''להכיר בה הכרה מלאה'' 13217
רוצה לומר -
יש להכיר בעוולות הגירוש והטבח שביצעה מדינת ישראל בתושבי הארץ שכבשה, ולהתנצל עליהן בפני קורבנותיהן או צאצאיהם.

יש לאפשר לכל המעוניין בכך לקבל אזרחות ישראלית ולהתיישב ביישוב קיים, או לחלופין להקים יישוב חדש, במקום יישובו הקודם (תוך עזרה כספית לכל הנחוץ לה).

יש לתת פיצוי כספי מוסכם לכל קורבן העוולות הללו אשר איננו מסוגל או רוצה למשש את זכות השיבה הפיזית שלו, כולל מימון טיפולים נפשיים ורפואיים.

יש לשנות את תוכניות הלימודים של שני העמים כך שיכללו מחד את ההכרה בזכות שיבתם של הפלשטינאים למולדתם, ומאידך את ההכרה בסיום הסכסוך (זאת מתוך ההנחה שזכות השיבה היא סעיף בהסכם שלום סופי ומקובל).

יש לפנות לגופים בינלאומיים שישמשו כמתווכים בין הצדדים בנוגע למימוש ההסכם, כמו גם בבקשת עזרה כספית למדינת ישראל למימוש זכות השיבה ובהפצת המידע בנוגע לזכויותיהם של הפלשטינאים לכלל הפזורה הפלשטינאית.

כך אני תופס את ההכרה המלאה בזכות השיבה.

חושב לומר בהקשר זה שזכות זו יכולה להתממש רק אם היא מלווה בהסכם שלום שלם וסופי, המוסכם לחלוטין על שני הצדדים ופותר את כלל הבעיות שעל הפרק (פירוק התנחלויות, הקמת מדינה פלשטינאית, שיתוף פעולה כלכלי, ריבונות חצויה בירושלים, הכרזה על סוף הסכסוך וכו').
יתנו יקבלו (...?!) 13220
העובדה שאני מכיר בעוולות שנגרמו ,שגרמתי לאחר, הכרה שנובעת מבגרות מסוימת ומעמדת כח (לא פיזי) וחוסן נפשי, לא צריכה ולא יכולה לטשטש את העובדה שגם הצד השני עשה מעשי עוולה.

מה, חברון 1929 לא נחשבת? והתושבים היהודים שם לא היו מתנחלים.
הרס ירושלים המזרחית - הרובע היהודי, הר הזיתים, על ידי הירדנים לא נחשב כעוולה? שוב , רק מן הבחינה האזרחית, לא הדתית.

ואוטובוס הילדים בצפון ,ובית הספר במעלות, אוטובוס כביש החוף, מינכן 1972, האוטובוסים המתפוצצים בירושלים ובתל-אביב.
כל אלא מעשים שנעשו על ידי ההנהגות השונות של הפלסטינאים, אשר עדיין ממשיכים ללא לאות להטיף רעל וארס בבתי הספר ובמסגדים.

כמובן שעל מדינת ישראל, ויותר מכך, כל אזרחי מדינת ישראל להיישיר מבט אל ההיסטוריה ולהודות בכל הרעות החולות שבאו אם מתוך הכרה
ואם מתוך אזלת יד. וכמובן שהכרה כזאת איננה תלויה אהדדית בהכרת והודאת הערבים במעשיהם, אבל, יש לאמר בפה מלא שהסיפר הזה בהחלט איננו חד צדדי.
מתנחלים בריבוע 13236
אם יהודי חברון 1929 לא היו מתנחלים, איך אתה מגדיר מתנחלים?
ואם הם היו מתנחלים האם זה לא פשע להרוג אותם?
מתנחלים בריבוע 13242
לא כל כך מובנת מטרת היתממותך.

אפילו התרוץ וההסבר על פי יוסי גורביץ שמתנחלים נתפסים כחלק מצבא כיבוש, לא תופס עבור תושבי חברון של 1929.
כל כוונתי הייתה להצביע על העובדה שאנשים הרצים להכות על חטא (ובצדק), צריכים להודות שגם לצד השני יש הרבה מה לעבוד על מירוק מצפונו.
מתנחלים בריבוע 13301
1. כוונתך מובנת ואין לי סייגים עליה.
2. אני לא מיתמם. אני באמת לא רואה הבדל בין רצח לרצח.
3. מתנחלי חברון 2000 אינם גרועים ממתנחלי חברון 1929. ובכלל, כולנו מתנחלים בארץ אבותינו. האם שריקת הכדורים בחברון, בנוה דקלים ובפסגות שונה מגילה וישובי ספר אחרים?
אינם גרועים?!?!?!? 14030
חברים.
אם יורשה לי לרגע לא להתייחס לעובדה שכמה מכם החליקו על השכל והתחילו להסתכל על כל המצב של הגירה יהודית , או קיום של יהודים על שטח אדמה כלשהו ככלל, כאל דבר משוקץ וברברי
(הרי אנחנו כיהודים תמיד יכולים פשוט להיעלם מעל פני האדמה , אז למה למרר חייו של מישהו אחר ולהתיישב בכלל על פני כדור הארץ) ,
אזי אני אתייחס להבדל בין הגירה יהודית בעיקר בשל תנאי מצוקה או חיפוש אחר הטוב יותר , ללא רצון לפגוע או להשתלט על האזור בו הם חיים - יהודי חברון 1929
ובין הגירה יהודית על רקע אידאולוגי מתוך כוונה ברורה לתקוע יתד ולהניח אבן יסוד להתחלת כיבושו של חבל ארץ מאוכלס במקומיים זרים הנחשבים לאויבים וללא רצויים - חברון 2001

הראשונה הינה הגירה די תמימה במאוויה
(גם אם הינה חלק מההגירות הציוניות השטניות שמטרתן השתלטות על פלסטינה הפלסטינאים והעולם כולו)
של בני אדם שזקוקים ומחפשים מקומות מחייה טובים יותר ואינה שונה מהגירות קודמות של יהודים לחבלי ארץ בכל רחבי הגלובוס ,
כולל ההגירות המשיחיות של יהודים לארץ ישראל במאות הקודמות להופעת הציונות.
צריך לזכור כי מספר היהודים שעלו ארצה מפאת אידאולוגיה ציונית הוא קטן מאוד והרוב המכריע של אבותינו\הורינו עלה פשוט מתוך כורח או צורך של חיי יום יום
ולכן אין גם הרבה הבדל בין הפוגרומים ברוסיה לבין הטבח בחברון ב 29
(למרות שיש הבדל,אין הרבה ,זה היה פוגרום במלוא מובן המילה).
האחרונה היא הגירה לשם כיבוש
ולכן הינה יותר פלישה מאשר הגירה.
ברור ונהיר לי לפחות שישנו הבדל קטן ומזערי בין השניים
(קטן קטן אך משמעותי בגודלו).

בשל כך ה"מתנחלים" בחברון 1929 לא היו כל כך "גרועים" לדעתי , ובמיוחד לא "גרועים" כמו המתנחלים של חברון 2001
פשוט משום שאני לא חושב שאדם שנרצח רק בשל היותו גר בארץ נוכרייה הוא אדם "גרוע" או מקולקל מבחינה מוסרית גנטית פסיכולוגית מינית אסתטית או קולינרית
(ההפך אני דווקא נוטה לסמפט את הנטבחים מ 29 יותר מאשר המסכנים הפלסטינאים שפורצים להם לבתים כדי לצלם תמונות משפחתיות במקום לרוצץ להם גולגלות עם חרבות ואלות כפי שהיה המצב בחברון).

באשר להתיישבות יהודית בשטח לצורך כיבוש מגורם עוין
כאן אני מתלבט ,
התיישבות זו יכולה להיות חיובית או שלילית בהתאם למצב.
באשר למוסריות שבה....נו טוב ,
אף אחד לא אמר שכיבוש זה דבר מוסרי.
''להכיר בה הכרה מלאה'' 13263
הצעתך אינה מעשית כלל ועיקר.
לך לאתר palestineremembered.com, ותקרא שם על 415 היישובים הפלסטיניים שנהרסו במלחמת העצמאות. בלתי אפשרי פיסית לאפשר לכל המעוניין להקים יישוב חדש - כך תצטרך למשל לקומם את ג'ליל אל-קיבליה, בין ה"רב מכר" ברמה"ש ובין אזור ההיי-טק בהרצליה, או להקים מחדש את שייח' מוניס באוניברסיטת ת"א.
וזה עוד בלי להתייחס לכך שמדובר באוכלוסייה עויינת, שצירופה לאזרחי המדינה יהפוך אותנו למיעוט במדינתנו.
כל הביטוי "זכות השיבה" הוא פסול מעיקרו - למה לפלסטינים יש "זכות" כאשר למיליון וחצי יוונים שגורשו מטורקיה ב-‏1921 אין "זכות שיבה" ? ולמה לגרמנים בצ'כיה אין?
''להכיר בה הכרה מלאה'' 13325
אני מכיר את האתר ואת תכניו; אני יודע על אדמותיהם של מי אני גר.

כל פליט מהישובים שנהרסו צריך לקבל את הזכות המלאה להתיישבות במדינת ישראל (כמובן שאין זה אומר להרוס יישובים קיימים או לגרש תושבים נוכחיים מביתם) בקירבה רבה ככל האפשר למקום מושבו המקורי, או בכל מקום אחר בתחומי המדינה, ע"פ תיאום מראש ובהסכמה של שני הצדדים.

"אוכלוסייה עוינת"? לא מפתיע, בהתחשב במה שעבר עליה.
מי שלא יחפוץ להיות אזרח שווה-זכויות במדינת ישראל, זכאי לפיצויים.
מי שכן יחפוץ בכך, יהיה מחוייב לחוקי המדינה.

זכות השיבה איננה פסולה מעיקרה, העובדה שציינת כי לא יושמה במקרים אחרים אינה מעידה כהוא זה על תוקפה או על יכולתה בסיוע לפתרון סכסוכים.
הבהרות, בבקשה 13326
"כל פליט" וגו' - האם גם לצאצאי-פליטים אתה מתכוון? עד איזו דרגת קרבה? לפי אילו קריטריונים תגדיר "פליט" (מי שהיה תושב פלשתינה בד' באייר תש"ח?).
האם הזכות להתיישב כוללת זכות להתאזרח? האם היא כוללת חובה להתאזרח? תהיינה אשר תהיינה תשובותיך לשתי שאלות אלה - אנא הסבר אותן.
הבהרות? בבקשה 13374
פליט - אדם שעזב את ביתו (אינני מתייחס כרגע לנסיבות עזיבה זו; הן חשובות ביותר, אך לא למטרת ההסבר הזה) כתוצאה ממעשי הכיבוש הישראליים ועבר להתיישב במקום אלטרנטיבי.
ישנם גם פליטים מתקופות מאוחרות ממלחמת 48.

דרגת הקרבה שאני רואה לנכון ליישם עבורה את זכות השיבה (שיבה פיזית/פיצויים) היא האדם עצמו ומשפחתו המיידית, זאת בהנחה שהאדם עדיין חי.
צאצאי פליטים מסדר ראשון (כלומר - בנים ובנות של פליטים) זכאים מבחינתי לממש את זכות השיבה יחד עם משפחותיהם המיידיות.

זכות השיבה של הפלסטינאים כוללת בחובה (בי"ת דגושה) חובה להתאזרח.
זאת מהטעם שאחת המטרות העיקריות בהכרה בזכות השיבה היא יצירה של קשרים שיוויוניים בין שני העמים והבאתם להחלפת השנאה בשיתוף פעולה; הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא הדרך של יצירת שלב בסיסי בו כולם שותפים לגורל מסוים - גורלה של מדינת ישראל.

חשוב להדגיש בנקודה זו - מהלך זה יפעל, לדעתי, באופן המוצלח ביותר עם שינוי בסיסי במהותה של המדינה: הפיכתה למדינת כל אזרחיה (תוך כדי ביטול חוק השבות, ושילוב עיקרי רעיונותיו יחד עם זכות השיבה הפלסטינאית בחוק ההתאזרחות החדש, שעליו כבר דובר רבות בפורומים אלו).
אך אני חושב שגם ללא שינוי שכזה יש להתנות את זכות השיבה בהתאזרחות מלאה וגמורה (אדגיש שוב, הגירסה הישראלית הנוכחית למשמעות של 'אזרח' ולאופן קבלת התואר הנ"ל, פסולה בעיני מכמה טעמים - ההצהרה הנ"ל מנוסחת על-פי הגדרות אוניברסליות יותר).

פליט הזכאי לממש את זכות השיבה שלו אך איננו מעוניין להפוך לאזרח שווה-זכויות במדינת ישראל, יהיה זכאי לפיצוי כספי גבוה (או לחלופין, לו היה החוק מאפשר זאת, לחיות בישראל כנתין או כתושב, אך אז היה מאבד את זכותו להתיישב בקרבה למקום מגוריו, ועדיין היה כפוף לחוקי המדינה ולתקנותיה).

מקווה שהבהרתי את עצמי קצת יותר הפעם.
הבהרות? בבקשה 13394
"לדעתי צריכה מדיניות המפלגה להיות מכוונת כך שאנו נראה ציבור זה של 170 אלף הערבים כאילו טרם נחתם גורלם. אני מקווה שבשנים הקרובות תהייה אולי עוד אפשרות לביצוע טרנספרשל הערבים האלה מארץ-ישראל...]בינתיים[...אני חושב שיש להשתמש הכל האמצעים שהם פחות מנגישות...אין לקבל אותם לצבא, אין לתת להם תעודת אזרח קבע וכו"'

את זה אמר משה דיין בישיבת סיעת מפא"י בכנסת ביוני,1950 בעצם ימי גירוש ערביי מג'דל ,היא אשקלון.

הציטוט מופיע בסיפרו של בני מוריס "תיקון טעות" המוסיף שדעותיהם של יגאל אלון, משה שרת, דב יוסף, גולדה מאיר ובן-גוריון היו דומות.
הבהרות? בבקשה 13407
מה מטרת הציטוט הזה?

משה דיין, כמו מרבית שאר ההנהגה הציונית של אותם ימים, היה גזען, או לכל הפחות מפלה קיצוני בין אנשים על בסיס לאומי/אתני.

ההצעה שלי נועדה לתקן את העוולות שהוא ודומיו גרמו.
הבהרות? בבקשה 13411
זה היה מכוון יותר למיץ פטל שביקש הגדרה לפליט.

לפי הציטטה הזו ושאר הפרק בספר של מוריס
אלו אינם פליטים אלא מגורשים שרכושם נכמס
מהם בכח או שאולצו לחתום על וויתורים פיקטיביים. מסופר בו על מקרים מתועדים שהמדינה, היינו בן-גוריון ושרת ,לא רצו לשלם עבור האדמות אחרי שגרשו את התושבים, כי לא רצו לשלם על מה שיקבלו בחינם.

אני רק רוצה להזהיר שאת כל זה יש לשפוט גם במדד של היום אבל גם להתחשב במצב של אז ,אבל כסף זה כסף.

בכל מקרה ,מכיוון שהרבה לא וויתרו על רכושם או אולצו לוותר (סיפור גירוש הכפרים המוגרבים) ומתוקף חוקי הירושה הרי שלהם וצאצאיהם מגיע פיצוי .אולי כמו שבני ניצולי שואה תובעים החזרי יצירות אומנות שנשדדו מהוריהם או פיצוי על מפעלים שאולצו
למכור או פוליסות ביטוח.
הבהרות? בבקשה 13499
אני חושב שאני מתחיל להבין, ולכן יש לי כמה שאלות נוספות. אבל קודם, בכל-זאת, עדיין לעניין ההגדרה - האם יכול להיות שגם מי שביתו היה בשטח המדינה היהודית (לפי החלטה 181 של האו"ם) יוגדר כפליט? כלומר - האם גם שטחים אלה הם שטחי-כיבוש או, למזער, מי שעזב בית בהם עשה זאת כתוצאה ממעשי הכיבוש הישראליים?
הרעיון שלך של יצירת שיתוף-פעולה במקום איבה ע"י כפייה של שותפות-גורל מזכירה לי יותר מכל את האופן שבו נוצרת "שותפות-גורל" או "מטרה להתלכד סביבה" בדרך-כלל: הגדרת אויב משותף, ואם צריך - יציאה למלחמה נגדו (לא חסרות דוגמאות במזה"ת). זה לא ממש נראה לי חזון רצוי.
נחזור לעקרונות העומדים מאחורי הצעתך: מהו העקרון ממנו נובעת זכותו של אדם (נניח, כעת, כי הוא איננו קרוב-משפחה אלא אותו אדם עצמו) להתיישב "קרוב ככל האפשר" למקום שבו גר בעבר? האם יש משהו מיוחד (קדוש?!) באותו מקום, איזשהו ערך שמתגבר ככל שמתקרבים? לא הגיע הזמן להפסיק לקדש רגבי אדמה?
לעניין המימוש, "קרוב ככל האפשר": איפה אפשר? בשטח פרטי אפשר? בשטח מנהל-מקרקעי-ישראל / קק"ל שהוכחר אפשר? בשטח כנ"ל הנכלל בתכנית מתאר של ישוב עירוני אפשר? איפה כן ואיפה לא, והאם ככל שהחלקה רחוקה יותר מהמקום הקדוש, היא צריכה להיות גדולה יותר?
ועוד הערה אחת: במדינת ישראל קיימים מעמדות של תושב ארעי ושל תושב קבע.
הבהרות? בבקשה 13551
טוב, אנסה לענות על שאלותייך כמיטב יכולתי.
ראשית, החלטת האו"ם לא קבעה כי המדינה תהיה יהודית *בלבד*, משום שהחלטה כזו נוגדת עקרונות בינלאומיים מוסכמים והינה גזענית בעליל, לכן לכל אדם שאיננו יהודי ושנאלץ לעזוב את ביתו מאותו השטח (וזאת במקום שיאופשר לו להיות אזרח שווה זכויות במדינה בה הכיר האו"ם) ישנה הזכות המלאה לשוב ולהתיישב בו.
לקריאת טקסט ההחלטה, בו מפורטות זכויותיהם של בני (ובנות) המיעוטים, ראה -
(מתוך אתר משרד החוץ)

שנית, המטרה שהצגתי של יצירת גורל משותף רחוקה אלפי מונים בכוונתה ממציאת אויב משותף - זהו הגורל האיום ביותר שאוסף של אנשים יכולים למצוא לעצמם.
המטרה המשותפת עליה אני מדבר היא מטרת יצירת קהילה תומכת, שיוויונית ומתפקדת תוך שאיפה להשתלבות מלאה במרחב, מבלי לאבד את הייחוד התרבותי של כל קהילה וקהילה.
מטרות נוספות הן פיתוח הכלכלה האזורית, שיתוף פעולה תרבותי ועוד.

שלישית, אינני מקדש רגבי אדמה - אני מכבד את רצונם של אנשים.
משפחה אשר חיה מאות בשנים ביישוב מסוים מרגישה אליו מן הסתם קשר נפשי חזק מאוד, אין פה עניין של "קדושה" ריליגיוזית כי אם קשר בסיסי ואנושי למדי - הקשר למקום הולדתך.
אני באופן אישי מרגיש רגשות קמאים שכאלו באופן מופחת בהרבה מהמתואר לעיל, אך מכיוון שזה עניין שברגש קשה לי לשפוט אדם עד שלא אהיה (ואני מקווה שלא אהיה) במקומו.
העיקרון שמנחה אותי בנתינת זכות לאדם להתיישב קרוב ככל האפשר למקום מושבו המקורי הוא ההכרה בקשר הרגשי הנ"ל - וכן, אני בהחלט שסבור שהקשר מתגבר ככל שהאדם מתקרב לאותו המקום.
בל נשכח, הרי על כך מבוססת זכות השיבה - לא על החזרה למקום הערטילאי ארץ ישראל/פלשטינה, אלא חזרה למקום הפיזי (אם כי רוב מקומות אלו קיבלו מימדים נפשיים ערטילאיים של ערגה מאז, וחבל על כך) אותו נאלצה לעזוב הפליט הממוצע, ולשם עליו לחזור.

היישוב-מחדש צריך להעשות בכל שטח שניתן להשתמש בו למטרה זו.
הפרטים הטכניים הינם משניים מבחינתי, ואותם אניח לבירוקרטים לפתור, אבל אדגיש בשנית כי העיקרון המרכזי שצריך להנחות בהחלטות אלו הוא מינימום פגיעה באוכלוסייה קיימת (שינוי ייעוד שטח ממשלתי הוא בעיני אופציה טובה, במיוחד בהתחשב בזה שקק"ל הייתה הגוף המרכזי שגזל מערביי-ישראל את אדמותיהם לאורך השנים, יהיה בכך צדק פואטי).
כמו כן, שילוב של אוכלוסייה ערבית שבה (מלשון לשוב) עם אוכלוסייה יהודית קיימת או אוכלוסייה ערבית קיימת במקומות יישוב נוכחיים נראה בעיני כפיתרון נכון הן מבחינת הכרה בזכות השיבה הן מבחינה כלכלית והשתלבותית.

תוכל להרחיב בנוגע לזכויותיהם/חובותיהם של תושב קבע ותושב ארעי? אודה לך.
''להכיר בה הכרה מלאה'' 13612
כמו כן מתן הזכות לשיבה לביתו - ממש - לכל מי שיוכיח בעלות על בית או מגרש.
''להכיר בה הכרה מלאה'' 13615
מקובל עליי מהבחינה העקרונית; אבל בעייתי מאוד לביצוע מהבחינה המעשית, במיוחד עם הסייג של חוסר פגיעה בתושבים נוכחיים על אותה אדמה או באותו הבית.
בעלות על קרקע 13639
ספר מאד מעניין ומומלץ שיצא לפני שנה שנתיים
בנושא של זכיון על קרקע בלב אזור הקונסנזוס
הוא דיוניסוס בסנטר שבו מגוללת תמר ברגר את עוללות ותולדות הבעלות על האדמות עליהן בנוי היום דיזינגןף סנטר, מימי התורכים ועד ימינו.

לינק למיתוס
\'\'להכיר בה הכרה מלאה\'\' 13647
מה לעשות, עושי עוול נפגעים.
גם המתנחבלים שיפונו מבתיהם ייפגעו. אז מה, לא נפנה?
העוול ועושיו 13648
נפנה גם נפנה.

עושי העוול של 48 קיבלו הכרה בינלאומית כלשהי, בעוד עושי העוול של 67 נחשבים לפושעי מלחמה על-פי כל קריטריון משפטי בינלאומי.

בנוסף, העוול שייוצר מפינוי עושי העוול של 48 וצאצאיהם יהיה גדול מהעוול שיתוקן, זאת בניגוד לפינוי עושי העוול של 67.
''להכיר בה הכרה מלאה'' 13616
יופי. וגם להחזיר לבעלות ישראלית כל שטח אדמה בירדן שיש לישראל אפשרות להוכיח בעלות עליו (קושאנים וכיוצ"ב)? בחיאת ראבאק. בהסכמים מכירים במצבים קיימים, ומוותרים, אחרת לא מגיעים להסכם.
\'\'להכיר בה הכרה מלאה\'\' 13740
מר דנבום היקר,

אין ספק כי ידיה של מדינת ישראל אינן נקיות בכל האמור לפרשיית 48, אך אל לך לשכוח את התנאים והסיטואציה שקדמו להשתלשלות העניינים כאובה זו.
מיותר לחלוטין הינו לצדד אך ורק בצד מסויים בהיבט הסיכסוך הכללי, לא כל שכן שמחקריהם השונים של ה\'\'ה ד\'\'ר מוריס וד\'\'ר פפה בפירוש עדיין אינם מקובלים על הקהיליה המדעית בתחום זה.
נהפוך הוא. מחקריהם של ה\'היסטוריונים החדשים\' זכו לתגובות מעורבות במדינות המערב אשר להן אין כל צד בסיכסוך, ודווקא חיבוריו המדעיים של ד\'\'ר קרש מאנגליה בנושא מוכיחים עד כמה אין הבעייה פשוטה, חיבורים בהם בוחר אנוכי, אגב, להיתלות.

אומנם על מדינת ישראל להכיר בסיבלם של הפלסטינאים (\'נכבה\' בז\'ארגון פנימי), ואף להסכים לפשרה טריטוריאלית מלאה הכוללת את חלוקת ירושלים, אך אינני רואה כל טעם ביישוב פליטים פלסטינאים בתוככי הקו הירוק, עם או בלי דרכון ישראלי.
עליי להזכיר פעם נוספת שכחסיד ההפרדה המלאה בין שני העמים, מביט אני בדאגה גוברת והולכת על מהלכיו הפוליטיים השונים של ציבור ערביי ישראל ונבחריו, ולעניות דעתי קיים אינטרס ישראלי מהמעלה הראשונה לשאוף ולבצע חילופי שטחים נרחבים ככל האפשר עם המדינה הפלסטינאית העתידית, ואשר במסגרתה תעניק מדינת ישראל את סך כל שטחי המשולש ורוב הגליל למר עראפת ושות\'.
מובן מאליו שעל רקע זה איני רואה כל טעם להגדיל את אוכלוסיית ערביי ישראל במסגרת הענקת הדרכון הישראלי למאות אלפי פליטים פלסטינאים, אשר במיקרה הטוב יהיו כגייס חמישי. איני רוצה לחשוב כלל על המיקרה הרע.

אסור לאיש לשכוח כי המדובר בחוזה גירושין ולא בחוזה שלום, ואל לאיש להשלות עצמו כי לאחר חתימה זו או אחרת יפרוץ לו השלום באיזור מוכה גורל זה.

ההבדל הטכני היחידי - מעבר להפסקת מצב הכיבוש - הינו שמדינת ישראל תוכל ותצטרך להגיב על פרובוקציות סביבתיות מגבולות 67, וזאת בהסכמתו השקטה של העולם המערבי.

בברכה

א. מאן
מסכים עם כל מילה שלך, גלעד. 15755
מסכים עם כל מילה שלך, גלעד. 15835
יותם, המפלגה זה אתה ואתה זה המפלגה?! ובכל פעם מפלגה אחרת?
מסכים עם כל מילה שלך, גלעד. 15856
רק''ח זה אותו דבר כמו חד''ש
''להכיר בה הכרה מלאה'' 16974
i think that you are wrong because the isue hear is are we realy belive them?
they dont want us in israel .
they belive that israel is them land not our land and when like you sugest to give them what they want, tne next steap is Tel-AVIV , HAIFA.,,..

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים