 |
עלילת הדם הראשונה מתרחשת בעת מסע הצלב השני. מסע הצלב השני עבר ללא פרעות או מעשי "קידוש השם", אבל הטענה היא שהוא הזכיר לאוכלוסיה את מסע הצלב הראשון ומה שקרה בו. הטקסטים הנוצריים עצמם אינם מעלים את הטיעון הלוגי "הם הורגים את ילדיהם ולכן יהרגו את ילדינו", אלא מעלים טענת רצח פולחני.
ראוי לציין שכל עלילות הדם מגיעות מהשכבות העממיות, לא משכבות האליטה. כמעט תמיד מדובר בנזירים, לרוב מנדיטקנטים, המסיתים את ההמון נגד היהודים, בעוד שהבישוף המקומי מנסה באורח נואש להפסיק את הבלגאן. כשעלילות דם מגיעות לדיון ברמה מלכותית\קיסרית או אפיפיורית, הן תמיד נדחות כ"אמונה תפלה".
זה לא כל כך שינה להמוני העם. מבחינתם היהודי הוא רוצח ילדים, וזהו. אגדות עממיות, בלדות, שירים - מעידים על אנטישמיות נפוצה מאד בשכבות העממיות של אירופה הנוצרית.
העובדה שבמאה ה-12 הכנסיה מתחילה להדק את שליטתה באוכלוסיה על ידי הזרת אלמנטים "לא מתאימים" (מינים, יהודים, מצורעים, הומוסקסואלים, ועוד) לא מועילה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש