתית התחילה ונגמרה בימי רבין. היום אנחנו יודעים בדיוק מה אפשר לתת ומה צריך לקבל. המו"מ הזה לא יפיל אותנו מהכיסא מבחינת הדברים שיוסכמו בו. מהבחינה הזו, בתור סקר פתיחה, זהו דווקא סקר טוב לממשלה. ככל שההסכם יקרום עור וגידים, וככל שהאזרחים יבינו יותר שההחלטה האם תחילת פירוקו של המוקש האחרון של הסכסוך הערבי-ישראלי מוטלת על כתפיהם, כך יתחזקו תומכי ההסכם.

* האופוזיציה נשמעת פתטית מתמיד. משאל העם העתידי מנטרל כל טיעון של דה-לגיטימציה שאולי עולה בראשם. הצהרותיהם בגנות הסכם עם סוריה המחזיר את הגולן, לא רק שעומדת בסתירה למה שנאמר כבר על נתניהו, אלא גם מעלה את השאלה המתבקשת: "מה האלטרנטיבה שלכם, אם כן?". הצהרותיהם על ויתור בנושאי בטחון ומים הן הצהרות ריקות, היות והמו"מ עוד לא התחיל - ואם יש משהו שהמו"מ הזה כן יקבע, זה את הדברים הללו בדיוק. מדברי האופוזיציה עולה ריח חריף של ניסיון להשתקם דרך בניה מחודשת מלחמת השמאל בימין, ולהפך. ניסיון נואל של פוליטיקאים לחזור לזירה דרך הבערת אש.
הפעם, חושבני, זה כבר לא יעבוד.

שיו, זה היה ארוך, כמעט כמו בימי אולטינט :)
תודה ולהתראות,
אורי
העם עם אדולן 1301
באותו סקר ניתן היה לראות בבירור שיש העדפה ניכרת לויתור על ''מרבית'' הגולן, מאשר על ''כל'' הגולן. השאלה היא איפה עומד ה''מרבית'' הזה. האם מדובר בקו המצוקים, או אולי אלו שבחרו באופציה הזו חשבו על השארת הישובים בידינו (ואם כן - הם לא טרחו להסתכל על מפה בזמן האחרון. כשהם כן יסתכלו, הם יופתעו לגלות שמרבית הישובים לא בדיוק צופים על גדות הכנרת...)

יש לי הרגשה שהסקר הזה הוא יותר תוצאה של בורות של רבים מאשר הבעת דעה אמיתית. הדעות, לדעתי לפחות, יקצינו דווקא ימינה עם התקדמות המו''מ. אם כי, כמובן, שיפור ניכר של המצב בלבנון יסייע בהחלט לקידום הכרת הציבור בחשיבות ההסכמים.
נחיה ונראה.
העם עם אדולן 1306
הבעיה היא שהמצב בלבנון לא יכול להשתפר. אף אחד לא מתייחס ללבנון כשחיילים לא מתים שם, ומצד שני, כל מטען צד יכול לחזק את אנשי הימין שמתנגדים לשלום. על פי מקורות מודיעיניים המדווחים לעיתונאים, איראן עושה מאמצים לטרפד את הנסיגה מלבנון.

מצד שני, יכול להיות שזה עוד כשלון של אמ''ן. הוא אף פעם לא צדק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים