 |
לפי החוק, בחירות מיוחדות לראשות הממשלה (דהיינו כאלה שאינן מתקיימות במקביל לבחירות לכנסת) נערכות בכמה מקרים, שרובם נוגעים לנסיבות "אישיות" המונעות מראש הממשלה להמשיך לכהן (ליתר דיוק: ברוב הנסיבות הלאה, ראש הממשלה המכהן אינו יכול להיות מועמד לבחירה מחדש), ולא לנסיבות פוליטיות.
בבחירות כלליות לכנסת ולראשות הממשלה, מועמדים לראשות הממשלה חייבים לעמוד בראשה של רשימה לכנסת. אם מועמד זכה ביותר ממחצית הקולות הכשרים, אבל לא נבחר לכנסת (מצב לא סביר בעליל) - הוא לא ייבחר לראשות הממשלה. בסיבוב שני, אם יש כזה, מתמודדים שני המועמדים המובילים מבין אלה שנבחרו לכנסת.
נסכם: המחוקק התכוון לשמור על זיקה בין הכנסת לבין הממשלה. זיקה זו מתבטאת, בין היתר, בהכרח שראש הממשלה יהיה חבר הכנסת ונציג של סיעה בה (עוד ביטוי לזיקה: החובה שלפחות מחצית מהשרים יהיו חברי כנסת). הזיקה הזו היא חלק אינטגרלי משיטת הממשל הקבועה בחוק, והנוהג לגבי מועמדות לראשות הממשלה בבחירות מיוחדות (שהסברתי את הנסיבות העיקריות לקיומן) עולה בקנה אחד עם השיטה.
לדעתי אין שחר לקביעה שהשיטה "אנטי-דמוקרטית", או אנטי-חוקתית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש