ראש הממשלה שרון הציג את ממשלתו החדשה בכנסת

עוד יהיה מענין.

132726

ארז לנדוור

יום ה', 27/2/2003, 23:30

עפ''י נאום מצנע נראה שהוא מתכוון להוות אופוזיציה אמיתית לממשלה (כפי שהיה צריך להיות גם בממשלה הקודמת, ובעצם בכל ממשלה.) הבעיה היא האנשים הקטנים בסיעתו, ובראשם פואד ורמון, שימצצו את דמו על כך שמנע מהם את מנעמי הכיסא. (מה שכמובן לא ימנע מהם לטעון שתמיד התנגדו לישיבה בממשלה כאשר זו תיכשל ותיפול.)

אופוזיציה נוספת צפויה מכיוון הסיעות החרדיות שזועמות על שרון שהשאירם בחוץ. כמו שאמרתי, יהיה מענין.

עוד יהיה מענין.

132730

רועי • בתשובה לארז לנדוור

יום ה', 27/2/2003, 23:54

מה תעשה האופוזיציה כל עוד יש פחות מ61 ח"כים?
מלבד לדבר כמובן?
הרי אם יפעל בדרך ימנית אין מי שימנע ממנו, ואם ילך בדרך שמאל אין לה מה להפריע לו.

מעניין יהיה לראות אם הנבואות של השנה או שנה וחצי יתממשו או שהרבה כובעים יעוכלו לאחר מכן.

עוד יהיה מענין.

132775

דובי קננגיסר • בתשובה לרועי

יום ו', 28/2/2003, 10:48

סליחה? אז אין שום טעם לאופוזיציה? אני לא מסכים. מבחינת העבודה ומרצ, החוליה החלשה בקואליציה החדשה היא שינוי. שרון אמר שכל המפלגות יצאו כשידן על העליונה, אבל מבין כולן, שינוי (שהציגה את הדרישות הכי קיצוניות) נאלצה להתקפל הכי הרבה. יתר על כן - זו מפלגה עם חוסר הסכמה בסיסי בנושא המדיני. לפיכך, האופוזיציה משמאל תפעיל מכבש לחצים עצום על חברי הכנסת השמאלניים-יותר של שינוי, כדי שיתנגדו למהלכים מדיניים של הממשלה.
הייתי אומר אותו דבר לגבי המפלגות החרדיות והמפד"ל, אבל אני לא מכיר את מערכת היחסים בתוך הציבור הדתי, ולכן אינני יודע עד כמה זה עשוי להשפיע.

אבל בכל מקרה - בניגוד למה שנוטים לחשוב בישראל, תפקידה של האופוזיציה הוא לזכות בשלטון בבחירות, ולאו דווקא להפיל את הממשלה במהלך כהונתה. בין כה וכה החוק החדש פחות או יותר פוסל מראש כל סיכוי להצלחת הצבעת אי אמון בכנסת הקרובה. האופוזיציה צריכה לעשות את המוות לקואליציה, להצביע על כשלים, להציג תוכניות חלופיות. אמנם "צוות התגובות" של העבודה (בראשות דליה איציק) אינו אלא פארסה מתמשכת, אבל אין זה בלתי הגיוני מצד העבודה ומרצ להקים "ממשלת צללים", ולהציג תוכניות חלופיות לתוכניות הממשלה.

עוד יהיה מענין.

132846

טל כהן • בתשובה לדובי קננגיסר

יום ו', 28/2/2003, 17:08

"החוק החדש פחות או יותר פוסל מראש כל סיכוי להצלחת הצבעת אי אמון בכנסת הקרובה" - פרטים?

עוד יהיה מענין.

132903

ארז לנדוור • בתשובה לטל כהן

יום ו', 28/2/2003, 22:19

החוק החדש גורם להפלת ממשלה ע"י הצבעת אי אמון אך ורק אם לאופוזיציה יש אפשרות להקמת ממשלה חליפית ברוב של 61 ח"כים לפחות.
חוק אנטי-דמוקרטי בעליל זה התקבל בזכותן של שתי המפלגות הגדולות ומהווה עוד מסמר בארון הקבורה של הרפובליקה הישראלית ההולכת ומאבדת עצמה לדעת.

עוד יהיה מענין.

132907

ערן בילינסקי • בתשובה לארז לנדוור

יום ו', 28/2/2003, 22:28

הסיעות יכולות להציע, במקום אי-אמון, הצעת חוק לפיזור הכנסת (שגוררת גם אי-אמון בממשלה), לא?

עוד יהיה מענין.

132908

האלמוני המקורי (מהדיון ההוא) • בתשובה לערן בילינסקי

יום ו', 28/2/2003, 22:37

לגביי פיזור הכנסת אני לא יודע, אבל לדעתי ממילא מפריזים במשמעותו של החוק הזה. אם תיווצר "קואליציה אופוזיציונית" של יותר מ61 ח"כים שירצו בבחירות חדשות, אך לא יוכלו להקים ממשלה חלופית, הם יכולים פשוט להפוך את חייה של הממשלה לבלתי נסבלים (לא לאפשר לה להעביר את התקציב למשל), עד שזאת ממילא תעדיף להתפזר.

אגב, נדמה לי ש"האי אמון הקונסטרוקטיבי" קיים גם בגרמניה, לא?

עוד יהיה מענין.

132919

דובי קננגיסר • בתשובה לארז לנדוור

שבת, 1/3/2003, 0:17

כפי שכבר צויין, החוק הזה אינו המצאה ישראלית (בניגוד להרבה חוקים גרועים שהם דווקא כן המצאה שלנו). הוא הועתק מגרמניה, ואם זכרוני אינו מטעני, הוא קיים גם במדינות נוספות. עוד צויין גם כבר שהחוק אינו מונע את פיזור הכנסת בחוק. בכך יש בחוק אלמנט מסוים שניסו לשלב אל תוך שיטת הבחירה הישירה - חברי הכנסת לא ששים לפזר את עצמם וללכת לבחירות. בחוק הבחירה הישירה דבר זה נוצל ע"י קביעת רף גבוה להפלת ראש הממשלה לבדו, ורף נמוך יותר (רוב של חברי הכנסת) לפיזור הכנסת כולה.
זה לא ממש עבד.
אבל עדיין יש צורך בייצוב המשטר. הצעות אי אמון הפכו למכת מדינה, ויותר מדי פעמים הצעות שכאלו הביאו להפלת ממשלה, לבלאגן גדול, ואז להקמה מחדש של אותה הממשלה ממש, או לפחות בראשות אותה המפלגה (התרגיל המסריח הוא דוגמא מצוינת למקרה כזה). אז מה עושים? דואגים שהאופוזיציה לא תוכל להפיל את הממשלה סתם כך בלי שתוכל להרכיב ממשלה חדשה. משמעות הדבר? לא כל כמה חברי קואליציה זועמים יוכלו לסחוט את הממשלה ע"י איום בתמיכה בהצבעת אי אמון. אתם זועמים על הממשלה? הואילו בטובכם להצטרף למפלגות האופוזיציה להקמת ממשלה אחרת. אין לכם ממשלה אחרת שאתם מעדיפים? אז על מה אתם מלינים? או שתפזרו כבר את הכנסת, או שתבליגו. אין שום הגיון בהפלת הממשלה אם אין קואליציה חלופית. אין שום הגיון בהכנסת המדינה לטלטלה פוליטית אם ידוע מראש שבסופו של דבר תקום אותה הממשלה ממש. לפי החוק החדש, הצבעת אי האמון בממשלה היוצאת היא בו בזמן הבעת אמון בממשלה החדשה. אין שום בלאגן, אין שום תקופה של חוסר בהירות. שקיפות מלאה.
אין פתח לסחיטות, ומצד שני - אין פגיעה בדמוקרטיה. האופוזיציה, באם היא מצליחה להפוך לרוב מהפרלמנט, יכולה בקלות ובזריזות להחליף את הממשלה הנוכחית. אם היא לא מצליחה, או אם היא מפולגת ואינה יכולה להרכיב ממשלה חלופית - בכל מקרה אינה יכולה להחליף את הממשלה, אז בשביל מה לבלגן סתם?

בקיצור, כהרגלך אתה מלהג סתם בלי לחשוב בכלל על משמעות דבריך, ממהר להספיד לפני שתבדוק את המנוח כבר בר מינן, ומטיל אבנים לכל עבר לפני שתבחן אם במקרה הבית שלך בנוי מזכוכית.

עוד יהיה מענין.

132945

שועל • בתשובה לדובי קננגיסר

שבת, 1/3/2003, 11:16

''הצעות אי אמון הפכו למכת מדינה, ויותר מדי פעמים הצעות שכאלו הביאו להפלת ממשלה, לבלאגן גדול, ואז להקמה מחדש של אותה הממשלה ממש, או לפחות בראשות אותה המפלגה (התרגיל המסריח הוא דוגמא מצוינת למקרה כזה).''
כמדומני התרגיל המסריח הוא הדוגמה היחידה למקרה כזה (תקן אותי אם אני טועה).

עוד יהיה מענין.

133058

Dubi Kanengisser • בתשובה לשועל

יום א', 2/3/2003, 13:19

בדרך כלל זה לא מגיע עד לשלב הזה, אלא מפלגה יוצאת מהממשלה ומאיימת להצביע אי אמון, ואז נכנסים לטלטלה של הצעות והצעות שכנגד לאותה מפלגה סוררת כדי לתמוך בכל אחד מהצדדים. החרדים עשו זאת מספר פעמים, אבל לא רק.

עוד יהיה מענין.

132923

דובי קננגיסר • בתשובה לטל כהן

שבת, 1/3/2003, 0:30

האם אתה שואל לגבי מה בחוק הוא הגורם לכך, או מה בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית גורם לכך? בחוק, מדובר ב"אי האמון הקונסטרוקטיבי" - יחד עם הצעת אי האמון בממשלה, חייבת להכלל הצעת אמון בממשלה החלופית שמציעה האופוזיציה.
בקונסטלציה הנוכחית - האופוזיציה מורכבת כרגע משני סוגי מפלגות - שמאל+ערבים, וחרדיות. לאופוזיציה יש 52 מנדטים סה"כ. כדי שהאופוזיציה תגדל מעבר ל-‏61 יכולים לקרות אחד מכמה דברים:
א. שינוי פורשת מהקואליציה (והחרדיות לא נכנסות במקומה)
ב. האיחוד הלאומי והמפד"ל פורשות מהקואליציה (והעבודה לא נכנסת במקומן)
ג. מפלגת הליכוד עצמה מתפרקת וחלקים ממנה פורשים מהקואליציה.
ברור מאליו שכל אחת משלוש האפשרויות הללו היא בלתי סבירה בעליל, אבל נניח שאחד מהם באמת קורה.
א. יש לנו אופוזיציה נאה של 67 מנדטים, מהם 15 שינוי ו-‏16 חרדיות. מכיוון שאין סיכוי ששני הגושים הללו יסכימו על ממשלה חלופית משותפת, לא תוכל האופוזיציה להפיל את הממשלה.
ב. יש לנו אופוזיציה נאה של 65 מנדטים, מהם 13 של הימין ו-‏36 של השמאל+ערבים. ראה א'.
ג. התסריט הכי בלתי סביר, לדעתי. הסיכוי שבנוסף לקיומו של תסריט זה, אותה קבוצה של פורשים גם תסכים להקים ממשלה בראשות העבודה, שתסמך על קולות הערבים והחרדים, הוא, איך לומר, לא שווה את הבייטים.

זהו.
יש לי הרגשה שלא חידשתי לך פה שום דבר, אז אני אשתוק כעת.

עוד יהיה מענין.

133050

corwin • בתשובה לדובי קננגיסר

יום א', 2/3/2003, 12:42

ומה אם יחליטו להציע בתור ראש ממשלה את ביבי? - יתמכו במהלך זה גם החרדיות וגם הימניות ורוב הליכוד - זה הסיכוי היחידי לפי דעתי להפלת הממשלה

עוד יהיה מענין.

133056

Dubi Kanengisser • בתשובה לcorwin

יום א', 2/3/2003, 13:14

אפשרות שחשבתי עליה, אבל לא מצאתי לנכון לציינה. הבה נבחן את הנושא:
חרדיות+ימין: 11+5+6+7=29. 61-29=32. כלומר: 32 ח"כים של הליכוד (מתוך 40, כולל ישראל בעליה) צריכים להסכים להפיל את שרון ממושבו *בהצבעת אי אמון* כדי להמליך תחתיו את נתניהו. מה הסיכוי שזה יקרה? אינני מתיימר להכיר את המחנאות של הליכוד טוב במיוחד, אז אולי מישהו אחר יוכל לעזור: כמה אנשי שרון מובהקים ישנם כיום בסיעת הליכוד?

עוד יהיה מענין.

133134

שועל • בתשובה לDubi Kanengisser

יום א', 2/3/2003, 18:40

מתוך הנחה שאנשי ליכוד המרוצים בתפקידם הנוכחי לא ישושו להפיל את שרון(בלי קשר לשייכותם למחנה זה או אחר), אני חושב שהסיכוי הוא אינפנטיסימלי.