בתשובה לנמרוד קפון, 19/02/03 6:41
? 130569
''הקידמה מחקה הרבה דברים חשובים, כמו משמעות לחיים''
! 130604
צריך ניקוד? (רמז - יש חטף-פתח מתחת ל-ח').
:)
! 130609
ניקוד לא, רק פירשון לגגבי מתי ה''קידמה'' הספיקה לעשות זאת, איך ולמה.
! 130688
אני חושב ששיעורי התאבדות יכולים להוות אינדיקטור טוב לגבי "משמעות החיים".
שיעורי ההתאבדות במדינות שונות (מס' מקרים ל-‏100,000 אנשים):
איטליה:
1866-1870: 3.0
1871-1875: 3.5
1874-1878: 3.8
1955: 6.6
1965: 5.4
1983: 7.6
1992: 8.0

נרווגיה:
1866-1870: 7.6
1871-1875: 7.3
1874-1878: 7.1
1977: 11.4
1986: 13.9
1992: 13.7

אנגליה:
1866-1870: 6.7
1871-1875: 6.6
1874-1878: 6.9
1955: 11.3
1965: 10.8
1977: 8.0
1986: 9.3
1992: 8.0

(הנתונים מתוך חוברת הקורס של האוניברסיטה הפתוחה - מבוא לסוציולוגיה).

אני חושב שאולי רמת החיים הגשמית שלנו עלתה לאין שעור, אלא שחסרים לנו הרבה מאוד דברים מהותיים. החברה שלנו הופכת יותר ויותר להיות אוסף של בודדים, והסולידריות הולכת ונעלמת.
היום, למי יש זמן לכל הדברים האלה...
הו... הימים ההם! 130734
1. האם אובדן "משמשעות החיים" בחברה הוא ההסבר ה*יחידי* שאתה יכול לחשוב עליו, על מנת להסביר נתונים אלו? (שאלות מנחות לדוגמא: מה ממוצע הגילים ומהי השונות, של המתאבדים לאורך התקופה המדוברת, במדינות השונות. בנוסף לכך: מה היתה התמותה ותוחלת החיים, לאורך תקופה זו, במדינות השונות).

2. מהי משמעות החיים, אותה איבדנו? מהם הדברים המהותיים, לדעתך, שכה חסרים לנו היום? איזו משמעות אתה ממליץ לנו בכלל לאמץ (כי אחרת מדובר בהצהרה נוסטלגית בלבד, שצובעת את העבר בורוד, בלי שום אמירה לגבי הראוי היום או בעתיד)?
הו... הימים ההם! (בזמן הזה) 130798
1. הנתונים מובאים בהקשר של מחקר שנערך ע"י אמיל דירקהיים, מראשוני הסוציולוגים. למעשה הוא הראה שאת תופעת ההתאבדות אפשר להסביר ע"י הסברים חברתיים ולאו דווקא פסיכולוגיים, או רפואיים.
למה?
דירקהיים מצא שבאוכלוסיות שונות, שיעור המתאבדים הוא שונה. חילוניים מתאבדים יותר מדתיים, נוצרים פחות מיהודים, בעלי קשרים חברתיים רבים מתאבדים פחות מאנשים בודדים, ובני לאום מסויים פחות מבני לאום אחר.
כל זאת, לאור העובדה שאצל כולם שאר הפרמטרים שהזכרת הם שווים פחות או יותר - שיעור החולים במחלות סופניות, למשל.

לגבי הגיל ותוחלת החיים - אני לא מסכים איתך לגבי הרלוונטיות של הנתון הזה לסטטיסטיקה, ונהפוך הוא - הוא מחזק את הטענה שבחברה המודרנית הזקנים נזרקים הצידה ולא מוצאים את מקומם. אם זקן ערירי החולה במחלה סופנית מחליט לשים קץ לחייו - בעיני הוא אדם שלא מצא סיבה להמשיך ולחיות.

2. לגבי משמעות החיים אותה איבדנו - אני לא יודע וכמובן שלא מתיימר לדעת. כפי שציינתי קודם - אני מרגיש שהחברה המערבית הולכת ומתפוררת, והפרטים בה מנסים לחפש פתרונות לבעיות שהן לא חומריות.

(רענן ויץ, מוותיקי הסוכנות היהודית ובעל שם עולמי בנושאים של פיתוח אזורי מספר על נסיון כושל של פיתוח חבל ארץ פרימיטווי באירן, בו החקלאים עבדו בשיטות מסורתיות כפי שעבדו לפני 1000 שנה ויותר. לחקלאים ניתנו טרקטורים, שהפכו את העבודה המשפחתית ללא רלוונטית ויצרו בעיות של אבטלה, ניתנו להם בתי ספר, שגרמו לצעירים לנטוש את האזור לכיוון העיר הגדולה, וניתנו להם מרפאות שהעלו את גיל התמותה, ויצרו אוכלוסיה זקנה ו"מיותרת". בסופו של דבר נוצר תהליך הרסני ובלתי הפיך).

נ.ב.
בקשר לכותרת - מישהו סיפר לי שבחורבות פומפיי (שהשתמרה בשלמותה), נמצאה כתובת האומרת "הנוער של היום לא משתווה לנוער של פעם"...
מישהו יודע אם זה נכון?
הו... הימים ההם! (בזמן הזה) 130966
"נוצרים פחות מיהודים"

האם הנוצרים זוכים לחיים בעלי משמעות, יותר מיהודים?
אם לא - מה ההסבר לחוסר העקביות שבטענה (פחות מתאבדים<=>יותר משמעות)?
אם כן - האם זה אומר שמצבם של הנוצרים, טוב יותר?
הפוך גוטה, הפוך! 131007
סליחה, טעיתי - נוצרים מתאבדים יותר מיהודים (לדעתי הדבר מצביע על עוצמת הקשר החזקה בקהילה היהודית, בשילוב עם האיסור החמור על התאבדות בדת).
צריך להדגיש שדירקהיים ביצע את המחקר שלו בסוף המאה ה-‏19 (אם אני זוכר נכון), ובאירופה בלבד, כלומר היהודים היו מרוכזים בקהילות סגורות בעלות קשרים חברתיים חזקים.
הטוג ? 131025
ואולי, רק אולי, אין קשר בין אחוז המתאבדים ההולך וגדל לבין קיום או חוסר קיום המשמעות לחיים.

עוד לא הסברת את הקפיצה הלוגית שעשית בין הבאת הנתונים היבשים אודות ההתאבדות למסקנה כי שיעורי ההתאבדות יכולים להוות אינדיקטור טוב לגבי "משמעות החיים".

אני משוכנע כי ישנה התאמה מלאה בין אחוז המתאבדים העולה מדי שנה לבין תוחלת החיים הנוסקת כמו גם למספר האנשים למטר מרובע וכן בין אחוז המתאבדים לבין "רמת התיכנות".
לגבי הקשר הראשון, הגיוני שפעם, כאשר אנשים מתו בגיל שלושים ולא מיצו את חייהם, לא היה "טעם" להתאבד. ככל שתוחלת החיים עולה כך עולה מספר האנשים שיהרהרו בשאלות פילוסופיות לגבי "מה הטעם?", "מה אנחנו עושים פה?" וכו'. ככל שתוחלת החיים עולה כך עולה מספר האנשים (הזקנים) המרגישים כי חייהם מוצו וכי אין טעם להמשך יסוריהם על פני האדמה.
אני משוכנע כי בנוסף למספרים היבשים שהבאת ניתן למצוא כי הגיל הממוצע של המתאבדים עולה גם כן.
בקשר להתאמה השלישית, ככל שאדם מתוכנת יותר בילדותו, ככל שהוא קרוב יותר לחיי נמלה יירד (אני מניח) אחוז המתאבדים שבקרבו. אנשים המחפשים את עצמם (ולא מוצאים) יעלו את אחוז המתאבדים לעומת אנשים שתוכנתו לבצע משימות מסויימות כגון ריבוי, שינון ספרים וכו' שיהיו עסוקים במילוי המשימות. כלומר, אנשים הבאים לעולם עם "חוברת הפעלה" יגיעו פחות לשאלות קיומיות ו/או סבל שיובילו לנסיונות התאבדות.
הפוך גוטה, הפוך! 131288
על הנתונים של דירקהיים נמתחה ביקורת מתודולוגית מפה ועד הודעה חדשה. הוא הסתמך על נתונים רשמיים, שהם, כמובן, בעיתיים ממדינה למדינה. בעיקר בולט הדבר בקרב יהודים - הממסד היהודי לרוב יכחיש שמדובר בהתאבדות, בשל האיסור החד על כך בדת היהודית. בגלל זה הרבה פעמים ההודעה הרשמית של צה''ל לגבי התאבדות תדבר על ''תאונה'' או ''רשלנות''. מדהים כמה כדורים נפלטים בחדרי שירותים...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים