 |
שאני אתקצר את הדברים ואנסחם בלשון מתונה?
שמחתי 1 בזמנו לראות במפלתו של הח"כ לשעבר ו. שירי, שכן הוא סימל בעיני, בדרכו הבוטה והאממ... לא יפה במיוחד, את נטייתם של רבים במפלגת העבודה לטשטש כל הבדל בין מפלגה זו לבין הליכוד, אם משום סברתם שדרך זו תעשה אותם מקובלים יותר על מה שקרוי "הקונצנזוס", ואם משום סברתם הבטוחה יותר, שדרך זו תשאיר אותם על כסאם ותאפשר להם להמשיך בכיבודים שישיבה באופוזיציה אינה מעניקה אותם. במיוחד סימלה זאת בעיני ההצבעה על קיצוצים בתקציבים, אשר יש אשר יראוה כהצבעה אנטי-חברתית ואף אני נוטה לתמוך בדעתם, אולם מעבר לכך היתה הצבעה זו פשוט הצבעת תמיכה באפרטהייד, דבר אשר אינו מקובל עלי וחושבני אף כי על רבים אחרים איננו מקובל. (כוונתי להצבעה על קיצבת ילדים המפלה בין מי זכה להיות יוצא צבא לבין מי שלא זכה בכך, הצבעה אשר ו. שירי הנ"ל, הח"כ לשעבר, דירבן את חברי מפלגתו להצביעה, ואף זכה לכך לציון לשבח מפי שר האוצר הנכבד, מר ס. מוזס-שלום.)
דומני כי עד כאן.
1 כבר אמרתי שזאת שמחת עניים. מותר, לפעמים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש